מניע לביקורת

[אגו ז פקאן]

מניע לביקורת

ביחסים בין בני זוג.. מה מניע את אחד הצדדים להתחיל לעשות ביקורת על הצד השני.."מתוך כוונה לביקורת בונה" האם תחושה רגעית של הצלחה..גורמת לאחד הצדדים להתחיל ולנסות "לשפר..לשכלל..לשדרג.." את בצד השני? האם חוסר הפרגון ( ברמה מספקת)על הצלחת צד אחד..גורמת לצד שלא קבל פרגון להגיב ב"ביקורת בונה"? האם ספיגת ביקורת מסוג זה על ידי צד אחד..גורמת לצד השני להתנהג באותה צורה? כיצד מפסיקים את מחול השדים הזה? כמה השפעה יש לתופעה כזו על מערכת היחסים הרומנטית בדרך כלל? כמה שכיחה תופעה שכזו בקרב זוגות?

 

[תלתלית3]

אז במילה בקורת

יש כבר בעיה "בבית יש קור" ב-קור-ת. עדיף משוב חיובי ואז אולי הוא יתקבל. לבןא מהמקום הטוב ואח"כ להסביר מה מפריע ומה ניתן לעשות. בן אדם משתנה רק אם הוא החליט להשתנות ולא אם בן זוגו מחליט או מנסה להתאימו לנישה שלו. הידברות טובה.........

 

[אגו ז פקאן]

אין כאן עניין של לשנות מישהו..

זה יותר..שכלל..להביא את הצד השני למיטבו..להראות נקודות חולשה..אבל בכל זאת..נשאר טעם לא מתוק מזה..

 

[תלתלית3]

רק האדם עצמו יכול

להגיע למיטבו בדרכו הוא.

 

[נטע31]

ביקורת...

איזה מילה מאפנה חושבת שכל דבר שמפריע לאחד הצדדים הוא צריך לדבר עליו לא בקטע של לבקר יותר בקטע של לשתף, אולי בכלל הוא לא מודע שזה מפריע ולא אכפת לו לשנות דפוס התנהגות? כל מה "ששומרים בבטן" זה מתפוצץ בסוף והרבה פעמים גם לא בצורה יפה. גם הסבר של הצד השני הרבה פעמים עוזר ולא בהכרח אומרים בכוונה לשנות את האדם. דבר חשוב - כשמדברים צריך לדעת איך להגיד את הדברים ולהשתדל לא מונוטוני...

 

[אגו ז פקאן]

שמירה בבטן בהחלט לא באה בחשבון

אבל התחושה שמשרה הביקורת הזו היא תחושה של חוסר שלמות..כאילו..למרות מאמצי 1 הצדדים...הם וכל אחד בנפרד..לא מושלמים..חסר משהו..וכשמנגנים על הדברים הקטנים האלו..יש תחושה לא נעימה.. מצד שני..אני מנסה להבין מה מסתתר מאחורי הביקורת הזו.. מה מניע את בני הזוג להעביר ביקורת.. ייתכן שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות..

 

[מגשימה1]

בוא נתחיל מזה שהתנאי בשביל שביקורת

בונה תהיה בונה , הוא התדירות , אי אפשר כל היום לתת אחד לשני ביקורת בונה , אפילו אם הכוונות תמיד טובות וטהורות משני הצדדים , כי ביקורת יתר זה הרסני וזה פוגע ומה זה אומר בעצם ? אתה לא מספיק טוב אני רוצה לשנות אותך ואם יש כל-כך הרבה דברים שמפריעים לך אצלה או לה מפריעים אצלך או גם גם ........ אני לא חושבת שזה בריא למערכת היחסים ביניכם , כמו שאמרתי זה הרסני , אני מציעה לכם ביחד להוריד את כמות הביקורת לאפס או כמעט אפס לפחות לתקופה מסוימת , אבל אם יש כל-כך הרבה דברים שמפריעים לכם האחד אצל השני למה אתם רוצים להיות ביחד ? טוב ברור שיש גם הרבה דברים טובים , אבל בכל זאת , זה יכול מאוד להקשות עליכם לטווח הרחוק . כמה שכיחה תופעה זו ? אני לא מומחית גדולה ואני לא יודעת באחוזים אבל זה בטח קורה הרבה ומביא להרבה פרידות וגרושים או סתם מעכיר את היחסים , מותר להעיר ולהגיד מה שמרגישים וחושבים , אבל כל דבר במידה . ותראה זה גם עניין של אופי , יש אנשים שהם ביקורתיים יותר ויש פחות , מישהוא שהוא ביקרותי באופיו תמיד ימצא "מה לשפר" , שוב גם אם מתוך כוונות טובות . ועוד משהוא שלא שאלת , בן אדם שיותר מידי ביקרותי יכול לפספס לפעמים את הדברים החשובים באמת ולא מתוך רדידות , זה כמו להיות פרפקציוניסט , אתה מתרכז בחלק קטן ורוצה שהוא יהיה מושלם ובינתיים מפספס כל-כך הרבה ...... וכן זה יכול לגרום לצד השני גם להתחיל להעביר ביקורת , כי אולי קודם הוא העדיף לא להגיד ולא לעשות עניין וכו' אבל הצד השני מעמיד במצב שהוא רוצה להתגונן או יכול להעביר ביקורת כי עכשיו גם "אתה" העברת עליו וזה לא בשביל לפגוע חזרה ..... בקיצור , שוב לא בריא !

 

[אגו ז פקאן]

השאלה..האם ניתן להמנע מביקורת

האם ניתן להמנע ממנה..ובכל זאת להרגיש טוב בקשר.. האם בכלל אפשרי המצב הזה של המנעות מביקורת..האם שמירה בבטן לא יותר מסוכנת?

 

[מגשימה1]

לא להמנע לחלוטין , אבל לבחור

בין דברים חשובים ובין זוטות , נכון להשאיר בבטן זה גם לא בריא ומה שקורה זה שבסוף זה יוצא בצורה הרבה יותר גרועה , אבל זה קורה שיש משהוא שמאוד מטריד ואנחנו לא אומרים וממשיכים לשמור בבטן וזה ממשיך להטריד אז בסוף זה מתפרץ . אבל אם על כל דבר מעירים או על הרבה דברים ולעיתים קרובות זה רק מזיק ואז גם מפסיקים להקשיב להערה עצמה . ואם לא מדובר בזוטות אלא בדברים שחשובים והם רבים זו באמת בעיה , אבל סביר להניח שבדרך-כלל כן אפשר למצוא את שביל הזהב . אם קורה משהוא פעם אחת או פעמיים או בתקופה יוצאת דופן , אפשר לא לעשות מזה עניין , אבל נגיד סתם שחברה שלך כל הזמן מעשנת וזורקת את הסיגריה בעציץ שאתה מטפח , אז פעם פעמיים הייתי לוקחת את הסיגריה אחרי-כן וזורקת לפח אבל בפעם השלישית הייתי מעירה בעדינות . אם אלה דברים ממש מהותיים ליחסים ביניכם שצד אחד נותן מעצמו הרבה יותר או שיש מחסור במשהוא , זה חשוב וכדאי לשבת ולדבר על זה , בצורה שזה מטריד "אותי" או חשוב "לי" , לא בצורת האשמה וגם לא בצורת התגוננות . פשוט תשאיר את זה לדברים שהכי חשובים לך ותעשה את זה בעדינות . (התכוונתי להוריד לאפס באופן זמני כדי לאזן את הביקורות של הזמן האחרון)

 

[מגשימה1]

אם אתה חושש שיהיה קשה לך לשתוק

הנה הפיתרון

 

[רות 2]

לעיתים.... ביקורת באה

ממקום של רצון לשנות את האדם שמולך למישהו דומה למישהו אחר ... או למישהו שבעיני המבקר ניראה מושלם בעינו.. וזה כמובן ...........טעות פטאלית.......... ועוד בעיה... מקבל הביקורת ל עיתים מפרש ביקורת כהתנצחות עליונות ונותן לאגו שלו להגיב....... לא נכון ....... ביקורת לכשעצמה בהחלט בהחלט יכולה להיות בונה תלוי בעיני מי......

 

[אגו ז פקאן]

זה לא בדיוק לשנות

זה יותר ניואנסים קטנים לשיפור השילוב בין בני הזוג.. אבל בכל זאת זו איזושהיא ביקורת...ולעיתים היא משאירה טעם מריר כזה..ל 2 הצדדים

 

[הנודניקית עם הקוקו]

עניין של...

אמון. לא יותר מזה.

 

[אגו ז פקאן]

אמון שדברים יסתדרו?

אימון שהצד השני ישים לב לביקורת..ללא הביקורת עצמה..ויגלה מה לא מוצא חן בעיני הצד השני וישפר זאת לבד? ואיך בשיוק ידע הצד השני מה לא מוצא חן בעיני האחר?

 

[הנודניקית עם הקוקו]

לא הבנת...

אמון בכוונה...של שני הצדדים...שאין פה עניין של הפריקיות של הקונטרול. כשיש אמון...אין התנצחות שמשאירה ת'טעם החמצמץ הזה.

 

[רות 2]

ניואנסים

קטנים לשיפור השילוב ....... אם זה כוונתו של נותן הביקורת....הרי ש עדיין זה בא ממקום לשנות את הקיים טעם מריר קיים רק אם זה בא ממקום מתנצח, מתנגח, מבקר, וכל זאת על מנת לשפר לשנות את מה שבעיני הצד השני לא צריך שינוי שיפור .... ביקורת בונה חייבת להבוא לא רק ממקום טוב של רצון טוב.. היא בונה רק אם יש שם לפני הכל מקום לפשרנות הבנה והערכה והיא עובדת רק אם המבקר יודע מספיק טוב מה ההבדל והגבולות בין התיאוריה שבביקורת שלו לבין המעשה שצד שני רוצה או לא רוצה ליישמה והזמן לו נזקק צד אחד ליישמה.. . ברגע שהמבקר מנסה בדרכים של שיכנוע, הבעת כעס ,או עצבות (דרכים מניפולטיבים.. וטון דיבור)"לשכנע "צד שני בחשיבות "הביקורת הבונה" שלו לשינוי.......הוא מאבד ת'עיקר........וטועם ת'תפל ומרגיש מרירות ....

 

[מזל חי]

בפעם האחרונה שהעבירו לי ביקורת

זה היה משהו כזה : "למה את לא שמה יותר סומק ועוד קצת אודם שיהיה בולט יותר"? למחרת בבוקר קמתי והבטתי במראה בזמן שהתאפרתי וחייכתי לעצמי וחשבתי לי : "מזל אל תעשי צחוק מעצמך תראי בדיוק כפי שנראה ונוח לך"... וככה זה היום וככה זה יהיה גם מחר. תאר לך שכל אדם שתכיר יתן לך טיפ חמוד שישמע לך טיפשי? נכון שביקורת בונה זה נחמד, רק שחשוב לדעת ממי ולמה היא נאמרה

כשאבא שלי אומר לי "מזל השמנת או שזה הגי'נס?

? אז אני הולכת הביתה וחושבת על התזונה שלי ועל הקילוגרמים שנערמו בלי לשים לב. כי אני יודעת שאבא שלי יודע שזה חשוב לי.

 

[מזל חי]

טעות שלי ../images/Emo13.gif שאלת על יחסים זוגיים

לא פעם קיבלתי ביקורת מבן זוג ואפילו קיבלתי אותה יפה. ביקורת זה דבר שיכל להיות מאוד רצוי ונעים כשהדברים נאמרים באופן ובזמן הנכון.

 

[רות 2]

ברגע שאת חושבת שלביקןרת צריך להיות

זמן מתאים......... כמעט כל ביקורת שתקבלי תהה בעינייך לא במקום.

 

[ערסlight]

ביקורת בונה

בד"כ, זהו המקום שבו יש למבקר חוסר יכולת להתמודד עם הפער בין מה שיש לבין מה שרצוי בתוספת איזו אשליה שאפשר לשנות. ככל שאדם נוטה יותר לביקורת הדבר מצביע על חוסר מסוגלות לנהל יחסים. אי אפשר לשלב ביקורת עם מערכת שוויונית[נקודה] ובמהרה [כשההורמונים ירגעו] זו התחלת הסוף. או שיהיה פיצוץ או שיהיו יחסים לא מאוזנים שיגרמו סבל לכולם. ו"ביקורת בונה" זה קצת כמו "טוהר הנשק"