מנהגי אבלות

[כנרת יפה שלי]

רק כלפי חוץ.

המגש עם המוות מעלה מצוקות חבויות. יש המדחיקים אותן בכח הבדיחות.

 

[shellyland]

נו, במת...

 

[עפרונית מהודרת]

זה בערך המקרה גם כאן

מדובר על אדם שגרם המון נזק הן לעצמו והן לסביבתו, והשבוע שם קץ לחייו.

 

[shellyland]

פעם גם אני לא ידעתי.

הייתי מתביישת ללכת לנחם אבלים, כי חשבתי שעם כל מה שעובר עליהם עכשיו אני בטח האחרונה שהם רוצים לראות. הרגשתי מתעלקת. אבל אחרי שחוויתי בעצמי מקרוב מה זה לשבת שבעה ומה קורה כשבאים לנחם, אני מבינה שלא משנה ממש מה אני אגיד או אעשה - העיקר שאגיע ואהיה שם. כמו שגרי אמר: החשוב באמת הוא לאפשר לאבלים להמשיך לתקשר עם החיים.

 

[shellyland]

בשבעה של סבא שלי

אבי ואחיו היו כל הזמן בלחץ, שלא יכנסו פתאום השכנים הדתיים ויראו שהם לא יושבים על הרצפה. היה היסטרי, כל פעם שחשבו שאיזה משגיח כשרות נכנס בדלת ומיהרו להשתטח על המזרנים. בכלל, שבעה זה נורא מצחיק.

 

[עפרונית מהודרת]

תודה לכולם

(אם כי האמת שלא קראתי את כל התגובות, כי חלקן נכתבו אחרי שכבר חזרתי). חייבת לציין שהפתיע אותי שבתור אנשים כה אמפתיים, אף אחד מהמגיבים לא אמר "שלא תדעי עוד צער" או משו בסגנון הזה.

 

[יוסי ר1]

לעפרונית, מהודעותך נראה היה

שאת הולכת לנחם בשבעה של אחרים. אילו חשדתי חלילה שמדובר באירוע שקשור אליך, הייתי בהחלט מוסיף "שלא תדעו עוד צער", גם אם זה נשמע או מצטייר כ'חניוקי'.

 

[עפרונית מהודרת]

אענה כאן לכל התוהים:

זו אכן הייתה שבעה של מישהו אחר. הנפטר לא היה קרוב משפחה שלי, אלא קרוב משפחה של מישהי שקרובה אליי. והצער שליווה את שנות חייו האחרונות ליווה אותי דרכה. האיש היה חולה נפש, ושם השבוע קץ לחייו. מעבר לזה, אני לא אפרט, כדי לשמור על פרטיות משפחתו.

 

[יוסי ר1]

טוב שהרחבת לתוהים,

כי למי שתהה פתאום האם מדובר בשבעה שלך, לא הסתדר ששבת אחרי שלשה ימים... אין לי ספק, שגם אם לקרובים של חולה הנפש רווח בכך שתם סבלו ואולי גם הסבל שגרם להם, עם זאת מן הסתם היה ועדין צר להם על קרוב שאיננו עוד. אז באמת שלא תדעו ולא ידעו עוד צער.

 

[עפרונית מהודרת]

אכן,ההודעה על מותי הייתה מוקדמת מדי

ותודה.

 

[צימעס]

את רוצה לספר לנו מי נפטר?

 

[תרנגולת ערומה]

../images/Emo52.gif גם אני חשבתי לפי השאלה

שמדובר במישהו רחוק... שלא תדעי עוד צער.

 

[shellyland]

כנ"ל

 

[מוגג]

למה את חייבת לציין את זה?

יש משהו חוצפני ומתנשא באמירה שלך. אבל זה לא מפתיע אותי.

 

[כנרת יפה שלי]

טוב שהיא העלתה את זה.

כי באמת שכחנו. וראוי היה להזכיר לכולנו. במידה מסוימת גם היא אבלה. לא חשבנו על כך.

 

[עפרונית מהודרת]

סליחה?

 

[מוגג]

כתבת שאלה עניינית

ענו לך באופן ענייני. מנוסח הודעתך לא ניתן היה להבין כי יש לך קרבה משפחתית או נפשית למת. רוב האנשים הבוגרים נאלצים לערוך ביקורי תנחומים מדי פעם. אין זה דבר נדיר. ה"פליאה" הנזפנית בהודעתך אינה במקום.

 

[shellyland]

זאת נראית לי אכזבה, לא פליאה נזיפתי

ת. לא קורה לך לפעמים שאתה מקווה שחבריך יקראו בין השורות, והם לא? שיבינו מה אתה מנסה להגיד, אפילו אם אתה מדבר על משהו אחר? לעפרונית היה אומץ להגיד את זה. אני מאוד מבינה אותה,

 

[עפרונית מהודרת]

תודה.

האמת שזו לא הייתה פליאה נזיפתית, וגם לא פליאה אכזבתית. פשוט פליאה, מהסוג שחשים כאשר קורה משהו ששונה ממה שציפית. לדעתי, כשמדברים על לוויה / שבעה, זה מתבקש לשאול של מי ולהביע צער. אפילו רק מתוך נימוס. אני ציפיתי שזה יקרה, אבל דווקא לא רציתי בזה. כי קצת לא נעים לומר ש"למעשה, אני לא בטוחה שמותו מצעֵר"...

 

[תרנגולת ערומה]

בדיעבד, אם יורשה לי, זה נראה כמו

הזמנה. כאילו את צריכה לעבד משהו שאת נסערת ממנו, וקיוית שישאלו אותך כאן. וזה טבעי לגמרי. סליחה על הפסיכולוגיה בגרוש.