מסבל

מסבל

מס + סבל.

אז קרו דברים טובים, אז עדיין קורים.

ועכשיו אני משלמת את המחיר. המזגן שלי (מיני מרכזי) שבק ואי אפשר לתקן אותו וגם להתקין חדשים אני לא יכולה (כך או כך מדובר באלפי שקלים).

אז קורים דברים רעים. ואני משלמת את המחיר על כל הטוב שקרה לי בימים האחרונים.

ככה זה חייב להיות תמיד? ככה זה אצלי בכל אופן.

אני לא רוצה לתת לשונאים שלי שקוראים כאן יותר מדי עונג, אז אסתפק בזה כרגע.

אתם יכולים לחייך ולשמוח (השונאים השנואים).
 

מילקי91

New member
איך אפשר לשנוא אותך ??


 
שאלה לכולם

התהייה שלי אמיתית. מעניין אותי אם גם אצלכם כשקורה משהו טוב אתם ישר חושבים מה יהיה אם זה ייגמר, האם אני בכלל ראוי שזה יקרה לי, אם קורה לי משהו טוב אז בטוח יקרה משהו רע כדי 'לאזן' את זה ורק מחכים לרע? או שאני היחידה עם האמונות (המעוותות?) האלה? האם גם אתם פוחדים לספר דברים טובים כדי שלא יעשו לכם 'עין'? אני יודעת שזה נשמע פרימיטיבי וטיפשי, אבל מה לעשות שככה אני מרגישה. מרפי כזה.
 
זה תלוי

אני מנסה פחות להאמין בעין הרע כדי לא חהגביר את הכוח של זה עלי כנראה זה קורה לך בגלל האמונות שלך. אבל יש דברים טובים שקורים שאני לא מספרת לכל אחד כי אני אוהבת לפעמים לשמור דברים לעצמי למשל פעם בתקופת התואר סיפרתי לשותפה שהממוצע שלי 90 פלוס וציפיתי שהיא תשמור זאת בסוד וישר כשהיא ראתה אותי ליד איזשהו מוכר בחנות היא סיפרה לו את זה אז לאנשים כאילו לא אספר גם חשוב לי שלא יגיבו בצורה מגעילה בקיצור אני בוררת למי לספר לא רק בגלל עין הרע אלא יותר כי ככה יותר נעים לי ותעיפי תאמונה הזו מהתת מודע שלך.
 
איך מעיפים את האמונה הזאת?

כי זה פשוט קורה לי אחד לאחד: בכל פעם שיש משהו טוב, משהו רע מאזן את זה. זה לא ייאמן פשוט. אני ממש מפחדת לפתוח פה. אני רוצה לספר לאנשים, אבל פוחדת שאחרי שאספר זה יילקח ממני או שיבוא רע שכנגד. ואז אנשים שאני מספרת להם על הטוב שואלים אותי בתמיהה איך זה שאני מספרת את זה באדישות ואפילו קצת בעצב, איך אני לא שמחה שמשהו כזה קורה? אז אני כן שמחה, אני פשוט לא מרשה לעצמי לחגוג, אחרת יהיה לי קשה לרדת מה'היי'. לא יודעת איך פותרים את התסבוכת הזאת
 
מתרגלים לחשוב ולהרגיש אחרת

את יכולה גם לנסות תטא להעיף את האמונה היחידה הזו לדעתי במקרה כזה פעמיים שלוש אולי יפתרו אותך מהאמונה או אפילו פעם אחת כל מקרה לגופו כי יש שכבות. בכל אופן בהצלחה
 

אלישבע24

New member
כבר הרבה הרבה שנים

שלא קרה לי דבר טוב.
אבל מבינה את החששות
שלך מהרע.
 

אלישבע24

New member
לא אור,

לא הרגשתי שום שייכות
לתינוק או לחתונה,
הרגשתי שאני יושבת מהצד
ושזה לא קשור אלי,
ועוד 4 חודשים מתחתנת הבת השלישית,
וזה לא מרגיש לי כלום.
היום הייתי עם בעלי בביטוח לאומי,
אישרו לי 100 אחוז נכות.
זה יספיק לסיגריות...
 

אופירA

New member
מנהל
את יכולה לקבל חוות דעת של מתקן נוסף?

כבר הכרתי "מקרר שאי אפשר לתקנו יותר" שתוקן היטב והחזיק מעמד עוד שנים רבות.
אולי בכל זאת יש אפשרות תיקון?

למה את עושה חיבור בין טוב לרע? מה הקשר? האם גם העצירות שאת סובלת ממנה היא תשלום בעד האוזניים שלך שתקינות היטב? למה את עושה הקשרים כאלה בחשיבה? וותרי עליהם. שלחי אותם לעזאזל כל פעם שהם עולים.

ועזבי את השונאת העוקבת שלך. פשוט אל תתייחסי אליה, לא במילים, לא במחשבות. אל תאכילי את עצמך ברעל. בשביל מה את צריכה את זה? למה זה טוב לך?
 
כן, מחר אקבל חוות דעת שנייה

השח"ע סידר לי מישהו.
&nbsp
ואני מקשרת בין טוב לרע משום שזה מה שקורה לי לאורך כל החיים. ברגע שאני מקבלת משהו טוב, חייב לבוא משהו ולקלקל לי אותו או משהו אחר. אני לא יודעת איך לחשוב משהו אחר. זה כמו או.סי.די, נראה לי. אמונה שמגשימה את עצמה.
&nbsp
לפני כמה ימים, אחרי שהשותפה נכנסה, גיליתי שהיא נעימה ושקטה (והנה, אני כותבת את זה, אז מן הסתם יקרה משהו וזה ישתנה). אתמול קיבלתי קידום משמעותי בעבודה (הנה כתבתי), ומכיוון שלא סגרנו על השכר אז עכשיו בטח יחליטו לתת לי שכר נמוך בהרבה ממה שמגיע לי. והנה תוך כדי שאני כותבת, העורכת הראשית כותבת לי משהו על כך שהערתי לה על משהו לא לעניין, כאילו קצת התנשאתי מעליה. וזה בכלל לא כוון אליה, אלא לשם של ספר שחשבתי שכתבו לא נכון, והתברר שזה היה מכוון. והיא נעלבה כאילו אמרתי לה 'איך יכולת לעשות את הטעות הזאת'. ועכשיו, היות שכתבתי על הקידום (אני לא מפרטת מה) אני מאמינה שמשהו יחרב לי את זה. ואולי אכן המזגן הוא העונש שלי. חוק מרפי, מכירה?
&nbsp
ובכלל, מדהים איך מילה יכולה להפיל אותי וטון דיבור או מילה אחרת יכולים לרומם אותי. ולהפך. אני טובה במה שאני עושה. אולי אפילו טובה מאוד במה שאני עושה. אבל הפידבקים משגעים אותי. היא לא סתם בחרה אותי לעבודה המאוד חשובה הזאת. היו עורכות אחרות שרדפו אחריה שתקדם אותן ככה והיא לא הסכימה. ואני בכלל לא ביקשתי והיא זו שפנתה אליי.
&nbsp
ומכיוון שכבר פתחתי את זה - ואולי זה יהיה ניסוי מעניין - אני אכתוב מה זה היה. אני העוזרת של העורכת הראשית. זה אומר לעבוד מהמשרד של ההוצאה פעם בשבוע, נוסף על עבודות העריכה שיש אצלי. אין לי מושג, כאמור, לגבי התשלום עדיין, אבל מבחינתי זה קרש קפיצה והמון התלמדות במקצוע. אני אלמד שם דברים חדשים. אני אעזור להם לבחון עורכים חדשים! אני!!!! ויש עוד משימות שלא את כולן הבנתי, אבל הייתי שם הרבה מעבר לשעות שקבענו, אז יצאתי עצבנית ולא הייתי מסוגלת לשום אינטראקציה עם אנשים בשום דרך שהיא. וכבר היא עשתה שיחה משותפת עם המנכ"ל ושניהם שיבחו אותי ופשוט לא ידעתי איפה לשים את עצמי. וזו התרגלות לעבוד במשרד עם אנשים. בערך 13 שנים לא עשיתי את זה. שאלתי שאלות מפגרות כמו אם יש הפסקות או אם מותר לי להכין קפה. עוד לא ממש קלטתי את הקודים של ההתנהגות שם. אבל בסה"כ זה משרד קטן ומגניב עם אנשים מאוד נחמדים שמעריכים אותי ושאת חלקם אני מכירה עוד מקודם.
&nbsp
אז זהו. ועכשיו בואי נראה אם משהו חדש ורע יקרה
.
&nbsp
איך שולחים את המחשבות האלה לעזאזל???
&nbsp
והשונאת היא כבר לא השונאת היחידה שעוקבת אחריי כאן. היא טרחה לשתף עוד אדם וגם הוא הצטרף לחגיגה. אבל את צודקת. הם לא שווים את ההתייחסות שלי. מה הם יעשו, יטילו עליי כישוף?? (אולי באמת הייתי צריכה להחליף את המזוזות אז, כשהנוכלת שגרה כאן ברחה עם הכסף שלי וכל המכשירים בבית התקלקלו).
 
מזוזות בתשלומים :)

למה היא שונאת אותך? הבנתי ממך שזה כי כתבת על אנשים דברים באינטרנט? אז אם זו הסיבה והם קראו את זה ונעלבו פשוט תבקשי סליחה ואל תכתבי עליהם יותר. אם הם שונאים אותך בלי סיבה הם סתם מפגרים ולא שווים את היחס שלך
 
זה הרבה, אבל הרבה יותר מורכב מזה

זה הרבה מעבר. זה בחיים האמיתיים. אין לי עניין לדון בזה. אדם מת לא יכול לבקש סליחה, ומבחינתם אני מתה מזמן. ולא שיש על מה גם. ובזה אני חותמת את הדיון בהם. זה אשכרה לא שווה את הזמן ואת האנרגיות שלי.
 

אלישבע24

New member
אור אהובה,

בשעה טובה והמון הצלחה בעבודה החדשה שלך
ודי,אל תחשבי על רוע,
כולם כאן אוהבים ודואגים לך!!!
 
למעלה