מסע הנשמות

אורן226

New member
גורלן של נשמות

ברגע זה סיימתי לקרוא ספר מדהים אי אפשר לעצור
 

אורן226

New member
לניצן

אהלן ניראה לי שנפלתי טוב בפורום הזה פשוט כולם מבינים את כולם שמח להכיר וכן טוב ומדהים כאן
 

מיק41

New member
מיכל

את צודקת!! חייבים להמשיך לחיות... עם הכאב הגדול. במיוחד שיש ילדים, אסור לשקוע וליפול. חייבים לקחת כוחות. חברה אומרת לי:" את אישה חזקה, אני במקומך הייתי מתמוטטת". יש לנו ברירה? ממש לא. החיים חזקים, ולומדים לחיות עם החסר....
 

מיק41

New member
הכאב גדול

אנחנו נמצאים כאן כדי לעודד. זה טוב שהתחלת לעבוד ואת עסוקה. עוד מעט תהיי סבתא ותהיה לך סיבה טובה להמשיך ולחייך ולא לשכוח שיש לך ילדים מדהימים. בני כמה ילדייך? עצתי היא להשתדל להיות מוקפת באנשים תומכים ואוהבים. לא לשקוע עם המחשבות. עם הזמן לומדים לחיות עם הכאב. השנה הראשונה היא הקשה. אני יודעת שיש סדנאות לאלמנים ולאלמנות. אני אישית לא השתתפתי בהם, אבל שמעתי מאנשים שזה מאד עזר להם. מיכל
 
../images/Emo119.gifאת כל כך טועה,בשני הסיטואציות

רואה נשים שהיה להן קל להמשיך הלאה,ולגבי הילדים הכל תלוי בהורה ולא במינו.אב שמקדיש את עיקר זמנו ותשומת ליבו לילדים יראה ברכה בבמעשיו. בד"כ אלמנים מיתרכזים יותר בעבודה ואלמנות מקדישות יותר זמן לילדים ולכן נולדה דעה זו.
 

hope555

New member
גם אני עדיין דומעת אחרי 12 חודשים

מבינה אותך כל כך טוב, אחרי שנה ,אני עדיין לא קולטת.אני בת 59 אחרי 39 שנות נישואים , חצי שנה של סרטן ריאות , ושנה של אלמנות . גם 2 בנותי ו2 נכדי לא מצליחים להוציא אותי מהלבד והבדידות. לצערי, אני לא מצליחה להתגבר עדיין והדמעות באות מעצמן. הופ
 

hope555

New member
שבת שלום מיכל

האם את יודעת , איך אני יכולה להגיע לסדנא כזאת? תודה מראש הופ
 

אורן226

New member
מסע הנשמות

שלום לכולם שמי אורן ואני אלמן כ10 חודשים +2 ילדים מקסימים אני אשמח לדבר עם כולכם התרשמתי מאד מהאכפתיות וההבנה בפורום רק מי שחווה את האלמנות יכול להבין את הנפילות והחיפוש הקשה אחר מקורות אנגיה וכח לקום כל יום ליום חדש שמתחיל בלי ציפיות רק עם השתדלות לעבור עם הילדים את היום על הצד הטוב ביותר טיפ מומלץ לקרוא את הספר מסע הנשמות של ד"ר מייקל ניוטון עזר לי מאד
 

מיק41

New member
להופ

אני אינני מכירה את הסדנאות. לא השתתפתי בהן. אך בדף 2 תסתכלי ים כחול כותב מקומות שבהם מתקיימות סדנאות.
 
להופ היקרה

ישנם מגוון רחב של סדנאות שאת יכולה לפנות אליהן במאמרי הפורום , מצרפת קישור למאמרים הצלחה טלי
 

hope555

New member
בוקר טוב

גם אני שוקלת טיפול פסיכולוגי , אבל אבדוק גם בסדנאות תודה לך שבוע טוב הופ
 

10RIRI

New member
זה קשה

אני גם אלמנה כ10 חודשים ועדיין לא מעכלת , מאמינה שזה מה שכולם מרגישים אך באמת כל אחד הוא סיפור ועולם ומלואו . תמיד צריך לזכור שאת האנרגיה צריך וחובה לשאוב לטובת הילדים ולטובתנו והכל יהיה בסדר
 
שלום אורן

אתה צודק שרק מי שחווה את הדבר הנורא הזה יכול להבין.... אבל אתה יודע, אני מסתכלת מסביבי ויש כמה אלמנים ותמיד מעניין אותי איך הגברים מסתדרים אחרי אסונות כאלה זה מאוד מעניין אותי התמודדות של גברים לעומת נשים במצבים כאלה , נראה לך שיותר קשה . או קל לגברים או שבכלל אי אפשר להשוות? סתם רציתי לשתף מהירהורי ליבי אשמח לשמוע את דעתכם אני אלמנה שנה וארבעה חודשים עם שניים קטנים וחמודים
 

אורן226

New member
תגובה

אני לא יודע למי קשה יותר לנשים או גברים אני יודע שלי זה מאד קשה ואני מאמין שזה לא פחות קשה לאלמנות אבל ניראה לי שלילדים יותר קשה בלי אמא את מכירה עת המשפט בצבא (אין כמו אמא בעולם אמא שלי)אני חושב שלאשה יש אינסטיקטים יותר חדים מהגבר בהורות לדוגמא אמא יכולה לקום באמצע הלילה משיעול או אפצי קטן של הילד אני בשינה מוסר את נישמתי לבורא עד 6 בבוקר לא שומע כלום אז אני לא יודע באמת למי יותר קשה אני יודע פשוט שקשה מאד לכולם
 
פשוט מסכימה עם כל מילה

החיים לא קלים לאף אחד, פשוט קשים ויש מישהו שנותן לנו כוחות להמשיך....ופשוט להודות כשצריך
 
אמא ...

כחצי שנה לאחר שאישי נפטר מתה ,מתה אמא של בן כיתנה של הבת ,גם דם לב ,הבת שלי ספרה לי ואמרה כמה מסכנה האחות של בן כיתתה ..שאלתי למה? לבת בלי אמא הכי קשה ...אבא זה לא כמו אמא ,זה לא שאני לא צריכה את אבא אבל אמא זה משהו אחר ...
 

yamkachol

New member
אני משתדל להמנע מהכללות,

גם בין הגברים לבין עצמם - יש הבדלים, וכנ"ל לגבי הנשים. כל אחד עם אופיו, אשיותו, נסיונו בחיים ונטיות ליבו. לא כולם רגישים, חמים, רגועים (מצליחים להקרין רוגע) וכד' - באותה מידה... שורה תחתונה - לכולנו מאוד קשה, במצב האיום והנורא הזה.
 
למעלה