מסע, פרק מספר 28
פרק מספר 28 יום ג´, 16:00 פרידות ארוחת הערב שלהם הוקדמה לשעה ארבע אחר הצוהריים משום שהיה בדעתם לרדת לים החל מרדת החשיכה. ארוחת הערב העלובה הורכבה משימורי טונה אחרונים וכמה פיתות יבשות שחוממו מחדש. במהלך ארוחת הערב, הסביר יהושע את הדילמה הקשה שלהם. הקטמראן יכול לשמש כארבעה אנשים אולי אפילו חמישה אך לא שבעה, בהם חמישה מבוגרים. הסירה אמנם נועדה לשיוט על פני מרחקים, בתחרויות בינלאומיות, אולם היא לא מהווה יאכטה של ממש המאפשרת לאנשים לנוח, להתייבש או לישון כראוי. האנשים שעל הקטמראן יהיו שרועים על רשת שבין שני מצופים גדולים המחוברים ביניהם ע"י ציר מתכת ותורן מעליו. האנשים יהיו תלויים מעל המים, חשופים למשבי רוח ומתזי גלים בלתי פוסקים, בנוסף לפגעי מזג אוויר וים אחרים. במידה והיו נושאים יותר אנשים מהכמות המותרת על רשת סירת הקטמראן, היתה הרשת שוקעת לתוך המים, מאיטה מאוד את קצב התקדמות הסירה והופכת את תכנית היציאה שלהם ממיצרי שרם א-שייך ללא ישימה. יתרה מכך, היה בכך כדי לסכן אותם משום שגופם של האנשים יהיה שקוע בחלקו במים, דבר שהיה חושף אותם לסכנות הכרישים. "אם היינו יודעים כל זאת מההתחלה, אולי היינו מוותרים על המסע הימי הזה אך עכשיו אנחנו הרבה אחרי נקודת האל חזור שלנו ולפיכך נמשיך בתכנית כמתוכנן, יהיה אשר יהיה. החלטנו שנעלה כולנו על הקטמראן במטרה להתקרב לנמל עקבה, את זה נעשה מיד עם השקיעה. אני ואלירן נשב על המצופים ולא על הרשת שבין המצופים כדי לא להכביד עליה או למתוח אותה מידי. לא רחוק מנמל עקבה, נרד אני ואלירן שמסתבר שהיא שחיינית כמעט מקצועית" יהושע חייך קצרות לעבר אלירן והמשיך "אנו נשחה לנמל עקבה וננסה להיכנס ולגנוב שם יאכטה קטנה. באם נצליח נפליג ללב ים וניפגש עימכם בהמשך הלילה או ביום שלמחרת. אז תרד רעיה גם כן ליאכטה או כל מי שיהיה לו קשה לשהות זמן רב כל כך על הגלים. לפנות ערב ננסה לקשור את הסירות ולעשות ארוחה קלה עם מעט המזון שברשותנו, כך עד אור הבוקר, אז ניפרד שוב ונמשיך במסע שלנו אל לב ליבו של ים סוף. המטרה שלנו היא להגיע לאריתריאה או יותר טוב, לכיוון אתיופיה. במידה ותזדמן לנו בדרך אניה גדולה השייכת למדינות המערב, ננסה לעלות עליה, כפליטים לכל דבר. ההערכה שלנו מדברת על מספר יממות. אי לכך ניכנס כבר עתה למשטר מים ואוכל חמורים כדי לחסוך את המעט שיש לנו. יואל ומשפחתו יחכו לנו במי מפרץ אילת, מול נמל עקבה רק עד שעת חצות. לאחר מכן הם יתחילו לשוט לכיוון היציאה ממיצר אילת, ולא משנה מה יהיו הנסיבות." יהושע הפסיק את דבריו ושקט מוחלט השתרר בין האנשים. "אנו נישא עכשיו תפילה לשלום כולנו" אמר בשקט יהושע, "כל אחד בליבו. ההבדל בין הצלחה לכישלון בתכנית שלנו יכול להיות קטן ביותר אך בעל תוצאות טרגיות ביותר. עוד כשעה אנו יורדים למים ואנו לא נדע אם נראה יותר האחד את השני". יום ג´, 17:30 השמש כבר גלשה מעבר להרי אדום וצבע ההרים הפך מאדום לורדרד. יואל ויהושע חיברו את עגלת הסירה לאחורי הטנדר שחנה מוסתר מאחורי הוילה. יש לנו כחצי ק"מ עד שפת המים, אנו נצא בזריזות ברגע שיחשיך, ונקווה שלא להיתקל באיזה פטרול מצרי תועה. יואל ויהושע קרבו זה לזה, לחצו ידיים והתחבקו ממושכות. יואל בכה "יהושע, אני פוחד כל כך. אני מקווה שאלוהים יעזור לכולנו. זה יהיה נורא לעשות את כל המסע שעשינו ואת כל מה שעברנו ולא לשרוד." יהושע התעשת, מחה את דמעותיו וניגש לדינה, לליאת ולאיתמר שעמדו על ידה. הם התחבקו ויהושע אמר לדינה "מעולם לא הכרתי אשה בעלת נשמה כמוך, תשמרי על יואל!". זמן רב התייפחה דינה בזרועותיו. אחר כך הוא ירד על ברכיו וחיבק את ליאת. "תשמרי על אבא ואמא, את שומעת?" "כן דוד יהושע" ענתה לו ליאת. "ואתה, איתמר, אני רוצה שאתה תהיה מקור גאווה לכולנו!" "כן" ענה איתמר בשפה רפה. אחר כך קם יהושע ממקומו וחיבק את רעיה. "אני אעשה הכל להחזיר לך שלמה ובריאה את אחותך" אמר לה. ובתגובה נישקה אותו רעיה ולחשה לו סוד באוזן. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com מחר: קרש הצלה
פרק מספר 28 יום ג´, 16:00 פרידות ארוחת הערב שלהם הוקדמה לשעה ארבע אחר הצוהריים משום שהיה בדעתם לרדת לים החל מרדת החשיכה. ארוחת הערב העלובה הורכבה משימורי טונה אחרונים וכמה פיתות יבשות שחוממו מחדש. במהלך ארוחת הערב, הסביר יהושע את הדילמה הקשה שלהם. הקטמראן יכול לשמש כארבעה אנשים אולי אפילו חמישה אך לא שבעה, בהם חמישה מבוגרים. הסירה אמנם נועדה לשיוט על פני מרחקים, בתחרויות בינלאומיות, אולם היא לא מהווה יאכטה של ממש המאפשרת לאנשים לנוח, להתייבש או לישון כראוי. האנשים שעל הקטמראן יהיו שרועים על רשת שבין שני מצופים גדולים המחוברים ביניהם ע"י ציר מתכת ותורן מעליו. האנשים יהיו תלויים מעל המים, חשופים למשבי רוח ומתזי גלים בלתי פוסקים, בנוסף לפגעי מזג אוויר וים אחרים. במידה והיו נושאים יותר אנשים מהכמות המותרת על רשת סירת הקטמראן, היתה הרשת שוקעת לתוך המים, מאיטה מאוד את קצב התקדמות הסירה והופכת את תכנית היציאה שלהם ממיצרי שרם א-שייך ללא ישימה. יתרה מכך, היה בכך כדי לסכן אותם משום שגופם של האנשים יהיה שקוע בחלקו במים, דבר שהיה חושף אותם לסכנות הכרישים. "אם היינו יודעים כל זאת מההתחלה, אולי היינו מוותרים על המסע הימי הזה אך עכשיו אנחנו הרבה אחרי נקודת האל חזור שלנו ולפיכך נמשיך בתכנית כמתוכנן, יהיה אשר יהיה. החלטנו שנעלה כולנו על הקטמראן במטרה להתקרב לנמל עקבה, את זה נעשה מיד עם השקיעה. אני ואלירן נשב על המצופים ולא על הרשת שבין המצופים כדי לא להכביד עליה או למתוח אותה מידי. לא רחוק מנמל עקבה, נרד אני ואלירן שמסתבר שהיא שחיינית כמעט מקצועית" יהושע חייך קצרות לעבר אלירן והמשיך "אנו נשחה לנמל עקבה וננסה להיכנס ולגנוב שם יאכטה קטנה. באם נצליח נפליג ללב ים וניפגש עימכם בהמשך הלילה או ביום שלמחרת. אז תרד רעיה גם כן ליאכטה או כל מי שיהיה לו קשה לשהות זמן רב כל כך על הגלים. לפנות ערב ננסה לקשור את הסירות ולעשות ארוחה קלה עם מעט המזון שברשותנו, כך עד אור הבוקר, אז ניפרד שוב ונמשיך במסע שלנו אל לב ליבו של ים סוף. המטרה שלנו היא להגיע לאריתריאה או יותר טוב, לכיוון אתיופיה. במידה ותזדמן לנו בדרך אניה גדולה השייכת למדינות המערב, ננסה לעלות עליה, כפליטים לכל דבר. ההערכה שלנו מדברת על מספר יממות. אי לכך ניכנס כבר עתה למשטר מים ואוכל חמורים כדי לחסוך את המעט שיש לנו. יואל ומשפחתו יחכו לנו במי מפרץ אילת, מול נמל עקבה רק עד שעת חצות. לאחר מכן הם יתחילו לשוט לכיוון היציאה ממיצר אילת, ולא משנה מה יהיו הנסיבות." יהושע הפסיק את דבריו ושקט מוחלט השתרר בין האנשים. "אנו נישא עכשיו תפילה לשלום כולנו" אמר בשקט יהושע, "כל אחד בליבו. ההבדל בין הצלחה לכישלון בתכנית שלנו יכול להיות קטן ביותר אך בעל תוצאות טרגיות ביותר. עוד כשעה אנו יורדים למים ואנו לא נדע אם נראה יותר האחד את השני". יום ג´, 17:30 השמש כבר גלשה מעבר להרי אדום וצבע ההרים הפך מאדום לורדרד. יואל ויהושע חיברו את עגלת הסירה לאחורי הטנדר שחנה מוסתר מאחורי הוילה. יש לנו כחצי ק"מ עד שפת המים, אנו נצא בזריזות ברגע שיחשיך, ונקווה שלא להיתקל באיזה פטרול מצרי תועה. יואל ויהושע קרבו זה לזה, לחצו ידיים והתחבקו ממושכות. יואל בכה "יהושע, אני פוחד כל כך. אני מקווה שאלוהים יעזור לכולנו. זה יהיה נורא לעשות את כל המסע שעשינו ואת כל מה שעברנו ולא לשרוד." יהושע התעשת, מחה את דמעותיו וניגש לדינה, לליאת ולאיתמר שעמדו על ידה. הם התחבקו ויהושע אמר לדינה "מעולם לא הכרתי אשה בעלת נשמה כמוך, תשמרי על יואל!". זמן רב התייפחה דינה בזרועותיו. אחר כך הוא ירד על ברכיו וחיבק את ליאת. "תשמרי על אבא ואמא, את שומעת?" "כן דוד יהושע" ענתה לו ליאת. "ואתה, איתמר, אני רוצה שאתה תהיה מקור גאווה לכולנו!" "כן" ענה איתמר בשפה רפה. אחר כך קם יהושע ממקומו וחיבק את רעיה. "אני אעשה הכל להחזיר לך שלמה ובריאה את אחותך" אמר לה. ובתגובה נישקה אותו רעיה ולחשה לו סוד באוזן. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: http://Thats_allfolks.tripod.com מחר: קרש הצלה