לפני שנים רבות ביקש סיני אחד
מחברו שיְלַמֵּד אותו לכתוב, לפחות את המספרים. אז החבר הראה לו איך כותבים בסינית 1 (קו אופקי), 2 (שני קווים אופקיים), 3 (שלושה קווים אופקיים), ואז האיש חשב שהוא כבר מבין את הפרינציפ, אמר תודה רבה, והלך. במשך היום נדהמו בני הכפר שלו לראות אותו מסמן בלי הפסק קווים על גדר חצרו. אני כותב מכתב לחבר שלי וָן - הסביר להם. אני כותב: וָן, שלום! בינתיים אני כותב "וָן". וָן בסינית זה גם עשרת אלפים. ~~~~~~~~ אגב, הציור של הספרה 4 בסינית זה כבר לא ארבעה קווים אופקיים. ובאשר לשלוש הספרות הראשונות, גם בערבית ספרותית זה 1, 2, 3 קווים, אבל מחוברים ולא אופקיים.
