מסכות

[הילה בסגול]

מסכות

אני לא סובל אותה, היא כזו פלצנית. תמיד חושבת שהיא יודעת הכל ! אני לא מסוגלת להיות בחברתו, כל הזמן הוא מסתבלט, ההומור שלו כבר ממש מעיק, הוא לא יכול גם לדבר לפעמים ? היא כזו סנובית שאני ממש לא אוהבת להיות בחברתה, אני רואה אותה ועוברת לצד השני. ועוד... משפטים שאני לעתים שומעת על אנשים שאני מאוד אוהבת. אני יודעת שהיא לא כזו, וגם הוא בכלל בכלל לא כזה... ובכל זאת זה מה שאחרים שלא מכירים ויודעים חושבים. פעם אמרו לי לא אחת עד כמה אני סנובית. אף אחד לא ידע שאני בעצם עוטה את המסכה של הסנובית בגלל שפחדתי, בגלל חוסר ביטחון עצמי. שמתי מסכה של סנובית, אל תתקרבו אלי כי פחדתי שיתקרבו ואולי לא יאהבו. לפעמים אני מרגישה כאילו כולנו עוטים על עצמנו מסכות כאלו ואחרות מנסים לכסות, להסתיר, ומשתדלים להראות שאנחנו הכי קול שרק אפשר. יש שיכסו את זה בהומור יש שיכסו בידענות כל אחד והמסכה שלו. מה דעתכן על המסכות הללו, האם יש מסביבכן מסכות, ויתרה מכך האם אתן יודעות לזהות אותן ? האם אתן עצמכן עוטות מסכה ??

 

[nataly36]

אני לא בטוחה שאלו מסכות.

אני חושבת שזה פנים שונות של אותה האישיות, קצת כמו יהלום בעל מליון פאות. אם אני מביטה על עצמי - "אני גם" המון דברים! תכונות, העדפות.... הכל אמת והכל גם לא אמת אם מביטים רק על זה! אני חושבת שהטעות של מי שלא ממש מכיר אדם או מכיר רק פן אחד שלו זה בחד מימדיות, זה בעובדה שהוא מתעלם מהמליון תכונות האחרות שאולי ממש מגמדות את התכונה האחת והיחידה שהוא לא אוהב.

 

[הילה בסגול]

נתת דוגמא יפה - יהלום בעל מליון

פאות. זה דימוי יפה מאוד אבל מה קורה שרואים רק פאה אחת כל הזמן כי זה מה שהיהלום מוכן להציג, ולא בבחינת זו הפאה הטובה ביותר אלא זו הפאה הטובה ביותר עבורו להתחבא מאחוריה ?

 

[nataly36]

למה את חושבת שזה להתחבא?

אולי זו הבחירה המתאימה? אם אני חושבת על עצמי, חיצונית אני נראת ממש "ילדה טובה ירושלים" מה גם שאני די שקטה ולא מעורבת בדברים חברתיים, - כאשר מכירים אותי יותר קולטים עד כמה שזה משהו שהוא מאד מאד חלקי אצלי. שאני בעצם משהו אחר. אבל מאד נוח לי שזה מה שתופשים ממני. ככה לא מתעלקים עליי, ואני לא חייבת את כל הקשרים השטחיים שמשעממים אותי עד מוות..... מה גם שנוח לי "להסתתר" מאחורי תדמית ה"דוסית מרובעת" כדי לא לקחת חלק בדברים שלא מעניינים אותי. .... יש המון שיקולים. זה נקרא להסתתר?

 

[הילה בסגול]

בוודאי שלא

לכל אחד מאיתנו רבדים שונים ומגוונים ומן הסתם לא נראה את כולם לכולם אבל כאשר בן אדם מציג פן אחד באישיות שלו כל הזמן אז לדעתי זו מסכה. כמו אותו בחור שהצגתי עם ההומור. זה אדם שאני מכירה אישית . הדרך שלו בחיים היא דרך ההומור והצחוק, הדרך של לעקוץ, להיות ציני וכמעט אף פעם לא לדבר אמיתי. או אני בעבר שלי שהייתי הכי מרוחקת שרק אפשר כי פחדתי שיתקרבו אלי. יש הבדל בין לעטות מסכה מפחד לבין להציג רובד כזה או אחר.

 

[paloma blanca]

../images/Emo13.gifשאלה טובה .....

אני חושבת שכל אחד מאיתנו עוטה מסכה כזאת או אחרת. התפקיד של המסכות הוא לגונן עלינו מפגיעה של החוץ. הרבה פעמים בחיינו חשפנו את הקרביים שלנו ונפגענו. המסכה עוטפת אותנו ומגוננת. כמו כן יש תכונות שבעיני החברה נחשבות לחולשה. המסכה שלנו מונעת חשיפת החולשות שלנו. כמובן, שאיש איש עם מסכותיו. יש כאלה שמגזימים עד כדי כך שהם נחשבים לצבועים או לחסרי אמינות. אני לדוגמא יכולה לספר שאני אעשה הכל בכדי לא לבכות בחברה, וזאת למה.... כי למדתי שבכי מצביע על חולשה. ואדם שנתפס כחלש שהרבה מקרים החברה מרשה לעצמה לדרוס אותו. מאדם חזק הם נרתעים.

 

[הילה בסגול]

תודה על השיתוף פלומה ../images/Emo24.gif

אני משתדלת הכי בעולם שלא לבכות בחברה זה קצת קשה לי כי אני אובר רגישה.... המסכות אכן מגוננות עלינו אבל השאלה היא מדוע אנו זקוקים להגנה הזו גם במעגל הקרוב לנו ? מדוע אנו לא יכולים להיות אנחנו כפי שאנחנו ?

 

[paloma blanca]

../images/Emo13.gifלמה ?

כי החברה שלנו בנוייה מאנשים שונים מוסכמות וסטיגמות. בדרך כלל הסיבה העיקרית הניסיון שלנו להמנע מפגיעה בנפשנו. יותר קל לנו לעטות מסכה מאשר להתמודד אחר כך עם החברה או עם תוצאות המעשה. אני כשעצמי חושבת שאני די אמיתית בחברה ואין לי הרבה מסכות בניגוד לאחרים שאני מכירה.

 

[הילה בסגול]

ומאין זה נובע ?

הרי אם היינו בטוחים במי שאנו ובמה שאנו אז לא היינו צריכים להסתתר אז האם למעשה המסכה היא מנגנון הגנה מפני עצמנו ???

 

[paloma blanca]

../images/Emo13.gifלא חושבת ....

כי לא משנה כמה מסכות נעטה בפני החברה אנו בפנים יודעים היטב מי אנחנו! לעומת זאת בפני החברה נח לנו להציג את עצמנו באור מסויים כי אפשהו האור הזה קיבל פידבקים שנוחים לנו. כמו הדוגמא הקודמת שצוינה, נח לה יותר שהחברה חושבת עליה שהיא ילדה טובה ירושלים, אבל מי שצריך באמת להכיר אותה.. מכיר אותה !

 

[א ט ל נ ט י ס]

אם יורשה לי להצטרף (-: פלומה קראתי

את תשובתך, וקפץ לי המשפט "אנו בפנים יודעים היטב מי אנחנו" לא יודעת, אני חושבת שלפעמים מרוב מסכות, והבלבול בין מי שאנחנו רוצים להיות, למי שאנחנו חושבים שאנחנו, ומה שחושבים עלינו וכו'... אנחנו קצת מאבדים את הזהות האמיתית הפנימית, ואם אנחנו לא מתמקדים ועושים לעצמנו מידי פעם הכרות מחודשת איתנו

אז אפשר להגיע למצב של בלבול, וחוסר ביטחון, ותחושה שאנחנו כל הזמן עם מסכות, כי אנחנו כבר לא יודעים מתי אנחנו בלי. מקווה שהצלחתי להעביר את מה שהתכוונתי, בראש שלי זה נשמע יותר ברור (-:

 

[paloma blanca]

../images/Emo6.gif

אני לא יודעת לגבייך , אבל אני יכולה להגיד לגבי כפי שכבר אמרתי .... אני לא עוטה הרבה מסכות ודי אמיתית בחברה ויודעת היטב מי אני . אז אני לא מבולבלת

 

[א ט ל נ ט י ס]

מקריאה חוזרת של הדברים שלך ושלי ../images/Emo9.gif

אני חושבת שבאמת לא מדובר במסכות, אלא ברבדים ופאות שונות (כמו ביהלום שדיברתם עליו) אני מאמינה שהבלבול עליו דיברתי הוא באמת אצלי (ואולי אצל עוד כמה אנשים (- שלפעמים מרגישים שיש להם יותר מידי רבדים שונים, ושהם מתאימים כל רובד לאדם אחר, לסביבה שונה, לסיטואציה קיימת, אומנם האני האמיתי אף פעם לא נעלם לגמרי, אבל מכיוון שרוב הזמן הוא לא שולט, נוצר אותו בלבול שלא מאפשר כבר לזהות אותו ב100%, אם תשאלי אותי מי אני באמת, אני לא בטוחה שאוכל לענות לך באופן כזה שאהיה שלמה איתו.

 

[הילה בסגול]

אל תקרא לי סנובית כי אני לא מתנשאת!

אני לא, בחיי שלא. אבל ככה ראו אותי כל הזמן. אף אחד לא ידע שאני מסתגרת בגלל שאני חסרת ביטחון עצמי בשקל. אף אחד לא הבין שהמעטה שעל פניי זו מסכה ובכלל לא אני, שפחדתי ובגלל זה התרחקתי. זו מסכה, מסכה שהיתה לי. מסכה שלא שמתי במודע ומסכה שלא תרמה לי כלל וכלל

 

[מממאיה35]

גם אני ככה

במקומות חדשים אני שקטה. מהצד.. לא הרבה בתוך החבורה שקיימת.. רק לאט לאט מוצאת את מקומי, ואז לא ממש שותקת

אלא שבהתחלה חושבים שאני סנובית, ולפעמים מאוד קשה לערער סטיגמה אחרי שנוצרה..

 

[הילה בסגול]

אני לא חושבת שהיא התכוונה אישית

אלייך אלא בגדול, מה בעצם המסכות הללו תורמות לנו אם בכלל.

 

[א ט ל נ ט י ס]

כן, אבל מסכה בעצם האמירה שלה היא

משהו שאנו עוטים עלינו במודע (לדעתי) כלומר בוחרים להתנהג באופן מסויים, ורבדים זה משהו בתת מודע, לא תמיד אנחנו בוחרים את ההתנהגות שלנו באותה סיטואציה זה פשוט הרובד המסויים שמציץ החוצה, לכן אני אומרת שאני לא מרגישה רוב הזמן עם מסכות אלא עם הרבה "אני" ברובד אחר (נשמע קצת ריבוי אישיות

) גם לטוב וגם לרע. אני לא חושבת שבחרת מסכה של סנובית (הנושא הזה מוכר לי) אני חושבת שהרובד המתגונן שבך (שאני מאמינה יש בכולנו ברמה זו או אחרת) יצא החוצה ובנה את עצמו כחומה שנוח להסתתר מאחוריה, אבל מי שרק הסתכל לא הבין שזה מה שהוא רואה, ומי שהתקרב ונתן קצת מעצמו עבר את החומה ומיד ראה את הרובד הנעים שלך. חשוב לציין שכל זה אינטרפטציה שלי מהראש, מקווה שאני לא פוגעת או כל דבר אחר,

 

[ZAHAV2006]

סליחה מראש...אבל...

רק ככה אני מצליחה לכתוב בפורום.אין לי מושג מה הבעיה של המחשב שלי בעבודה? בכל אופן...קודם כל בוקר טוב לכל האנשים המקסימים פה בפורום! רציתי לשתף אתכם במשהו שמעיק לי על הנשמה... יש לי בעיה עם חמותי-אני בזמן האחרון(ובעצם תמיד היה לי קשה איתה-כי יש לה אופי קשה)מרגישה שאני ממש לא מסמפטת אותה(וזה כואב לי להגיד,כי זו אימו של בעלי)-יש לציין כי בעלי ואני חיים אצליהם בבית,בחדר קטנטן,ובדירה קטנטנה כ-3 שנים(בשל מצב כלכלי)ואני הגעתי למצב(גם בעלי ,אבל אני יותר)שהגיעו מיים עד נפש!ממש נמאס לי שאנחנו חיים שם יחד איתם(והם לא הורים קלים,הם גם מתערבים פה ושם ונכנסים לורידים...ועושים עניין מזבוב)ואין לנו פרטיות של זוג!ואנחנו רוצים כבר להתקדם הלאה ולהביא ילד משלנו...אבל בגלל הכסף המעצבן הזה,יש לנו עדיין קושי לצאת לשכירות (למרות שאנחנו הצבנו לעצמנו מטרה-לצאת משם במרץ 2007)אבל לא קל לנו לחסוך כסף בכלל...ואני לא רואה את האור בקצה המנהרה,וזה מדכא אותי לאללה!כי גם להישאר שם זה ממש בלתי נסבל!וכמו שכתבתי בהודעות קודמות...חמותי עברה ניתוח להסרת גוש בכיליה,בשבוע שעבר...ומאז שהיא חזרה הביתה,אני מרגישה מתוחה מאוד!בהתחלה היה בסדר,דאגתי לה,ושאלתי אותה אם היא צריכה משהו,ואני גם דואגת לתחזוקת הבית כרגע...אבל נמאס לי לשמוע אותה מתאוננת כל הזמן(התמסכנות כזו...)למרות שאני מבינה שיש כאבים,אבל כבר הרבה פחות,ונראה לי שהיא עושה את זה בשביל לקבל תשומת לב,וזה מגעיל אותי!למה כולם צריכים לסבול? בארבע בבוקר אני מתעוררת משינה עמוקה,כי היא מדברת עם בעלה(לא הצליחה לישון)בקול גבוה...אני שואלת אתכם:אי אפשר להתחשב באנשים שישנים בבית-רק בגלל שאתה לא מצליח לישון???גם בשבתות זה אותו חרא-הם קמים מוקדם מאיתנו ועושים כזה רעש לפעמים,שאני פשוט משתגעת!כל השבוע אתה רץ ועובד ואז מגיע סוף שבוע ורוצה שקט נפשי,אבל לא נותנים לך!זה יכול לחרפן בן אדם!כמו כן,לא ציינתי שהיא אדם עם הרבה מצבי רוח,ועושה המון פרצופים 9 באב...ונמאס לי לקבל ממנה אנרגיות שליליות כל הזמן(אני מאוד רגישה לפרצופים)רק בגלל שרע לה כל החיים!די!לכולם יש את החרא שלהם,זה לא אומר שאנחנו מורחים אותו על האחרים כל הזמן!(סליחה על הבוטות)והיא גם אישה קרה כזו,ואני מאוד אוהבת (וזקוקה)אנשים חמימים-למשל חברה הכי טובה שלי,יש לה חבר והם רוצים להתחתן...ויש לו אמא כזו מקסימה...היא כל הזמן מספרת לי,כמה היא חמה ואנושית איתה,וזה צובט לי במקום מסויים,כי גם אני רוצה חמה כזו שתיהיה חמהכי גם לי קשה עם החיים שלי,וגם אני סוחבת איתי דברים לא קלים,אבל עדיין משתדלת לצחוק ולחייך לעולםבלי לעשות פרצוף חמוץ לאנשים בגלל שלא קל לי בחיים!בקיצור,כל ההתנהגות שלה,וכל המצב שאנחנו שם כל כך הרבה זמן הביא אותי להרגיש חוסר אהבה אליה!ורע לי בנשמה...אני כל כך רוצה לעוף משם,יחד עם בעלי,ואנחנו כבולים וזה מתסכל אותי נורא!!!אני כל הזמן חושבת מה אפשר לעשות כדי לצאת משם,אבל זה כאילו קשה השגה! אם למישהו מכם יש הצעה טובה בשבילי,,מה אפשר לעשות במצב כזה...אשמח לשמוע-ממש קשה לי עם המצב ואני רוצה לברוח לאיזה מקום שקט ורחוק! אבל המציאות שונה לצערי!

 

[paloma blanca]

../images/Emo13.gifלא ציינת בשום מקום ....

מה קורה עם ההורים שלך ? יש אפשרות למעבר אליהם ? ומה עם אפשרות של השכרת דירה/חדרון בניתיים ?

 

[ZAHAV2006]

לגבי הוריי...

הוריי גרושים מאז שאני בת 5. דבר שני,אימי חיה בצרפת,ואבי רק בארץ...והוא חי עם אשתו,ואני ממש לא יעבור לשם(מנסיון מהעבר). לגבי שכירות של חדרון/דירה...ציינתי כבר שמצבנו הכלכלי בכי רע...ומה גם שבעלי לא מוכן לעבור לחדרון,אם כבר עוזבים אז למשהו נורמלי יחסית.