מנהיג תנ"כי

מנהיג תנ"כי

היי, אולי מישהו יוכל לעזור לי? אני בקורס קצינים כרגע, ניתנה לנו מטלה , סקירת מנהיג תנ"כי, מישהו יודע איפה אני יכולה למצוא חומר על דוד המלך, או אהוד בן גרא, או אולי אפילו להציע לי מנהיג תנכ"י שיחסית הוא לא מוכר, ואני אוכל לחדש לאנשים לגביו? תודה רבה רבה, מאיה
 

RamiNir1

New member
מנהיג ומצביא היה יפתח הגלעדי וגם שנוי במחלוקת

להלן כמה נקודות עיקריות (שופטים י'-יא') לדמותו של...יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי... (שופטים יא 1)...וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן-אִשָּׁה זוֹנָה... (שופטים יא' 27-15)...כֹּה אָמַר יִפְתָּח...נאום של מנהיג ייחודי... וזאת...גולת כותרת הסגולה של נאום יפתח... הֲרוֹב רָב עִם-יִשְׂרָאֵל אִם-נִלְחֹם נִלְחַם בָּם בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל-הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל-יְדֵי אַרְנוֹן...שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה... וּמַדּוּעַ לֹא-הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא... (שופטים יא' 26-25) *** וכך חרץ יפתח את גורלה של בתו... (שופטים יא 30)...וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה...
 
שאול המצביא הגדול ביותר בהיסטוריה הישראלית

שאול החל את דרכו במרד נגד צבא פלשתי מאומן מצויד ומחומש במיטב הנשק באותם הימים יסד לראשונה בהיסטוריה ממלכה ישראלית מוכרת שתוך זמן קצר הטילה חיתתה על כל עמי האזר
 

יוסי ר1

Active member
המצביא הגדול ביותר בהסטוריה הישראלית?

על דעתי היו עולים דוד, יהודה המכבי ובר כוכבא לפני שהייתי מגיע לשאול...
 

יהוי

New member
את האימפריה של דוד בנה יואב

בן צרויה בזמן שדוד ישב בביתו ונאף. ואם היה עליי להכין עבודה על מנהיג צבאי הייתי בוחר בו. דמות מדהימה!!!!!!!
 

יוסי ר1

Active member
ראוי לך לקרא שוב בכתוב.

את רוב מלחמותיו ברוב שנותיו דוד ניהל בעצמו תוך שהוא מוביל את לוחמיו. רק מאוחר יותר הוא הפקיד את הצבא בידי המצביאים. לא שאני מוריד מערכו של יואב, אבל דוד היה מצביא משכמו ומעלה.
 

eyalnadav

New member
אין לך שום יחס לדברים

לא צריך להתיחס לעצם הדברים רק בעובדה אחת - אין שום מצביא או מלך או מנהיג שמתבטא במעשה אחד או בתקופת זמן מסוימת. במלחמת בני עמון לא היה רק יואב אלא גם אחיו אבישי שגם היה לוחם גדול ראה סוף מלכים א', ודוד היה בביתו בי"ם. לעצם הדברים של ניאוף- אם זה היה נכון , בתשבע הייתה נאסרת לדוד לעולם כדין אסורה לבעל ולבועל(דוד) , עין בדברי נתן הנביא בתוכחתו לדוד ולא מוזכר מילה אחת של ניאוף אלא של גזלה-כבשת הרש
 

eyalnadav

New member
מה הקשר לבר כוכבא בכלל או בן כוזיבא?

להזכירך מרד בר כוכבא נכשל לאחר שנתיים וחצי והתוצאות נראות עד היום בהרג מיליוני יהודים וחורבן הארץ ולבסוף בחורבן ביתר, במעמד י"ם ששמה הוחלף ונאסר על היהודים ליכנס לתוכה, גזרות שמד על היהודים ועוד ועוד . מצביא ומנהיג מתבטא בתוצאות לטווח הארוך ולא לטווח הקצר בפרט אם הנזק מתברר גדול בהרבה מהתועלת.
 

eyalnadav

New member
מה לגבי משה ויהושוע?

שנלחמו מלחמות חזקות ביושבי הארץ הכנענים?
 

masorti

New member
ומה לגבי אחאב...

שהיה שותף בכיר בקואליציה הצבאית שעצרה את הצבא האשורי?
 

eyalnadav

New member
ענית על התשובה לבד

מדובר שנלחם לבד עם צבאו ולא בערבוב עם חילות זרים , ברור שעשה הרבה מלחמות שלא כתובות בנביא כי הן לא רלבנטיות לנו , אבל הוא חיפש מה שכתוב
 

masorti

New member
מה קשור שלא נלחם לבד?

גם צ'רצ'יל לא נלחם לבד נגד הנאצים אלא בברית עם ארה"ב וברה"מ, ובכל זאת זכה בתהילת עולם. העובדה שהמלחמות של אחאב נגד האשורים לא מופיעות בתנ"ך לא מוכיחה כלום לגבי הרלוונטיות לנו. (זה רק מוכיח שעורכי התנ"ך אהדו את שושלת בית דוד ולא רצו לפאר את אחאב) גם הקרב של פרעה מרנפתח נגד בני ישראל לא מופיע בנביא. תכף תגיד לי שזה לא רלוונטי לנו.
 
בכל מבחן אוביקטיווי אין ולא היה מצביא כשאול

יש הרבה גיבורים והרבה מצביאם דגולים בהיסטוריה הישראלית אבל איש לא הגיע להשיגיו המדהימים של שאול מאז ומעולם הוא הראשון שהוציא את השבטים המפורדים של ישראל מהכיבוש הפלשתי הנוקשה והארוך ביותר בהיסטוריה הפך אותם לעם יסד ממלכה חזקה שניצחה את כל אויביה החל ב ארם, מואב, אדום בני עמון, עמלק ,פלשתים ניצחונות מכריעים שבזכותם נוסדה לראשונה בהיסטוריה ממלכה ישראלית מוכרת שאול מרד בפלשתים שהיו צבא פלשתי(יוונ)י שעל איכויותיו וחוזקו ניתן ללמוד מההיסטוריה המצרית והיוונית מתקןפה מקביחלה לימי ספרטה ואתונה הצבא שנגדו חולל שאול מרד היה מצויד בנשק ברזל המתוחכם והמשובח ביותר באותם ימים שאול נלחם והביס תבוסה שאין למעלה ממנה את העמלק אויב ותיק ומר של השבטים הישראלים מה שלא עשו לפניו או אחריו מעולם עד יומו האחרון נלחם להקמת ממלכת ישראל ועצמאותה על צניעותו אין צורך להרחיב ולכן בכל אמת מידה אין ולא היה בישראל מצביא רב פעלים כמוהו
 
דוגמה למנהיגות תנכית א'.

אף כי "אם אחד רשע ביניהם שמשים כולם בסכנה, שמתקוטט עם הגוים, ואומרים לו אל תתקוטט למה אתה משים כולנו בסכנה, ואינו חושש, והרג את הגוי, נותנים אותו כדי שלא יהרגו, שהרי הוא שם את עצמו ואת כולם בסכנה:" (ספר חסידים - סימן תש) עכ"ז "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל משֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי מֵאֶחָיו: וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ >>>וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל:" (שמות ב) ועד כמה עניין את הרשעל גרישפון פרשת הטיהורים והחיסולים, שאף כי ”לפי שאמרו חרטומי מצרים, אין לך רפואה אם לא נשחוט מ ”קטני ישראל“ 350 בערב 350 בבקר. ורחץ בדמיהם שתי פעמים ביום“ עכ"ז כעבור כ 60 שנה כאשר נצטווה "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:" (שם ג) מלבד שיש לו זמן להתעסק בדרך במלון, או כי במקום לילך תיכף ומיד בשליחות האל, הרי הוא הולך להביא את אשתו ובניו שלבסוף נתן לה גט פיטורין. מבלי להתבונן שבכל יום נשחטים כ 700 תינוקות – תמידין כסדרן. ומי יודע אם שחיטות הללו לא נגרמו בגלל התנקשותו במצרי? כאשר "וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים *הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל* וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם:" תמיד תמהתי מה לו לבוא אל בני ישראל ? ומי שלח אותו אליהם ? שהלוא נצטווה "וְעַתָּה לְכָה *וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה* וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:" כאשר נצטווה בשנית "לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" ואף הובטח לו "וְשָׁמְעוּ לְקֹלֶךָ" לא אתפלא אם למרות שנצטוו "וּבָאתָ אַתָּה *וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל* אֶל מֶלֶךְ מִצְרַיִם" ואעפ"כ "וְאַחַר בָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן" (שם ה) והיכן נעלמו זקני ישראל ? אם "נשמטו אחד אחד מאחר משה ואהרן עד שנשמטו כולם קודם שהגיעו לפלטין לפי שיראו ללכת" כדברי רש"י ? אז את מי לעזאזל "וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת >>>שֹׁטְרָיו" ומי לעזאזל "וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם <<<וְשֹׁטְרָיו"? ואם "שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה" ובהכרח שהם השוטרים והם הזקנים ! והם המה באו עם משה ואהרן. ומדוע במקום לשתף פעולה עם משה ואהרן, הם החליטו לחצות את הקווים ? אם בתחילה לא נשלח משה אל בני ישראל, אלא אל פרעה. לשם מה גילה בדעתו שרצונו לקבל את אהדת העם ? הכי היה העם כצאן אש אין להם רועה וחסרו לעם מנהיגים ? לבסוף כאשר נצטווה לאסוף את זקני ישראל. לא ידעתי לשם מה "וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם:" וכאשר לעיני מנהיגיו החוששים להתפוררות מנהיגותם מפני שני המיסטיקנים "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד יְהֹוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם >>>>וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ:" לא אתפלא אפוא אם שוטרי בני ישראל עשו כל לאל ידם לסכל את פעולות ההצלה וחצו את הקווים. ומבלי להניד עפעף "וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וַיֹּאמְרוּ אֶל הָעָם לֵאמֹר כֹּה אָמַר פַּרְעֹה אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן: אַתֶּם לְכוּ קְחוּ לָכֶם תֶּבֶן מֵאֲשֶׁר תִּמְצָאוּ כִּי אֵין נִגְרָע מֵעֲבֹדַתְכֶם דָּבָר:" עד כי "וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן:" לא בכדי שאף כי היודנראט שתפו פעולה עם פרעה, עכ"ז במקום להעמידם כפושעי מלחמה, "וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם *זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו* וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ: וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ:" (במדבר יא) הרי הם מקבלים קידום. שהלוא כאשר "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם:" ובמקום להכביד את עולם ולהכות בעם הנפוץ זה מכבר בכל ארץ מצרים לקושש קש לתבן, במקום זה "וַיָּבֹאוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּצְעֲקוּ אֶל פַּרְעֹה לֵאמֹר לָמָּה תַעֲשֶׂה כֹה לַעֲבָדֶיךָ" ועד שרש"י עושה את זקני ישראל כמו שפנים הנשמטים אחד לאחד, היה מעניין לדעת האם רש"י היה מעז להגביה את קולו בפני הטלר או סטאלין בעבור העם ! היכן נעלמו שני המיסטיקנים ? מן הסתם נסתפחו לקסטנער ברכבת ברגן בעלזען. ”כיון שגזר כן [גזירת -אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן] הלך משה למדין ועשה ששה חדשים, ואהרן היה יושב במצרים. ואותה שעה החזיר משה אשתו ובניו למדיין“ (שמ"ר ה) ממש מנהיגות למופת ! כאשר "וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֹתָם בְּרָע לֵאמֹר לֹא תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: וַיִּפְגְּעוּ אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן *נִצָּבִים לִקְרָאתָם* בְּצֵאתָם מֵאֵת פַּרְעֹה" ומהו "נִצָּבִים לִקְרָאתָם" ? אם לא ”בחירופין ובגדופין“ (במד"ר י"ח) ”שהיו ניצבים ר"ל בעזות ובקומה זקופה“ (המאירי נדרים ס"ד) תמהני על המנהיג הדגול ! מדוע רק כאשר "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם יֵרֶא יְהֹוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת רֵיחֵנוּ בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו לָתֶת חֶרֶב בְּיָדָם לְהָרְגֵנוּ:" ורק אז "וַיָּשָׁב משֶׁה אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי: וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ:" מדוע נזכר להטיח דברים כלפי מעלה רק כעבור שישה חודשים כדעת חז"ל, וכתמול שלשום כפשוטו של מקרא ? הכי לולי זעקת שוטרי בני ישראל אשר הערו את נפשם למות בזעקתם אל פרעה, הכי לולי זעקות לא היה סיכויי להוציא את משה מאדישותו ? אם אסור להטיח ביקורת על אלהים, מי התיר לו להטיח ביקורת אחרי הזעקות ? ואם מותר להטיח ביקורת, מדוע צריכים להמתין עד הנה ולא השיב את שולחו דבר ? והמעניין על אומרם "וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוֹה:" (שמות י"ט) ”וכי צריך היה משה להשיב? אלא, למדה תורה דרך ארץ. בא משה והשיב תשובה לשלחו! שכן אמר משה: אף על פי שהוא יודע וָעֵד; אשיב תשובה לשולחֵני.“ (מכילתא) וזאת במקום שלא אלהים ולא העם נזקקין לתשובתו. ובמקום שחיי אדם תלויים בתשובתו, דווקא שם ממלא את פיו מים, ולולי זעקת השוטרים הלוא אנו ובנינו ובני בנינו נפוצים היינו בכל ארץ מצרים לקושש קש לתבן בגין אדישות שני המיסטיקנים המנהיגים הדגולים.
 

udi1978

New member
יהושוע

לך על יהושוע. טקטיקן צבאי בחסד עליון, גמני כתבתי עליו בקורס הקצינים, ותאמין לי, אתה תחדש הרבה מאד.
 
דוגמה לטקטיקן צבאי בחסד עליון !

אף כי קיבל אותו טקטיקן תדרוך מראש "חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ משֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל:" ומכלל הן אתה שומע לאו! עכ"ז הנהגת אותו טקטיקן מעלה סימני שאלה א. האם ספרי התורה שבידינו עודכנו אחר יהושע ? ב. שיהושע עצמו בכלל אינו יודע קרוא וכתוב ? ג. יהושע לוקה בחוסר הבנת הנקרא ? ד. ספר יהושע כולו מפוברק ? ה. או שפשוט היה סמזני"ק ? ראו ראינו מה עלה בגורל המרגלים שנשלחו בשליחות האל באמצעות משה. ודבר תימה הוא, שאם נוכח יהושע שהמ.ק. האלהי זמין ופעיל, מדוע עושה דברים על דעת עצמו ואינו ממתין כמו משה רבו להוראות האל ? ומה גם שאין לדעת איזו פעולה עלולה להעלות את הסעיף האלהי? כאשר "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ" העיקר חסר מן הספר, כגון תדרוכו של משה "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב: ? וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה ? וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים: ? וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה ? הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים:" (במדבר י"ג) ואין פלא אם ללא כל תדרוך, "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה:" אף כי רק לפני ימים מספר קבלו תדרוך כל ישראל "וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן: וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם" (במדבר ל"ג) ואעפ"כ צפצף יהושע על התראת האל, מה פלא אם ”רבי שמואל בר נחמני פתח: "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ: וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם:" אמר הקב"ה לישראל: אני אמרתי לכם "כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים כ' י"ז) ואתם לא עשיתם כן? אלא "וְאֶת רָחָב הַזּוֹנָה וְאֶת בֵּית אָבִיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ הֶחֱיָה יְהוֹשֻׁעַ וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי הֶחְבִּיאָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ לְרַגֵּל אֶת יְרִיחוֹ:" (יהושע ו' כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם“ (איכ"ז א) אם עברו על אזהרת "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה:" (דברים כ) מה פלא שלא נזקקנו לקללת בלעם ! "הַקְשִׁיבָה יְהֹוָה אֵלָי וּשְׁמַע לְקוֹל יְרִיבָי: הַיְשֻׁלַּם תַּחַת טוֹבָה רָעָה כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי זְכֹר עָמְדִי לְפָנֶיךָ לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם טוֹבָה לְהָשִׁיב אֶת חֲמָתְךָ מֵהֶם: לָכֵן תֵּן אֶת בְּנֵיהֶם לָרָעָב וְהַגִּרֵם עַל יְדֵי חֶרֶב וְתִהְיֶנָה נְשֵׁיהֶם שַׁכֻּלוֹת וְאַלְמָנוֹת וְאַנְשֵׁיהֶם יִהְיוּ הֲרֻגֵי מָוֶת בַּחוּרֵיהֶם מֻכֵּי חֶרֶב בַּמִּלְחָמָה: תִּשָּׁמַע זְעָקָה מִבָּתֵּיהֶם כִּי תָבִיא עֲלֵיהֶם גְּדוּד פִּתְאֹם כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְלָכְדֵנִי וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי: וְאַתָּה יְהֹוָה יָדַעְתָּ אֶת כָּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת אַל תְּכַפֵּר עַל עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל תֶּמְחִי וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָהֶם:" (ירמיה יח) ושכח אותו נביא זעם מהחסד שעשו העם בהחיות את סבתו! אשר בזה הסתכנו בנפשם. ואם נביא אלהים מתפלל בדביקות שכזו, מה פלא אם אלהים שמע את תפילתו. תימה הוא ! שיהושע לא דקדק בדברי הברייתא ! ”כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ – ’במלחמת הרשות הכתוב מדבר:‘ (ספרי) – ’שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו שהרי כבר נאמר בשבעה אומות לא תחיה כל נשמה:‘ (רש"י) וּנְתָנוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: - ’לרבות כנענים שבחוצה לארץ שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותם“ (סוטה ל"ה) "ואע"פ שהן מז' אומות:" (רש"י) ותמוהין הם דברי התוספות ! "תימה היאך קבלוה לרחב שהרי היא הייתה מכנענים שבתוכה ? כדאיתא [כמובא] בספרי בפרשת בהעלותך ומה אם מי שהיתה מעם שנאמר בו לא תחיה כל נשמה על שקירבה עצמה כך קירבה המקום, וארחב קאי [וכוונתם על רחב שהייתה בכלל לא תחייה כל נשמה] ואמרינן נמי במס' מגילה (דף יד:) שנתגיירה ונסבה [ונתחתן עימה] יהושע. והכא [וכאן] משמע דכנענים שבתוכה לדברי הכל שאין מקבלין אותן! ושמא על פי הדיבור היה, ואמר לו שקודם שהתחילו המלחמה היו מקבלין.... ולא נאמר לא תחיה כל נשמה אלא לאחר שהתחיל יהושע במלחמה שהרי <<<יהושע שלח שלש פרוזטגמאות הרוצה להשלים ישלים להלחם ילחם>>> אלמא [משמע] אותן שהיו רוצין להשלים לא היה הורגן. וצריך לומר אותן שהיו רוצין להשלים קודם שהתחיל במלחמה ראשונה. ואף רחב קיבלה עליה קודם שהתחילו במלחמה... לא איצטריך למימר הא למדת שאם חוזרים בתשובה מקבלין אותן אלא אכנענים שבחוצה לארץ ולאחר שהתחילו במלחמה שדינם כדין שאר אומות שמקבלין מהן לעולם" א. מלבד שדברי רבי שמואל בר נחמני סותרים את דברי התוספות שכאילו קדם ליהושע דיבור המתיר להחיות את רחב ואת כל בית אביה, שהרי מדבר הוא בשם האל ! ב. תמהני באיזו זכות סיכן יהושע את כלל ישראל, בזה ששלח איגרות שלום לעממי הארץ טרם הכיבוש "אֲשֶׁר צִוִּיתָ בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם: וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם *וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם* לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם:" (עזרא ט) ג. אם למרות הדין "גר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד שזכות היא לו" (איסו"ב להרמב"ם פרק י"ג) ואעפ"כ ציווה "לא תחייה כל נשמה"! כולל הנשים והטף. ואם לא התיר להחיות את הטף ע"מ לגיירם על דעת בית דין, בהכרח שהמחייה את הללו החוזרין בתשובה, ולו יתגיירו כרחב הזונה, הרי הוא נוטל על שכמו אתראת "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם:" הכולל הרג ורצח של נשים ועוללי טיפוחים. וזאת אשר גרם לנו כבוד המנהיג יהושע.
 
המנהיג אשר לא ימיש מתוך האוהל.

אם למרות שלא קבלו כל תדרוך מאת יהושע על אופי הריגול, ואעפ"כ רגליו של אדם ערבים לו לכל אשר יחפוץ "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה וּשְׁמָהּ רָחָב וַיִּשְׁכְּבוּ שָׁמָּה:" (יהושע ב) והמפליא הוא עד שחז"ל מותחים ביקורת על שמשון אשר הלך אחר עיניו, ומבליטים את מאמר "אָבִיו וְאִמּוֹ הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי:" (שופטים יד) וזאת אף כי "כִּי מֵיְהֹוָה הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים" ועל כן נחשב בין קלי עולם. מה גם "אחד מן האחין שנשא אשה שאינה הוגנת לו באין בני משפחה ומביאין חבית מליאה פירות ושוברין אותה באמצע רחבה ואומרים אחינו בית ישראל שמעו אחינו פלוני נשא אשה שאינה הוגנת לו ומתייראים אנו שמא יתערב זרעו בזרעינו בואו וקחו לכם דוגמא לדורות שלא יתערב זרעו בזרעינו וזו היא קצצה שהתינוק נאמן להעיד עליה:" (כתובות כ"ח) "אמר רבה בר בר חנה: כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו מעלה עליו הכתוב כאילו חרשו לכל העולם כולו וזרעו מלח... אמר רב המנונא: כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקדוש ברוך הוא רוצעו. ותנא: על כולם - אליהו כותב והקדוש ברוך הוא חותם. אוי לו לפוסל את זרעו ולפוגם את משפחתו ולנושא אשה שאינה הוגנת לו! אליהו כופתו והקדוש ברוך הוא רוצעו" (קידושין ע) ואעפ"כ לדברי חז"ל האיש אשר לא ימיש מתו האוהל למרות היותו כבן 85 עכ"ז במקום שישא אחת מבנות עמו, הלך ונשא את זונת צמרת המפורסמת ! שהעידו עליה חז"ל באומרה "וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם - דאפילו אקשויי נמי לא אקשו" (זבחים קט"ז) ויפה "שאלו תלמידיו את רבי אלעזר ברבי צדוק מפני מה הכל רצין לישא גיורת ואין הכל רצין לישא משוחררת?" (הוריות י"ג) אם העידו חז"ל כי "אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה! אמרו: בת 10 שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר אחר 50 שנה נתגיירה" (זבחים שם) ומה נואל תירוצו של רבי אלעזר ברבי צדוק לתלמידיו "זו היתה בחזקת שמור וזו לא היתה בחזקת שמור" וחזרה קושיה למקומה ! שמאחר ואותה גיורת לא הייתה בחזקת שימור, מה ראה על ככה בן ה 85 לישא דווקא את אותה גיורת ? תובנה חדשה קיבלנו מזה "דאיגיירה ונסבה יהושע - מפרש רב יהודאי גאון בשאלתות דרב אחאי: דאע"ג דמ ז' אומות הואי, ליכא משום לא תחיה כל נשמה ולא משום נתין. כיון דאיגיירה קודם כיבוש הארץ מיד לאחר שילוח מרגלים:" (תוספות הראש מגילה י"ד) שעכ"ז שרחב הייתה מ7 אומות שהיו בכלל "לא תחייה כל נשמה" עכ"ז יהושע גייר אותה קודם כיבוש הארץ, עם שילוח מרגלים. כן הוא בשאילתות, למרות שיגעתי ולא מצאתי את מקורו בשאילתות שבידי. א. ממשמע שנאמר "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב *וַיָּבֹא* עַד חֶבְרוֹן" (במדבר יג) אין צורך לתיקוני המסורה במונאם את "וַיָּבֹא<<< עַד חֶבְרוֹן" בכלל הסבירין ”ויבואו“ בלשון רבים. שהלוא מלבד כלב איש לא הגיע כלל עד חברון. ומקרא מלא הוא "זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הוּא יִרְאֶנָּה וְלוֹ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר >>>דָּרַךְ בָּהּ" (דברים א) בעוד כולם ”וַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ“ ב. כאשר נצווה ממשה בכלל המרגלים "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב: וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים: וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים:" (במדבר י"ג) ובמקום לחפור את הארץ, מה לו לחפש אצל ילדה בת 10 שנים ? ומה גם לגייר אותה ? ג. אם לדברי השאילתות שיהושע גייר את רחב עוד בהיותה כבת 10 שנים, וזנתה כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, הלוא בהכרח שהאיש אשר לא ימיש מתוך האוהל הוא אשר דרדר את בת ה10 לזנות !
 
מהלכות מלחמה.

"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם: וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ: וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה וְצַרְתָּ עָלֶיהָ: וּנְתָנָהּ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב: רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ: כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת מִמְּךָ מְאֹד אֲשֶׁר לֹא מֵעָרֵי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הֵנָּה:" בהכרח שקריאה לשלום וההיתר להחיות את הטף והנשים, הרי זה רק בערים הרחוקות. ואין שבעה עממים בכלל הזה. שוזיל קרי בי רב "רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה <<<לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה:>>> כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:" יחס חז"ל כלפי הגירים באומרם "קשים גרים לישראל כספחת" (יבמות מ"ז) "שאוחזין מעשיהם הראשונים ולומדים ישראל מהם או סומכין עליהם באיסור והיתר:" (רש"י) וזהו תימה על הספרי הלומד מנימוק "לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת כְּכֹל תּוֹעֲבֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם וַחֲטָאתֶם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:" (דברים כ) "מלמד שאם עושים תשובה אין נהרגים:" והלוא בין כך ובין כך קשה להם להתנתק ממעשיהם הראשונים, וישראל עלולים לסמוך עליהם באיסור והיתר. אם למעלה מכל ספק גבי "הַנָּשִׁים וְהַטַּף" שלא יצאו מכלל "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה:" אך לא ברור מה דין "הַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל שְׁלָלָהּ"? האם שלל ארץ ישראל בכלל "תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ:"? או כי הרי הוא נידון כמו מלחמת עמלק ? אם כדעת הספרי "יכול יהיה בזתם אסורה לך? תלמוד לומר - וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ... וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ... וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:" (דברים ו) מאוד ייפלא מהיכן למד אותו טקטיקן באומרו "וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיהוָה רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ: וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם פֶּן תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ: וְכֹל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחשֶׁת וּבַרְזֶל קֹדֶשׁ הוּא לַיהוָה אוֹצַר יְהוָה יָבוֹא:" (יהושע ו) עד שאנו מתפלאים על יהושע שהחרים את שלל העיר שלא כדין, פליאה היא בעיני על אבי הנביאים כאשר "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד ישֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי:" (במדבר כ"א) לשם מה "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַיהֹוָה וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם:" וזיל קרי בי רב ! "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם:" (שם י) אם למרות שנעלמה הלכה מהלכות מלחמה ממשה ריבו, ואעפ"כ "וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה:" לא אתפלא אפוא אם יהושע תלמידו סיגל לעצמו את נוהג זה בהחרמת שלל יריחו. והתוצאות של הסמוך [כמובן על משה] לא איחרו לבוא. ספר יהושע פרק ז "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף יְהוָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל:... וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד הַשְּׁבָרִים וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם: וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה עַד הָעֶרֶב הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֲהָהּ אֲדֹנָי יֱהֹוִה לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַאֲבִידֵנוּ וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: בִּי אֲדֹנָי מָה אֹמַר אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף לִפְנֵי אֹיְבָיו: וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל ישְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ קֻם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ: חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם:" (יהושע ו) וכולם כמובן יאשימו את עכן עוכר ישראל, ולא את משה ויהושע העוברים על מצוות האל "הַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אֹיְבֶיךָ" ודי בהכשלתם את אחד מישראל בלקיחת החרב, כדי לעמעם את כדאיות העברתם את הירדן וירושת הארץ. "הֲלוֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם <<<וְעַל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל הָיָה קָצֶף>>> וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ:" (שם כ"ב) ומה פלא אם הוצרך אלוהים להזכירו בדרך הקשה "וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ >>>רַק שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזּוּ לָכֶם"
 
הסמוך הישראלי

"אמר רב נחמן אמר רב מאי דכתיב ’תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות‘ ? תחנונים ידבר רש - זה משה. ועשיר יענה עזות זה יהושע. מאי טעמא ? [ומה מתבטאת עזותו ?] ואלא מהכא [בהטיחו כלפי מעלה] למה העברת העביר את העם הזה את הירדן... ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן ויאמר ה' אל יהושע קום לך ! דריש רבי שילא אמר ליה הקדוש ברוך הוא שלך קשה משלהם ! אני אמרתי ’והיה בעברכם את הירדן תקימו‘ ואתם ריחקתם ששים מיל ? בתר דנפק [אחר יציאת רב שילא מבית המדרש] אוקים רב אמורא עליה [העמיד רב מתורגמן על דבריו] ודרש ’כאשר צוה ה' את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה ה' את משה‘ אם כן מה תלמוד לומר ’קֻם לָךְ‘? אמר ליה [אלוהים ליהושע] אתה גרמת להם ! [בנפילת כ 36 איש מישראל במלחמת העי] והיינו דקאמר ליה [וזהו שאמר לו אלהים] בעי ’וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ רַק שְׁלָלָהּ וּבְהֶמְתָּהּ תָּבֹזּוּ לָכֶם – שלא תחרימם עוד" (סנהדרין מ"ד) " אתה גרמת להם - שלא היה לך לאסור עליהם ביזת יריחו:" (רש"י) אף כי בכישלון זה נהג יהושע כפי שלמד ממשה רבו, כקושיית היפה מראה "משמע דיהושע חידש ענין זה והרי משה עשה כזאת שלשה פעמים ויפה עשה ללמוד ממשה!" אף כי לא מצאתי היכן החרים משה את שלל המלחמה 3 פעמים מלבד מלחמת הכנעני, עכ"ז מאחר והן הרב והן התלמיד שניהם עברו על הלכות מלחמה, ובפרט על לאו של לפני עיוור לא תתן מכשול, בהכשילם שלא כדין את ישראל במעילה בחרם, מה מאוד תמהתי על תירוצו "דמשה ודאי עשה יפה" ולו יהי כדבריו "שלא יענשו כל ישראל ע"ז אם יעבור אחד מהם ליהנות מן החרם. שעדיין לא נענשו ישראל על הנסתרות... אבל ביהושע כיון שעברו ישראל את הירדן יענשו בו וק"ל:" הכי לשווא עשה עט קסט סופרים ? וכי מי התיר להם לעבור על מצוות התורה במקום שהכלל לא ייענש בגין חטאי היחיד ? הסיפרי אשר מתח ביקורת על יהושע "ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך? לא כך אמרתי למשה רבך מתחילה. ’וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה‘ - אם עובר [המנהיג] לפניהם – עוברים. ואם לאו אין עוברים ! ’וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:‘ - אם מנחילם - נוחלים ואם לאו אין נוחלים! ואתה שלחתם והלכת אחריהם:"? (ספרי ואתחנן) מאוד מעניין איך לא שם אל ליבו, שאף כי "וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר: יִפְקֹד יְהֹוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: *אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם* וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְהֹוָה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.... עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ >>>הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה:" (במדבר כ"ז) ואעפ"כ למרות שהוכפלה מצוות מלחמת מדיין, "צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם:" (שם כ"ה) ונאמרה למשה בגוף ראשון "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ:" (שם ל"א) וכיצד ביצע משה את פקודות האל בדיני מלחמה ? במקום "הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה:" לא שלח כי אם "אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא: וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא:" ובמקום שאלעזר הכוהן ישמש כמשוח מלחמה, "וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ:" ויהושע – מאן דכר שמיה ! ואם מנהיג כמשה מלבד שעבר על מצוות ה', עוד עבר אף על דברי עצמו "וַיָּבִאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבִי וְאֶת הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָל אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל עַרְבֹת מוֹאָב אֲשֶׁר עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ: וַיֵּצְאוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:" שהלוא נותר במחנה בעת שולחו אותם למלחמה, מה פלא אם יהושע תלמידו נהג כמותו ? ומעניין מה יתרץ על זאת המהרש"א ? אף כי נאמר "וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם: אתם בשלהם [- הכהנים שנכנסו בעבודת לוים כגון ששררו:] (רש"י) והם בשלכם [- לוי שעבד על המזבח ככהן: רש"י] במיתה. הם בשלהם [- כגון לוי משורר שהגיף דלתות ולוי משוער שאמר שיר שהרי הלוים היו חלוקים זה למשוער וזה למשורר: שם] אינן במיתה אלא באזהרה... והזר הקרב יומת ... -זר דאותה עבודה:" (ערכין י"א) וכ"ש אילו יואיל מטובו הכוהן, לשאת האת כלי הקודש, ומה גם את הארון, שהרי הוא מתחייב בנפשו. וזאת מבלי להיכנס למחלוקת הרמב"ם והראב"ד. וכל בר בי רב יודע שמשא הארון הוא על כתפי בני קהת בלבד. "תניא רבי יוסי אומר בשלשה מקומות נשאו כהנים את הארון כשעברו את הירדן וכשהסיבו את יריחו וכשהחזירוהו למקומו" (סוטה ל"ג) שבעבור כן "וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ עַל הָאָרוֹן וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים: וַיִּחַר לְדָוִיד כִּי פָרַץ יְהֹוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּא וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּא עַד הַיּוֹם הַזֶּה:" (דה"א יג) "וַיִּקְרָא דָוִיד... וַיֹּאמֶר לָהֶם אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְוִיִּם הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הֲכִינוֹתִי לוֹ: <<<כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אַתֶּם פָּרַץ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּט:>>> וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּשְׂאוּ בְנֵי הַלְוִיִּם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כִּדְבַר יְהֹוָה בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם:" (שם ט"ו) ואף בזאת למרות שנצטווה המלך "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם: וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשׂתָם:" (דברים י"ז) עכ"ז במקום לפתוח את ספר התורה, ולבדוק איך עליו לשאת את הארון, הרי דוד נוקט ממש בשיטת הסמוך. "כִּרְאוֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם <<<וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ>>> וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל <<<הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית>>> וְעִבְרוּ לִפְנֵי הָעָם <<<וַיִּשְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית>>> וַיֵּלְכוּ לִפְנֵי הָעָם:" וזאת עוד טרם "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ... וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת >>>הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית" (יהושע ג) וזאת ממש על תקן שיטת הסמוך כפי שלמד ממשה. שאם "וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת וַיִּתְּנָהּ אֶל >>>הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי הַנֹּשְׂאִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה" (דברים ל"א) אז תמהני באיזו תורה נאמר שרק הקהתים המה נושאי הארון ? ומזל שלא פרץ בם אלוהים כפרץ עוזא, על כי לא דרשוהו כמשפט.
 
למעלה