מסעדות

[Mנטה]

בדיוק חשבתי לעצמי שהגענו לנקודה

בויכוח שפתאום הבנתי ש... הללוו !... זאת מדינה יהודית !... המדינה הזאת קמה בדיוק כדי שאנשים יהודים שבחלקם שומרי מצוות יוכלו לא לעבוד בשבת, לשמור כשרות, לקנות בבטחה בסופרמרקטים, ללכת לשהות בבתי מלון וכו' וכו' וכל זאת בתוך המסגרת היהודית !!! תשמעו, אני חילונית ואני מייצגת ציבור די גדול (אולי אפילו הרוב ?) של אנשים שהם חילוניים ולא שומרים מצוות אבל אוכלים כשר. אני לא אכניס הביתה בשר (למשל) שנקנה במקום לא כשר (טוב, אני לא אקנה אותו מראש). בשבילי אם יום אחד הסופרמרקטים ימכרו גם חזיר, תהיה בעיה מאוד קשה לקנות מזון. אני כחילונית לגמרי מצויה, שגרה במרכז ת-א, אצטרך לנדוד לב-ב כדי לקנות אוכל ואז אנשים יגידו, אוי הנודניקית הזאת צריכה הכשר מיוחד

. בשביל זה בדיוק קמה המדינה הזאת ! (כן, בשביל זה).

 

[isaacl]

ואני מסכים אתך

אני לא חושב ששמירת כשרות צריכה להיות מאפיין של מדינה יהודית. אני חושב שהיא יכולה להיות. לא הסכמתי עם ההגדרה של אינטרסים בזיקה לכשרות ולחוק וצדק. אני כאדם שומר כשרות, לא הייתי רוצה להיות במדינה שכופה עקרונות של כשרות, אבל אני מוכן להתווכח על הלגיטימיות המוסרית של קיום חוקים כאלה. קיים בלבול, לדעתי, בין תפיסה פוליטית של יהדות לבין תפיסה אינדיבידואלית. יש שחושבים שהיהדות חייבת להשאר בתחום האינדיבידואלי, ואני חושב שזוהי טעות. עקרונות היו ויהיו חלק מכרטיס ביקור של מדינות. מדינה איננה ועד בית. למדינה יש עקרונות קולקטיביים שהם המאפיין הייחודי של כל מדינה. מאפיינים אלה הם חלק הארי של כל חוקה. צרתינו היא שלא הגענו לעמק השווה של כרטיס הביקור שלנו, ולכן אין לנו חוקה, אבל בכל מקרה אין מדובר בכפיה דתית אלא בויכוח בלתי פתור של אותו כרטיס ביקור. חוקה צריכה להתברר ברוב אמיתי. אם אכן רוב אזרחי מדינת ישראל סבורים שכשרות צריכה לאפיין מדינה יהודית אין סיבה שלא יקבעו זאת בחוק, ואותו הדין בדיני נישואין ושמירת שבת. אני אישית אינני אוהב שמאפיינים אלה נקבעים בחוק. אני מעדיף שמירת מצוות שנשמרת במסגרת הדתית. אבל שוב, השאלה היא צביונה של המדינה היהודית; לא כפייה של חלק מן האזרחים את החלק האחר. יצחק

 

[טללי בוקר]

ואני בכלל לא מסכים איתך

את מוזמנת לקרוא את זכרונות מייסדי המדינה ולחפש התייחסויות לנקודה שהעלית: שום דבר. לא בן גוריון, לא בגין ואפילו לא בכור שטרית. ראשי הישוב היהודי באותה תקופה ראו את הקמת המדינה כצורך קיומי כדי לבנות מקום בו יהודים לא יירדפו בשל זהותם. זו פעם ראשונה שאת שומעת את זה? את מוזמנת גם לקרוא את "מדינת היהודים" של הרצל בו מתוארת בפרטים המדינה ההיא בה לא תהיה כפיה דתית, והיהודים יוכלו לחיות את חייהם על פיי תפישתם ושבה יורחקו אנשי הדת ממוסדות השלטון. את היית רוצה שהמדינה תקום בשביל דיני כשרות אבל לרוע המזל היה הוקמה על מנת לשמש בית לאומי ולמנוע רדיפות. בעיה.

 

[Mנטה]

תראה טל, אנשים כמוך

אולי לא, אבל אנשים אחרים שמדברים כמוך אולי כן ירדפו את היהודים שומרי המצוות יום אחד או סתם לא יאפשרו להם לחיות פה בשקט. מבחינתי ההבדל המהותי בין ישראל ובין ארצות הברית הוא היכולת שלי להיכנס לסופרמרקט ולקנות ללא חשש ובלי להסתכל יותר מדי על תויות מה שרק בא לי. או למשל זה שיום המנוחה הוא בשבת. או למשל זה שהשפה פה היא עברית. ולא ממש אכפת לי מה היה החזון של הרצל. אז היה אז מה. חזונות זה משהו שנכון באותו הרגע ושעושה את העבודה שלו, אבל בשלב מסוים המציאות נכנסת.

 

[דלית - delete]

זה כ"כ נכון וחכם מה שכתבת

אבל בשלב מסוים המציאות נכנסת. אם בארץ יתחילו לרדוף שומרי מצוות, זה יהיה כיוון שהמאיסו עצמם על העם באמצעות כפייה דתית. להבדיל מהנאצים שרדפו יהודי באשר הוא יהודי, בלי קשר למידת שמירת המצוות/התבוללות שלו, או למוסלמים הקיצוניים במספר מדינות שכנות השונאים יהודים כי כולם בסביבה שונאים (ייתכן והם טוענים שיש להם סיבה לגיטימית. אני עדיין לא מצאתי אותה, אך זה נושא אחר ולא שייך לכאן) כאן בארץ היו מעט מאוד ששנאו שומרי מצוות מראש. אלו המעטים היו בעיקר ניצולי שואה שזכרו כיצד רבנים במחנות השמדה עשו "סלקציה". כבר נאמר שלא שופטים אדם בשעת צערו, ומרבית הישראלים שאני מכיר, בני דור שני ושלישי, אכן לא שונאים את הדת הממוסדת על רקע זה, או בכלל. אבל הדת הממוסדת, בשחיטות המאפיינת אותה כיום מחד, וכפיית אורח חיים שלה על ציבור שאינו חפץ בכך מאידך, מצליחה לעשות מה שלא הצליחו רבים אחרים - להמאיס את היהדות על היהודים. אין להבין מכך שהם אינם מאמינים, או מתנגדים ליהדות. הם מתנגדים לתיאוקרטיה, לממסד הדתי. ממסד שלמרות הצהרותיו שלו עצמו - אין לו בעלות על הדת. אין רדיפת שומרי מצוות בארץ. יש רדיפת צביעות: אנשים שבשם שמירת השבת - לא תעבוד וגו' - זורקים אבנים וחיתולים על מכוניות נוסעות בשבת. כיצד הפכה משפחה שיוצאת לטיול לעבודה, וכיצד איסוף אבנים, עמידה על המשמר ברחובות מיועדים סימון מטרות וכינון ישיר אינן מאמץ הסותר את "לא תעבוד"? נבצר מבינתי, וכנראה מבינתם של חילונים רבים. על דברים כגון אלו יצא הקצף.

 

[isaacl]

../images/Emo45.gif

זוהי באמת תופעה מעניינת. בני הדור השני והשלישי אפילו מחבבים את היהדות באופן מפתיע, וזאת למרות שבדורם של בן גוריון וחבריו הייתה אנטי-דתיות בולטת, תופעת לוואי של היציאה מן הגטו. אנטי-דתיות זו הולידה הסתגרות דתית בתוך גטו מלאכותי, ופעילות פוליטית בעלת המאפיינים המכוערים שציינת. מסכים אתך מאוד שהדת הממוסדת היא אבי אבות הטומאה. מסכים גם שאנטי חילוניות היא תופעה מחליאה. נראה שהציבור החרדי, (וזו הכללה) איננו מחנך, לצערי, הבנה לאחר, כנראה כתוצאה מאותו פחד, מאותה תפיסת יהדות במצור. יצחק

 

[אלי ו.]

הרבה זמן לא קראתי הודעה מושקעת כ"כ

שלא הסכמתי עם אף מילה בה. נתחיל בכך שהאידיאולוגיה של החלוצים היתה בפירוש אנטי דתית. השומר הצעיר למשל, היו צאצאי משפחות דתיות שהחליטו ליצור יהודי חדש, לא גלותי. הדת היתה הנס למרוד בו. כך שהעוינות לדת היתה קיימת באופן אידיאולוגי ללא קשר לכפיה. יוצאי שואה שהפכו ללא מאמינים, ברובם עשו זאת מסיבות תאולוגיות ולא כאקט נגד הממסד הרבני. היה להם קשה להאמין בקיומו של אל שהסכים עם כל הרוע שהם עברו והיו עדים לו. "הדת הממוסדת בשחיתות המאפינת אותה כיום" המשפט הזה ממש לא ראוי לתגובה. הכפיה הדתית כיום בישראל כמעט אינה נוגעת בחיים התקינים של הציבור החילוני. המפגש הכפוי של החילוני עם הדת נעשה רק בזמן הנישואים וגם מכך ניתן להמנע. אוכל לא כשר זמין היום כמעט בכל מקום. בתור שומר כשרות אני יודע שעלי לכתת את רגלי כדי למצוא מסעדה כשרה (ראה שרשור המסעדות) זאת בעוד כמחצית האוכלוסיה מקפידה על כשרות. המאבק של החרדים על סגירת רחובות מסוימים בשבת בשכונותיהם, הוא יותר מאבק לאיכות החיים שלהם כקהילה מאשר כפיה דתית. הענין הוא שכשסוגרים את דיזינגוף בשבת למדרחוב, זה בסדר, אבל כשהחרדים רוצים שקט בשבת זו כפיה! אגב, ילדים חרדים שנתפסים משליכים אבנים בשבת מורחקים מבתי הספר (תלמוד תורה) שלהם. ההתנהגות הזו נמצאת בשולי המחנה החרדי. דבר שלא מפריע לך להשליך מההתנהגות הזו על כלל הציבור הדתי. הציבור הדתי אינו טלית שכולה תכלת, אבל האמת היא שהבסיס לשנאת הדתיים ובעיקר החרדים הוא פשוט שנאת השונה.

 

[דלית - delete]

שמא נתחיל מבדיקה אם קראת את אשר

כתבתי? אני הפרדתי בין דת לממסד הדתי. לא טרחת לערער על ההפרדה הזו, אך תקפת את טיעוני כאילו ההפרדה לא נעשתה, והלא הפרדה זו עומדת בבסיס טיעוני. לגבי יוצאי שואה שהפסיקו להאמין באל - זהו חלק קטן עוד יותר באוכלוסיה, אותם שהיו מאמינים לפני והפסיקו להאמין. אני התייחסתי למגזר אחר - יהדות מרכז ומערב אירופה, שהייתה חלק מתנועת "ההשכלה", יהודים שאף לא ראו עצמם כיהודים אלא כפרוסים/אוסטרים/צרפתים וכו'. יהודים אלו הפכו או לא הפכו ללא מאמינים בעקבות השואה אך פיתחו שינאה עזה כלפי הממסד הדתי בעקבות תפיסתם (בצדק או שלא) כי הרבנים - נציגי אותו ממסד, הם אלו ש"מכרו" אותם או את יקיריהם לנאצים. שחיטות בממסד הדתי - נושא תעודות ההכשר לעסקים קטנים ובעיקר מרכוליות ודוכני מזון מהיר. ידוע לי על מספר רב של סיכסוכים על רקע זה בין בעלי צרכניות שבעקבות העלאות מחירים של ה"תעודות" סירבו להמשיך לשלם. הם טענו (ובצדק, לדעתי) כי במקום עצמו דבר לא השתנה, משגיח הכשרות לא מבקר בתכיפות גבוהה יותר, האינפלציה זוחלת או בכלל שלילית, המשק במיתון וגם כך הם מפסידים - על שום מה הם פתאום נדרשים לשלם תוספת של עשרות אחוזים? חברה קדישא - גם לא צדיקים גדולים. מונופול מחד, ממומן ע"י הציבור מאידך, וכל כולו פרוטקציות ופייבורוטיזם, בלי שימוש בנוהל תקין של מכרזים כמחוייב מכל חברה ממשלתית. כנ"ל מועצות דתיות ורבנויות מקומיות. לגבי כפייה דתית - מוסד הנישואין הוא חלק חשוב מזה, כמו גם תחבורה ציבורית ושירותים אחרים בשבת, או הצורך לנסוע בפסח ליפו כדי לקנות לחם. כן, קיימת כפיה דתית במדינה. כיתות רגליך למציאת מסעדה כשרה תלוי באיזור בו אתה מכתת - אם בירושליים או צפת או בני ברק, מאוד אתפלא. אם בת"א, חיפה או כ"ס - לא אתפלא כלל. בה במידה חילוני שרוצה לקנות קדל חזיר צריך לכתת רגליו לקיבוצים ספורים - האם זו אינה כפייה דתית? ולגבי הילדים משליכי האבנים ושולי החברה החרדית - הייתי יכול לנהוג כמוך ולטעון שאינו ראוי לתגובה, אך אני נעלה ממך. התגובה שלי היא - פתח ארכיוני טלויזיה ועיתונים משנות השמונים - לא ילדים ולא נעליים. אברכים צעירים יותר ופחות, בהמוניהם, בלב רחובות מרכזיים. איפה שוליים ואיפה העובדות? מאז התופעה נעלמה אמנם, אך היא התקיימה. להתכחש לה כעת כאילו מעולם לא התרחשה לא מעיד הרבה בזכות שאר טיעוניך. לגבי המשפט האחרון שכתבת - הוא באמת אינו ראוי לתגובה. קרא שוב את כל הודעתי הקודמת, וכן משפט ראשון בהודעה הנכחית. לא ידוע לי על שנאת חרדים, לבד מהשנאה של חרדים כלפי חילוניים. ידוע לי על רגשות שליליים עמוקים כלפי הממסד הדתי. אני, ורבים אחרים, מסוגלים להפרדה הזו. מה אתך?

 

[ספלינטור]

אני רואה שאתה מתעקש

לדבר על "שחיטות בממסד הדתי". לזה לא נותר לי אלא לצרף את זה.

 

[דלית - delete]

קיבלתי ולמדתי. תודה.

 

[אלי ו.]

קראתי את מה שכתבת

הנה ההודעה שוב: אם בארץ יתחילו לרדוף שומרי מצוות, זה יהיה כיוון שהמאיסו עצמם על העם באמצעות כפייה דתית. להבדיל מהנאצים שרדפו יהודי באשר הוא יהודי, בלי קשר למידת שמירת המצוות/התבוללות שלו, או למוסלמים הקיצוניים במספר מדינות שכנות השונאים יהודים כי כולם בסביבה שונאים (ייתכן והם טוענים שיש להם סיבה לגיטימית. אני עדיין לא מצאתי אותה, אך זה נושא אחר ולא שייך לכאן) כאן בארץ היו מעט מאוד ששנאו שומרי מצוות מראש. אלו המעטים היו בעיקר ניצולי שואה שזכרו כיצד רבנים במחנות השמדה עשו "סלקציה". כבר נאמר שלא שופטים אדם בשעת צערו, ומרבית הישראלים שאני מכיר, בני דור שני ושלישי, אכן לא שונאים את הדת הממוסדת על רקע זה, או בכלל. אבל הדת הממוסדת, בשחיטות המאפיינת אותה כיום מחד, וכפיית אורח חיים שלה על ציבור שאינו חפץ בכך מאידך, מצליחה לעשות מה שלא הצליחו רבים אחרים - להמאיס את היהדות על היהודים. אין להבין מכך שהם אינם מאמינים, או מתנגדים ליהדות. הם מתנגדים לתיאוקרטיה, לממסד הדתי. ממסד שלמרות הצהרותיו שלו עצמו - אין לו בעלות על הדת. אין רדיפת שומרי מצוות בארץ. יש רדיפת צביעות: אנשים שבשם שמירת השבת - לא תעבוד וגו' - זורקים אבנים וחיתולים על מכוניות נוסעות בשבת. כיצד הפכה משפחה שיוצאת לטיול לעבודה, וכיצד איסוף אבנים, עמידה על המשמר ברחובות מיועדים סימון מטרות וכינון ישיר אינן מאמץ הסותר את "לא תעבוד"? נבצר מבינתי, וכנראה מבינתם של חילונים רבים. על דברים כגון אלו יצא הקצף. ----------------------------------- יש בישראל מאבקים רבים, בין השאר על הצביון הציבורי. משום מה, המאבק הספציפי הזה מתאפין בשנאה לציבור הדתי, ללא סיבה אמיתית. אני גר באיזור המרכז, וכן אני צריך לכתת את רגלי למצוא מסעדה כשרה. קדל חזיר? שמעת על רשתות מזרע וטיב טעם ועוד חנויות רבות שמתמחות במוצרים לא כשרים. גם אני כשאני מחפש אוכל ייחודי אני נאלץ ללכת למעדניות מיוחדות. כשאני מחפש גבינות מיוחדות ותבלינים מיוחדים אני מכתת את רגלי לשוק עליה בת"א ולא מתלונן על כפיה. כיום אפשר בקלות להתעלם מהרבנות ומחברה קדישא אם באמת רוצים. הענין הוא שמיעוט קטן באמת רוצה. הענין הוא פשוט, במדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית יש עימות תמידי על צביון המדינה. העימות נעשה לרוב בדרכים דמוקרטיות וחוקיות. החלטות נקבעות בצורה דמוקרטית בכנסת. רוצה לשנות את החוקים? הצבע כמו רבים אחרים למפלגה כמו שינוי או מר"ץ ששמו על דגלן להפוך את ישראל למדינה ללא סממנים יהודים. ברגע שאתה מדבר על רדיפה של שומרי מצוות, אתה לא מדבר על הממסד, אתה מדבר עלי! המשפט שלא היה ראוי לתגובה התיחס לכך שהשחיתות אופינית לממסד הדתי. בכל ממסד יש שחיתות מסוימת, לומר משפט כזה על ממסד ספציפי דורש נימוקים והשוואות שלא לדבר על היכרות קרובה.

 

[דלית - delete]

אני מתייחס לא רק לקיים. אני מתייחס

גם לדרך. מספר שונאי שומרי המצוות דאז ומניעיהפ אינו העיקר - העיקר הינו המצב כיום - מה קורה עם בני דור שני ושלישי. אתה רוצה לצדוק? צדקת. דור ראשון כולם שנאו דת. זה באמת משנה לצורך הטענה המקורית? בינתיים חזרת כבר פעמים מספר על ""שנאה לציבור הדתי" מבלי שהבאת אסמכתא יחידה לטענה זו. לא מקור כתוב, לא עדות שממנה ניתן להסיק זאת. רק חזרה על כך כמנטרה. קדל חזיר? כבר הפניתי אותך לשנות השמונים - אולי נתקדם גם לשנות ה90 ולחוק החזיר? האם מה שקורה היום מיידית מוחק את הדרך בה הגענו עד הלום? נכון, בממסדים רבים יש שחיתות. לדעתי חברת החשמל הרבה יותר גבוהה ברשימה מהממסד הדתי, אך לא בארגון העובדים של חברת החשמל עסקינן. טענתי שבממסד הדתי קיימת שחיתות. הבאתי דוגמאות. ומה טענתך? שהציבור יכול לחיות בלי המוסדות המושחתים. ומתוך כך אתה מגיע למסקנה שאני רודף את הציבור הדתי כיוון שאני בוחר לראות את השחיתות במקום לעשות שמיניות באויר כדי להמנע ממגע איתה? אם תסלח לי, אין הרבה טעם בדיון כמות שהוא. איתך הצדק, אני שונא דתיים ורודף אותם. זו הסיבה שאני לומד אצל רב אורתודוכסי כבר עשור (לא, לא יהדות. משו אחר).

 

[אלי ו.]

אני אסביר שוב

המשפט שהפריע לי במיוחד היה: אבל הדת הממוסדת, בשחיטות המאפיינת אותה כיום אם היית כותב שבשירותי הדת יש שחיתות הייתי מסכים איתך. ברגע שכתבת שזה האפיון של שירותי הדת, אין על מה להתוכח. רוצה לראות שנאה לדתיים? כנס לאתר חופש. הם מחזיקים שם תיעוד של כל כתבה עיתונאית בה מוזכרים חרדים כפושעים. מה היית אומר על אתר שעושה דבר דומה נניח למרוקאים, או קיבוצניקים? ההודעה שלך דיברה על מצב בו ירדפו את שומרי המצוות והסיבות לכך. אני לא מכיר את הביוגרפיה שלך, אני מגיב להודעות שלך. אולי לא התנסחת כפי שרצית, אבל זה מה שכתבת ולכך אני מגיב.

 

[דלית - delete]

לידיעתי הרבנות הראשית, הכשר בד"ץ

וחברא קדישא מהווים את עמודי התווך של הדת הממוסדת. בכל אלו השחיתות נפוצה, כמו גם במוסדות אחרים. כיום השחיתות מאפיינת את הדת הממוסדת (מבלי להזכיר תלמידים פיקטיביים בישיבות ושאר מרעין בישין). הבאתי לכך דוגמאות מספר. אתה מתנגד לטענתי? סתור אותה. הראה כי באותם מוסדות אין שחיתות או לחילופין כי חלקם בדת הממוסדת זניח ושאר המוסדות כשרים ואודה בפה מלא בצידקתך. אינני מחפש שינאה לדתיים, כפי שאיני פותח יתד נאמן, או מקשיב לנאומיו של הרב עובדיה. הסתה פרועה ובלתי מבוססת קיימת גם בצד השני, אתה יודע. שנתחיל להשוות מי משמיץ את מי יותר? אתה (לא אתה גופך, המחנה שכרגע אתה מסנגר עליו) לא תצא מהשוואה כזו טלית שכולה תכלת.

 

[ש ו מ ר ו ן]

|צודק|

 

[isaacl]

יש לך, טל, דרך מעניינת

ללמוד היסטוריה. האוטו ביוגרפיה של בן גוריון מעניינת, ואולי גם זו של בכור שטרית, אבל הם לא היו אלה שעצבו את האתוס הציוני. בן גוריון ניסה אמנם, בדרכים לא כל כך עדינות לפעול בכיוון, אבל כאידיאולוג היו חשובים ממנו. צא ולמד מה כתבו אוסישקין, כצנלסון, אחד העם וגם נורדאו. לא אנשי ביצוע. האם יש ספק שאינטרסים עומדים בראש מעייניהם של פוליטיקאים? הניסיון להסביר את הציונות על פי החלומות של הרצל הוא מגוחך משום שהוא איננו לוקח בחשבון את האתוס של התקופה. הרצל היה מנהיג מערבי של יהדות מזרח ארופאית. הוא אכן שאף לכונן מדינה יהודית כמדינת כל אזרחיה, ולהעניק פתרון טוב לבעיית היהודים (אגב, גם זה נתון בספק). אבל האנשים שהלכו אחריו חשבו אחרת, והם שדעתם כוננה את המדינה. היסטוריה, טל, מעט יותר מורכבת מביוגרפיות, אפילו של אנשים מפורסמים. יצחק

 

[טללי בוקר]

אנא הסבר לי, אני מקשיב

"אוסישקין, כצנלסון, אחד העם וגם נורדאו" מישהו מהם ייחל למדינה שבה ניתן יהיה לקנות בסופרמרקט בלי חשש מוצרים כשרים? מישהו מהם ראה את המדינה היהודית כמקום הדואג לקיום מצוות? אחד מהמוזכרים לעיל? מישהו? אני שמח שנתקלתי באדם בעל ידע מקיף בהסטוריה כמוך שיוכל להראות לי כי "היסטוריה מעט יותר מורכבת מביוגרפיות". עד עכשיו הוכחת שיש לך בקיאות מרשימה בהגדרות של מושגים ובאיפיונים של חברת המהנדסים בישראל. תביא בבקשה מובאות הסטוריות ונלמד גם מה אתה מבין בהסטוריה. בבקשה.

 

[isaacl]

לא הייתי טורח

לענות. לגבי הבקיאות שלי במהנדסים, לפחות לגבי הגדרת המושג אינטלקטואל ואינטליגנט, בדקתי הן באוקספורד, הן בוובסטר וצדקתי. לגבי אוסישקין ואחרים, לצערי לא ירדת לסוף דעתי. ברל כצנלסון שאף למדינה שומרת כשרות. אחפש ציטוטים. אחד העם דומני גם כן ונורדאו ודאי לא. אך לא זאת הייתה כוונתי. אתה טענת שלמדינה תפקיד אינטרסנטי. כל הנ"ל לא הסכימו איתך, אגב כולל בן גוריון. ולגבי טענתי שהיסטוריה איננה נלמדת מביוגרפיה של מנהיגים, זוהי הנחת יסוד בכל קורס יסוד בשנה א בהיסטוריה.

 

[טללי בוקר]

אני עדיין ממתין

את הציטוטים מוובסטר ואוקספורד עדיין לא הבאת, בינתיים אתה מוזמן לקרוא את הציטוט שאני כן הבאתי והוא ממילון פונטנה המתמחה בתחום הזה. ברל כצנלסון ואחד העם... אשמח לקבל מראי מקום שיראו לי משהו כה מפתיע עליהם. דרך אגב: בכור שיטרית, שעליו הצבעתי ביוזמתי בתחילת הדיון היה הדתי היחידי בכל החבורה הזאת. מעולם לא טענתי שלמדינה תפקיד אינטרסנטי... אלא אם כן הקמת בית לאומי, סיום הגולה וסיום הרדיפות הם משימה אינטרסנטית. ובכן, כמו שציינתי אני ממתין. בבקשה.

 

[טללי בוקר]

ולגבי וובסטר

אנא הצץ בהגדרה של וובסטר בנוגע לאינטלקטואל וההגדרה לאינטליגנט עכשיו ענה לי בבקשה בכנות: באמת עיינת בוובסטר ואוקספורד לפני שכתבת את אשר כתבת? אני מכיל את השאלה הזאת על כל התחומים האחרים שאתה מתיימר להתמצא בהם עד כדי מתיחת ביקורת על אחרים. זה בסדר, אינך חייב לענות על השאלה.