מסמר הערב..

מסמר הערב..

שוב מסיבה. ושוב היא היתה הכוכבת זה בא לה בטבעיות. היא רקדה ושתתה צחקה בלי הפסקה. לא איכפת לה מאיש, "עושה מה שבראש שלה". היא צוחקת ומפלרטטת אומרת הכל בלי חשבון עוקצנית ושנונה. כולן הסתכלו עליה בקינאה לא מוסתרת סביב אצבעה את כל הבחורים היא מסחררת.. שעת לילה מאוחרת או שמא שעת בוקר מוקדמת... היא חוזרת הביתה.. לבד. מסירה את האיפור שכבה אחר שכבה לאט לאט מקלפת את עצמה.. מסתכלת במראה ורואה את הילדה הקטנה שאף אחד לא מכיר. רכה ועדינה, ביישנית קצת. עיניים גדולות, שחורות עיניים נבונות, כמו שרק לילדה קטנה יכולות להיות ועל המצח כתוב באותיות מוזהבות: "שביר".
 

ה מוזה

New member
דמעה מוזהבת ..

את ראשה תניח על הכר בעיניה קפאה הדמעה איש לא הביט מעבר למסיכה לא ראה את הזהב שבליבה לו רק ראו את אותיות הזהב לו רק ידעו את הילדה הקטנה
רקדנית יקרה ..... לו רק היינו קצת פחות קליפות וקצת יותר ילדים ,לו רק היינו יכולים לפזר את ההגנות את המסיכות את החומות ולתת לקהל ..את ההצגה הכי אמיתית שאפשר את הילדה הקטנה הרכה הביישנית עם הזהב בלב השביר .. וכמה כואב שאיש לא רואה מבעד לאיפור הכבד וכמה רוצים ומייחלים שמישהו יקרא את בין השורות ,בין ההצגות אולי קשה לאנשים לראות את מה שבפנים אם לא מאפשרים להם מעט להציץ פנימה אני מקווה ..שמסמר הערב תתעורר לבוקר חדש שבו על הכר תהיה דמעה של שמחה ולצידה יד מלטפת עוטפת את הילדה השבירה .. וברקע יתנגן לו השיר הבא "..לפנייך לא קרה דבר רק ימים חולפים בשקט מנוכר פתאום מוצא בחול זהב, קולט בך את האור יודע שאותך לי אשמור.."
כמו תמיד הכתיבה שלך היא קסם ..
 
למעלה