הכי נכון
Take it or leave it וראוי לשלב את ההסבר עם התיאוריה הראשונה של גב' דניאלס [המכונה 5]- כפי שכבר נאמר כאן פעמים אין ספור- חלק גדול מבחירת בני הזוג נובעת מצורך לחוויה מתקנת. בוחרים [בתת מודע] בן זוג שהכי לא יודע לאהוב [כדוגמא], על מנת להצליח בכל זאת לקבל ממנו אהבה ובכך להוכיח לעצמנו שהאהבה הזאת מגיעה לנו. נניח במקרה של הורה שלא ידע לתת אהבה - ויצר אצל המטופל [חיחיחי] צורך עמוק להוכיח לעצמו שכן מגיעה לו אהבה]. בפועל הבן זוג לא יתן חום ואהבה כי כזה הוא. וזה שצריך את האהבה ישאר תמיד עם הציפיה לשינוי. עם התסכול. עם ביקורת הבונה. ואח"כ עם הכעסים הנוראיים.
Take it or leave it וראוי לשלב את ההסבר עם התיאוריה הראשונה של גב' דניאלס [המכונה 5]- כפי שכבר נאמר כאן פעמים אין ספור- חלק גדול מבחירת בני הזוג נובעת מצורך לחוויה מתקנת. בוחרים [בתת מודע] בן זוג שהכי לא יודע לאהוב [כדוגמא], על מנת להצליח בכל זאת לקבל ממנו אהבה ובכך להוכיח לעצמנו שהאהבה הזאת מגיעה לנו. נניח במקרה של הורה שלא ידע לתת אהבה - ויצר אצל המטופל [חיחיחי] צורך עמוק להוכיח לעצמו שכן מגיעה לו אהבה]. בפועל הבן זוג לא יתן חום ואהבה כי כזה הוא. וזה שצריך את האהבה ישאר תמיד עם הציפיה לשינוי. עם התסכול. עם ביקורת הבונה. ואח"כ עם הכעסים הנוראיים.
. למעשה אותו אדם שנקבעה עבורו עובדתית אישיותו הקרה , לעובדה זו אין משמעות כי היא אינה קיימת כלל. מה שקיים זה בעצם התחושה של אומר הדברים , הוא חווה את האחר בקרירות , הוא למעשה מבקש לעצמו יותר חום - על זה הרבה יותר קל לדבר... לא מכירה ביקורת בונה , ביקורת היא לא נעימה גם אם נאמרת בתחפושת של בניה , היא מכאיבה ומשאירה צלקות - תמיד. מכירה שיתוף בחוויה , בחוויית המפגש עם האחר. (מן ההגינות , חייבת לציין , שמדיי פעם מתפלקת לי ביקורת אך אם בהגינות עסקנו אזי אומר שמסוגלת לשאת את עצמי ולאסוף את הנאמר - לא כבקשת סליחה אלא למען הדיוק והיושר).
