מספיק לי להיות בתחתית.
די! לא רוצה יותר! אתם לא מבינים? נימאס לי אף פעם לא להצליח! ובגלל זה אני לא נהנת לאחרונה, אני שונאת את זה! שונאת לא להצליח, להיות "לא טובה". רוצה להנות! והרי בגלל זה התחלתי עם הרכיבה! לא רוצה להתמודד, נימאס להתמודד! כי לאחרונה אני פשוט לא מצליחה. ואל תשאלו למה אני בוכה... אני לעולם לא אצליח לענות... הרי אני לא רוצה לוותר!!! לא רוצה!!! רוצה להצליח אחרי המאמץ! אבל אני מאלצת את עצמי לוותר. גאד... אני כזאת טיפשה! אני רוצה חופש! חופש... לא מהרכיבה- מההתמודדות. ולא, הקפיצות לא משמחות אותי, כי גם לקפוץ אני לא יודעת טוב... נימאס לי לא להצליח! אני רוצה להנות מהרכיבה שלי, לא כל פעם לצאת מאוכזבת "היום- לא הצלחתי". וזה גם מה שהיה לי עם הסוסה הזאת- קווין! שכל פעם שרכבתי עליה פשוט בכיתי- בכיתי על שלא הצלחתי, על שזה לא נהיה בגללי. ומצד שני, נורא שמחתי כשכן הצלחתי... ואני בצומת עכשיו, לסבול ואז לשמוח מאוד? או לשמוח רגיל מבלי לסבול בכלל? לא להצליח, אבל להנות?
די! לא רוצה יותר! אתם לא מבינים? נימאס לי אף פעם לא להצליח! ובגלל זה אני לא נהנת לאחרונה, אני שונאת את זה! שונאת לא להצליח, להיות "לא טובה". רוצה להנות! והרי בגלל זה התחלתי עם הרכיבה! לא רוצה להתמודד, נימאס להתמודד! כי לאחרונה אני פשוט לא מצליחה. ואל תשאלו למה אני בוכה... אני לעולם לא אצליח לענות... הרי אני לא רוצה לוותר!!! לא רוצה!!! רוצה להצליח אחרי המאמץ! אבל אני מאלצת את עצמי לוותר. גאד... אני כזאת טיפשה! אני רוצה חופש! חופש... לא מהרכיבה- מההתמודדות. ולא, הקפיצות לא משמחות אותי, כי גם לקפוץ אני לא יודעת טוב... נימאס לי לא להצליח! אני רוצה להנות מהרכיבה שלי, לא כל פעם לצאת מאוכזבת "היום- לא הצלחתי". וזה גם מה שהיה לי עם הסוסה הזאת- קווין! שכל פעם שרכבתי עליה פשוט בכיתי- בכיתי על שלא הצלחתי, על שזה לא נהיה בגללי. ומצד שני, נורא שמחתי כשכן הצלחתי... ואני בצומת עכשיו, לסבול ואז לשמוח מאוד? או לשמוח רגיל מבלי לסבול בכלל? לא להצליח, אבל להנות?