מסכנה

[ברבי28]

ענתש - גם אני מקנאה

מקנאה בנשים הנורמאליות ... ויכולה להגיד לך שגם אחרי שאני מחבקת את האוצר שלי כל יום, ויודעת שלהריון יכול להיות גם סוף טוב ... אני רועדת מפחד מהפעם הבאה, בדיוק כמו ההודעה הראשונה שלי ב "הריון אחרי" - כתבתי שאני מפחדת שאני בהריון, מפחדת משוב להתאכזב, מפחדת ששוב זה יגמר ... אני פשוט מה מקנאה, מתה להיות אחת כזאת שתוכל לרוץ לספר לכולם אחרי הפס הראשון, או אחרי בטא 10.5 מבלי לחכות להכפלה, אחת שלא תחייה מבדיקה לבדיקה, אחת שלא תתחיל להתחבר להריון שלה רק בחודש שישי אחרי שתוצאות מי השפיר התקינות מגיעות,אחת שגם רבע שעה לפני שמנתחים אותה עוד לא מאמינה שיכול להיות סוף טוב רוצה, ומתה להתלבט אם לחדר יתאים גוון ורוד פיסטוק עם בורדר של פו הדוב, או סגול כתום עם בורדר של פיות בנתיים, ולמרות שהאובדנים שלי היו "פיקניק" לעומת אובדנים של חברות יקרות פה אני מרשה לעצמי לקנא, וכן ... גם מרשה לעצמי להתעצבן מבנות מטומטמות, שלא יודעות פרופורציה מהי !!! סליחה, אבל הודעות כאלה שוברות לי את הלב כל יום מחדש, יש לנו מספיק ימי זיכרון, לא רוצות גם ימים אחרים שיעלו את הזכרונות

 

[נעמולה]

אני לא מקנאה בנשים הנורמליות

כי מבחינתי אחרי ההריון הנורמלי (יחסי, הכל יחסי) שעברתי והלידה המאוד נורמלית בעקבותיו, אני שוב מרגישה כמעט נורמלית לגמרי ולמרות זאת אני מתייחסת לדיונים מסוג זה בפורום הריון ולידה כשטחיים, טיפשיים, מעצבנים ועוד כמה מחמאות שהדעת מעלה והאצבעות לא מעיזות להקליד, ואני אפילו לא טורחת להביע דעתי כי במילא לא יבינו אותי שם, לא בגלל מה שחוויתי ואובדן התמימות והנאיביות שלי אלא בגלל שלפעמים אני טועה אם הטמטום לא כואב...אלו דיונים מטופשים בכל רמה גם אם לא היה קשה להיכנס להריון וגם אם זה הריון ראשון ותקין, איך בחורה ברת דעת, שקולה, בוגרת ואמא לעתיד מסוגלת בכלל לחשוב על זה??? אני בתחילת ההריון הראשון כשעוד הכל היה ורוד לא העזתי להעלות בדעתי ולתהות למה אני נושאת ברחמי עובר זכר ולא עוברית כי לא הרגשתי שזה חשוב, יבוא אחד, יבוא שני, יש סיכוי של 50 אחוז שמינם יהיה כזה או אחר, מה לעזאזל זה משנה??? הודעות כאלה היו מקוממות אותי גם אם הייתי במקום אחר מבחינת מה שחיוויתי על בשרי, כי אנשים מטומטמים, צעירים (סביר להניח) שנמצאים בתחילת דרכם מעצבנים אותי בדברים השוליים שהם מתעסקים איתם, ולא. אני לא רואה בזה ברכה ולא הייתי מתחלפת איתה בעד שום הון שבעולם (בעיקר בשל הפאדיחה שאני רואה בהודעות כאלה)

 

[happy]

אני מאוד מסכימה איתך סינטה

אבל צריך לזכור שאחוז גבוה מהאוכלוסיה מה שחשוב מההריון זה לא הבריאות אלא רק להזמין את המשפחה לבורקס ברית.

בסקירות בכלל לא מעניין שיש ראש, בטן וכו' רק שיש בולבול. אני אתמול בדיוק חטפתי מחברה שלי על הראש. חברה שלי בהריון ראשון וכל כך תמים. אחרי הסקירה הראשונה מה שהיה לה לומר לי יש לי בן. ועל הדיקור מי שפיר היא סיפרה שהרופא שאל אותה אם הם יודעים את מין העובר אז היא אמרה לו מה אתה לא רואה את ה |ז| על המסך?? בקיצור כל ההריון זה מה שמענין אותה. כשאלתי אותה לגבי הבדיקות שהיא עוד צריכה לעשות ואצל מי, היא התעצבנה עלי. לפני כל בדיקה היא נרגשת לראות את העובר, אין לה מילמטר של חשש שמשהו רע יכול לקרות. בקיצור הבנתי שהבעיה היא כנראה אצלי. מה לעשות אני נכוותי קשות בכל נושא ההריון. ולכן אני לא יכולה לקבל הריון כמשהו מובן מאילו. בסקירה בכלל לא עינין אותי אם יש לי בן או בת רק רציתי לשמוע הכל תקין. היום ברור לי שהחצי ואני נהיה מאושרים עד השמים ובחזרה (כמו שהקטנים אומרים) אם כל הילדים שיוולדו לנו יהיו בריאים וזה ממש לא משנה לנו אם כולם יהיו מאותו המין. אך לדעתי רוב האנשים הם לא כאלו ואצלם ברגע שיש שני פסים בערכה הביתית אחרי 8 חודשים יש גם תינוק מקסים בידים. ואני חושבת שטוב שכך. נוסף לכך אני חושבת שלגיטימי ביותר בפורום שאת משתייכת אליו לרשום שאת מאוכזבת מכך שיש לך בן ולא בת בכורה כי קודם כל הבחורה הזאת נמצאת תחת השפעת הורומונים של הריונית, ואל תשכחי שפורום הבורדרים זה הבית שלה ושם היא יכולה לכתוב את כל תיסכולה. ולומר לך את האמת אני כבר הפסקתי לקרוא שם כי זה שורף לי שהתמימות של ההריונות עברה ממני ולצערי היא לעולם לא תחזור. לפעמים אני חושבת שאם משהיא מפורום פיריון קוראת את הבכיות שלי על כך שלא ישנתי כל הלילה בגלל שליהי בכתה, או כל מיני תסכולים אחרים היא בטח תהיה מזועזעת באיזה זכות אני מקטרת על משהו כל כך שולי. הרי יש לי בידים את הדבר המדהים ביותר עלי אדמות.

אני רק חייבת להוסיף שכשבישרו לאמא של החצי שכנראה יש לנו בת היא כל כך התאכזבה. היא שאלה את החצי: זה עוד לא בטוח נכון, זה עוד יכול להשתנות. (מה היא חשבה שיגדל לה בולבול פתאום????)

. בקיצור מה שרציתי לומר שגם האמא של החצי שכל כך רצתה שלבן שלה יהיה טוב לא הצליחה לעצור את עצמה. אז ברור שבחורה שמעולם לא עברה אובדן והיא בשיא התמימות של ההריון מרשה לעצמה לקטר על כך שיש לה בן ולא בת. אסכם את דברי

: אני מאוד מסכימה איתך סינטה אך לדעתי בפורום הבית שלך זה הכי לגיטימי בעולם לקטר על הכל גם על דברים ששורפים לנו במקומות הכי כואבים. נשיקות.

 

[טאניוש]

לא נכנסת לא פורום הזה כל כך

עכשיו קראתי את השירשור. מה שמעלה לי את הפיוז עוד יותר מהודעה הראשית זה תגובות בסגנון "היא כתבה כדי לקבל תמיכה, אם אין לך משהו טוב להגיד לה תשתקי". אגב, זאת רוח הדברים גם בפורום הורים לתינוקות (ברור, הרי זה פורום המשך). לי בכלל אין מה להתלונן, שתי בנות ושני בנים, ממש לפי הזמנה. חבל שבבית יש רק אחד.

 

[נעמולה]

תוסיפי את זה לשרשור הומור שחור

עוד אחד מסוג הדברים שרק שכמותינו יבינו ויצחקו על זה. ואני שמחה שאנחנו מסוגלות לצחוק על זה, אני מאמינה שזה חלק מהריפוי