מזכיר לי את המעשה בגמרא
""ההוא טבחא דאשתכח דנפקא טריפתא מתותי ידיה, פסליה רב נחמן ועבריה אזל רבי מזיה וטופריה סבר ר"נ לאכשוריה, א"ל רבא דילמא איערומי קא מערים, אלא מאי תקנתיה, כדרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין החשוד על הטריפות אין לו תקנה עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבידה בדבר חשוב או שיוציא טריפה מתחת ידו בדבר חשוב משלו" ובעברית עממית, קצב אחד ששחט טריפות, נפסל על ידי ר' נחמןן. לימים הודיעו לרב נחמן כי אפשר להחזיר לקצב את משרתו: הוא חזר בתשובה, קרי גידל ציפורניים ושיער מעשה נזיר. אמר להם, ההוא חרטא ברתא. קודם נראה אותו מוכן להפסיד כסף באמת, למשל שיפסול בהמה ששחט (ויפסיד דמיה) ורק אז נאמין לו שחזר בתשובה.