מסכנה

[סינטה1]

מסכנה ../images/Emo10.gif

ממש נשבר הלב

מתי כבר הודעות כאלה יפסיקו להעלות לי את הסעיף

 

[ariane]

והנה התשובה ששלחתי לה, אתן חושבות

שאני הגזמתי... אולי, אבל אני ADD ולא שולטת על עצמי כשקוראת את זה. כותרת: אולי תזכי במזל כמו שלי היה לי בן בכור, לא משנה כרגע מה רציתי. הוא נולד בשבוע 27 עקב רעלת הריון חמורה והוא נפטר אחרי שלושה ימים. אז את רואה שום דבר לא אבוד. אחר כך בא לי בת, וגם לא משנה מה רציתי, גם קיבלת רעלת... בלי לדבר על כל הצרות שהיו לי במהלך ההריון... היא נולדה בשבוע 34 ונפטרה אחרי 9 שעות. תתפללי תתפללי אולי לא יהיה לך בן. רוצה חיבוק? אולי זה מדבק? סליחה אני ממש רעה אבל הודעות כאלה מוציאות מדעתי. יום טוב

 

[H O P E 2 9]

אני חושבת שכן..

אני כבר לא יוצאת מדעתי, למדתי להבין שהן מאוד נורמליות ותמימות והלוואי וכולן ישארו כך.

 

[dana2401]

ממש לא הגזמת...

היא פשוט בקשה זאת....

 

[ariane]

הוספתי עוד תגובה למעוניינות

 

[בנצ100]

אכן מוציא מהדעת... ../images/Emo18.gif

אבל פעם כבר עברתי שטיפה רצינית בפורום הבורדרים (ועוד על משהו שאמרתי בפורום אובדן וסתם מישהי רעה קישרה לבורדריות שנכנסו בי חזיתית) אז אני נזהרת. אבל אם הייתי ממשיכה בקו שלך הייתי כותבת לה: אני ממש מבינה אותך. גם אני רציתי בת, ובאמת בהתחלה הייתה לי בת, אבל החוצפנית לא שרדה את הלידה. ראית קטע? ודווקא אח"כ קיבלתי בן והוא ממש סבבה. אז אל תתבעסי. חוץ מזה יש סיכוי שתאבדי את ההריון ואח"כ תהיה לך בת, כמו לאריאנה... ואם לא, אז לא נורא. את יכולה לקרוא לו בשם של הבת שתכננת - אולי תתחילי טרנד חדש? ובקיצור - במקום להתעצבן בואו נסתלבט עליה בהומור שחור???... הרבה יותר כיף.

 

[סינטה1]

../images/Emo6.gif

 

[זוהרה האחרת]

גם לי היתה בהתחלה בת, רק חבל

שאפעס, הפנים שלה היו על הפנים. רצית הומור שחור, קיבלת. אההה ועוד משהו, לא היתה בינינו "שפה" משותפת, אז דרכינו נפרדו. אח"כ בגלל שלא היה לי ממש אכפת, היגיעו לי גם בן

וגם בת

שיהיה מה שבטוח בטוח.

 

[בנצ100]

../images/Emo18.gif רעה... ../images/Emo8.gif

מצטערת יש לי חולשה להומור שחור. אני צוחקת ומזדעזעת בו זמנית. "לא הייתה בינינו שפה משותפת"... אאוצ'... דגולה... ענתש הוציאה לי קצת את הרוח מהמפרשים. באמת לא יפה לצחוק עליהן, למרות שממש בא לי. אבל אולי נתאפק ואני לא אמשיך לחמם את הגזרה...

 

[אמא של פילפילון]

או, אני קרועה על הומור שחור

אין כמוהו. הרסתן אותי מצחוק מר.

 

[בנצ100]

../images/Emo32.gif אז עוד משהו בשבילך ../images/Emo18.gif

אותי זה הצחיק. אבל זה באמת לחובבי הז'אנר בלבד... >ממש מקווה שפלגיה בחופש מהפורום היום<

 

[פלגיה]

דווקא לא בחופש

ואין לי בעיה עם הומור שחור. עזר לי המון ברגעים הקשים שהיו. (חזרתי מטיפת חלב ואמרתי שחסר לי ברזל, אז האיש שלי אמר "בטח, בורג שלם הוציאו לך. את רוצה שנכניס חזרה?") היו לי הרבה בדיחות. היום אני כבר במצב שאני לא צריכה אותם, ולכן גם לא זוכרת. (ואגב - ההורים שלי נורא רצו בן. כבר היה להם שם והכל. אבל נולדתי בת, ולא ידעו מראש שאני אהיה בת. אבא שלי מספר שהוא הלך להורים להודיע על הבת שנולדה לו ובדרך עוד חשב על איך הוא יעשה ברית ביום שישי. לכן אני לא מזלזלת ב"צרות" כאלה. )

 

[אמא של פילפילון]

גדול../images/Emo70.gif

מזכיר לי שאמרתי לצלאל אחרי שחצי הריון שלי היה בפתולגיה בתל השומר והחצי השני ברמת מרפא שזה הריון שאפשר להגיד עליו rest in pieces נחשי מי נראה ככה

 

[תמי ס]

הומור שחור

אין כמו הומור שחור, הבעיה העיקרית שלי שנדפק לי גם הזיכרון וכרגע אני לא זוכרת את כולם. מה שאני זוכרת זה: 1. לפני זמן לא רב שאלה אותי בחורה הריונית למה לא ילדתי את יהלי ב"ליס" שהוא קרוב לבית אלא בחרתי לנסוע לתה"ש, לאחר לחץ מסיבי מצידה עניתי לה שאישית לא יצא לי לצאת מ"ליס" עם ילדים חיים בשנים האחרונות... 2. אחרי הפסקת ההריון השנייה שהייתה עקב מום מוחי (הראשונה הייתה עקב מום לבבי) שאלתי את הרופא בפנים רציניות אם אפשר אולי לאחד את שני הילדים כי ביחד הם ילד מושלם... 3. כשנשאלתי פעם אם אושפזתי בבית חולים כלשהו עניתי שחלקים ממני מפוזרים בכל בתי החולים באזור המרכז (תל השומר, ליס, וולפסון, מאיר, אסף הרופא)... 4. כשנשאלתי באחד מהריונותי מדוע אני לא חושבת על שם... אמרתי שחבל לי "לבזבז" שמות טובים שאולי לא יהיה להם שימוש אחר כך... 5. כשמישהי לא הבינה בהריון האחרון שלי למה אני לחוצה וניסתה להרגיע עם משפט המחץ "אלוהים לא מכה פעמיים" עניתי לה, "פעמיים לא, ארבע אני יודעת שכן, מקווה שלא יהיה חמש".

 

[תולו]

בא לי

לחנוק כאלה ! או לפחות לנער באלימות. ואריאן - שאפו על התגובה. כמו שצריך.

 

[ברבי28]

אוףףףףףףףף

אפילו הניקים שלהם מטומטמים !!!!! זה לא טמטמת הריון זה טמטמת לפני בזמן ואחרי, כולן צריכות להיכנס לפרופורציות רק שאני מבחינתי לא מאחלת להן את הפרופורציות שלנו ... וד"א אריאן ...

יפה לך "אריאנה"

 

[ענתש]

לדעתי לא כל כך פייר לקשר את זה פה

כמו שלא כל כך פייר היה לקשר את ההודעה של בנץ אז בפורום הריון ולידה. יש שני עולמות שלא מתחברים - יש עולם אחד שהוא תמימות מושלמת ויש אחר של התפכחות מרה. בתור מי שמכירה את שניהם אני רוצה להגיד שלפחות אצלי הכעס על הודעות כאלו בא מקנאה. גם אני רוצה להיות ככה תמימה ולהאמין בהריון הבא שלי שהדבר הכי קריטי שיכול להיות זה שיהיה לי בן, או בת, או עגלה בצבע אדום, או פו הדוב על הבורדר. לא יקרה. אבל זה לא אומר שאני צריכה לקלקל לאחרות. זה גם לא כל כך יפה לצחוק עליהן מרחוק... יש דברים שהחיים מלמדים אותך ואתה ניצב אחריהם "זקן וחכם" אבל זה לא אומר שזכותך ללעוג למי שלא רכש את נסיון החיים הזה או את הבגרות או את ההבנה. האמת שעניתי על זה שם, מי שמעוניינת תמצא את תגובתי לקראת סוף השירשור אז אני אפסיק כאן.

 

[סינטה1]

את צודקת ../images/Emo10.gif ואני מתנצלת

פשוט הקפיצה אותי כל כך ההודעה. ואגב, לדעתי רמה כזאת של תמימות אינה קשורה לאי החשפות לאובדן. כל פעם שאני קוראת הודעות כאלה אני נזכרת בעצמי בשקיפות עורפית עם הלב בתחתונים כשאני רואה את פני הרופא כשהוא מבשר לי שמההריון הזה לא יצא כלום.אגב, אני יכולה להבטיח לך שעוד אז, לפני האובדן, כל מה שהיה לי חשוב זה עובר בריא, העדפה למין מסויים היא טבעית ומקובלת, אבל לבכות כל היום בגלל בן בריא, מצטערת, לי זה מעלה את הסעיף. את צודקת שהקישור כאן להודעה לא היה הוגן, ואולי לא חשבתי עד הסוף ועל זה אני מתנצלת

 

[ענתש]

../images/Emo13.gif מבינה אותך לגמרי.

אני האחרונה להגיד שכל הדיונים בפורום הריון ולידה הם "ראויים" מבחינת חשיבות וכבדות הנושא (עגלה סגולה או כתומה ? מה אם אחר כך יהיה לי בן והצבע של העגלה לא יתאים לו ?). אבל עבור, כשהאובדן כל כך הכביד וההריון היה כל כך מפחיד, היתה בזה גם נחמה עצומה. אמרתי - תראי את כל הנשים האלו, הן מאמינות בלב שלם שהכל בסדר ואת יודעת מה ? רוב הסיכויים שהכל יהיה להן בסדר באמת, הן יחבקו את הילד שלהן ביד אחרי הלידה ואפילו לא יקלטו איזה נס זה. אז למה שלי זה לא יקרה ? וזה עוזר להאמין בטוב...

 

[אמא של פילפילון]

מסכימה איתך באופן חלקי

כי, כמו שאת גורסת, יש משהו מאוד מבורך בתמימות הזו והלוואי שהיא הייתה נחלתנו. ועדיין, בניגוד להודעות קודמות, אני חושבת שהיה בודעה הזו משהו קצת יותר קיצוני שאצלי (בחלק היותר "מקצועי" שלי) מעורר נורות אדומות. שני ההריונות הראשונים שלי היו, יחסית, תמימים ועדיין, לא יכולתי אז ולא יכולה עכשיו להבין אכזבה ממין העובר (גם לא בהריון שני או שלישי, על זה בחרתי לא להגיב שם. מה זו הנחמה הזו "בפעם הבאה תצליחי" מה, עכשיו זה כשלון

ואם יהיו לה ארבעה בנים

) כן מבינה שיש סוג של "הפתעה" או משהו שהוא בניגוד לציפייה פנימית, אבל אם לוקח יותר מחצי יום (וזה לאיטיות...) גם לשמוח בזה (כלומר, יכולה להיות אכזבה ועצבות בצד השמחה) אני חושבת שיש בעיה. ניסיתי לכתוב את זה שם בעדינות. אישית, אני פשוט נמנעת מלהגיב להודעות כאלו, אבל אחרי שאריאן כתבה, לא יכולתי שלא להגיב. אני חושבת, נחזור לראשית דברי, שהתמימות מבורכת מאוד אבל תמימות לא צריכה לבוא במקום תבונה בסיסית. (זה משפט שעלולים להבין לא נכון. אני לא חושבת שמי שתמימה אינה נבונה, אבל אצל מי שתמימה בצורה קיצונית זה עלול לנבוע מהעדר רגישויות אחרות, ולא רק מהעדר נסיון חיים).