מסע שורשים לסאטמר

[ד ר ו מ י ת 1]

מסע שורשים לסאטמר

אמנם קצת באיחור, אבל סוף סוף העליתי את התמונות למחשב... בחודש יוני 2004 הייתי בביקור שורשים בסאטמר(סאטו-מרה) עיר הולדתו של אבי ז"ל. באותו חודש מלאו 60 שנה לשליחתם של עשרים אלף יהודי סאטמר ובהם משפחתו הענפה של אבי, לאושוויץ ובירקנאו והשמדתם. ומי שעשה זאת בחפץ לב היו הפשיסטים ההונגרים שנידבו את היהודים בשמחה לידי הנאצים. סכי ז"ל היה רופא הקהילה וגם בעליו ועורכו של העתון היהודי המקומי, עתון בעל גוון ציוני מובהק. דודתי (היא ואבי היו היחידים שרדו ממשפחתו העניפה של אבי) אחי ואנוכי נסענו על מנת להשתתף בטקס שהתקיים בבית הכנסת לרגל הצבת מצבה לזכר הנספים מסאטו-מרה. בטקס המרשים היה קהל רב שכלל את הקהילה המקומית הקטנה, מכובדים מעירית סאטו-מארה, חזן שנשלח מבוקרשט, כמרים שכיבדו את המעמד, מקהלה יהודית מעיר סמוכה, תורמים(כמו דודתי) שהגיעו מחו"ל ותקשורת מקומית. בסאטו-מרה ישנם שני בתי כנסת סמוכים זה לזה שעדיין נותרו על כנם, ביכנ"ס גדול וביכנ"ס קטן. בית הכנסת הקטן שופץ ומתפללים בו. בית הכנסת היפיפה הגדול מצוי במצב מחריד עם גג דולף. מבחוץ הוא נראה מרשים ביותר ומבפנים הכל מתפורר. פשוט מזעזע. עוד יותר מזעזע היה לראות את בית הכנסת היפה שהיה סמוך לביתם של משפחתי ועדיין רואים את חלונות הוויטראז' המהממים. המבנה מתפורר ונמכר על מנת להרוס אותו ולבנות מבנה מסחרי. ואין מושיע... הספקנו לערוך מסע בן יום אחד לסיגט ונהנינו מאד מהנוף הכפרי של טרסילווניה. היה מענין לראות את חיי הכפר שנראים בדיוק כמו תחילת המאה אצלנו. עדיין חורשים את השדות עם שוורים וחרמשים... בסוף המסע היינו בבודפשט(עיר הולדתה של אמי שתחיה) מס' ימים וביקרנו כמובן במוזיאון השואה. צילמתי הרבה וקצת תמונות אני שולחת לכאן.

 

[ד ר ו מ י ת 1]

חזית ביהכנ"ס הגדול

 

[ד ר ו מ י ת 1]

ביהכנ"ס הקטן והמשופץ מבפנים

 

[ד ר ו מ י ת 1]

ארון הקודש

 

[ד ר ו מ י ת 1]

עוד תמונה של ביהכנ"ס המשופץ

 

[ד ר ו מ י ת 1]

הדלקת נרות בטקס

מכבדים את זקן הקהילה בהדלקת נר.

 

[ד ר ו מ י ת 1]

בבוקר הטקס-הפועלים עדיין מסתתים

את המצבה שמוקמת בחצר ביהכנ"ס.

 

[ד ר ו מ י ת 1]

טקס גילוי הלוט

ראש הקהילה היהודית נואם.

 

[ד ר ו מ י ת 1]

החזן אומר יזכור

וברקע נראים אנשי כמורה שכיבדו בנוכחותם את הטקס.

 

[ד ר ו מ י ת 1]

החזן אומר יזכור

 

[ד ר ו מ י ת 1]

מקהלה יהודית מעיר סמוכה

שרה בעברית שירים מרגשים בטקס בביהכנ"ס.

 

[grosner]

../images/Emo127.gif

The Choire of the Oradea's Jewish Comunity was founded 35 years ago by the cantor from the picture above The first singers were older people,singing religiouse songs With time,the choire enlarged it's number with more and more young girls,boys and children Their repertoire enriched ,singing liturgic songs,apropriate holiday songs till modern israeli songs The average number of the singers is around 35 people The " Hakeshet" choire has always been performing in the neighbour cities and in the jewish comunities which no more had an active jewish life,among this cities are:Cluj-Napoca,Satu Mare,Baia Mare,Carei,Arad,Timisoara and abroad Debrecen city (Hungary),Szeged (Hungary) ,Nyiregyhaza (Hungary) The choire was always present at majour events in the jewish life of Romania's comunities,to mention the Celebration of Yom Hatzmaut in Bucharest for several times In 1994 the choire got the 3rd place in a Jewish Choire Contest held in Bucharest

 

[ד ר ו מ י ת 1]

תודה רבה לgrosner על האינפורמציה

.

 

[ד ר ו מ י ת 1]

הכניסה למשרדי הקהילה

ששוכנים בצמוד לביהכנ"ס.

 

[ד ר ו מ י ת 1]

ביהכנ"ס הישן

שממש מזעזע לראות את מצבו. השטח נמכר וכנראה יהרסו אותו ויבנו בנין מסחרי. אפשר לראות כמה הויטראז'ים יפים. פשוט לבכות...

 

[ד ר ו מ י ת 1]

ומבט נוסף על הויטראז'ים המהממים

 

[ד ר ו מ י ת 1]

טעות בתמונה-שוב תמונת ויטראז'ים

מזווית נוספת.

 

[טומי*]

../images/Emo51.gif על הסיפור המעניין והתמונות..

הנפלאות. מאוחר יותר אוסיף את הסיפור לקישורי הפורום, והמאמרים...ואת התמונות אצרף לגלריה של בתי הכנסת

 

[ד ר ו מ י ת 1]

תודה רבה טומי../images/Emo24.gif

 

[ד ר ו מ י ת 1]

המלון בו התגוררנו

המלון הכי יפה בסאטמר. התאכסנו שם כי לדודתי המתוקה היו זכרונות ילדות ממנו. היא סיפרה לנו שכל הנערים והנערות היהודים (לפני מלחמת העולם השניה כמובן...) טיילו לאורך הרחוב לפני המלון כדי לראות ולהראות. היא מאד אהבה בילדותה להתבונן באנשים בעלי היכולת והלבושים היטב שהסתובבו בלובי של המלון ובבית הקפה היפה שלו והרגישה צורך נפשי להראות שגם היא מסוגלת היום להתגורר שם. מעין נצחון קטן על הנאצים...