ממ התייעצות...

Clueless Maiden

New member
ממ התייעצות...

אז ככה: חבר שלי חזר בזמן האחרון בתדירויות של בין 21 ל 28 יום במשך כמה חודשים. עכשיו הוא נכנס לתקופה שהוא חוזר כל שבוע, שזה שיפור רציני. הבעיה היא שהוא הכריז שבאחד מסופי השבוע הוא לא הולך לחזור בכלל הביתה, כי הוא הולך לחבר בקיבוץ. אני לא ממש יודעת איך להגיב לזה. זה נורא מפריע לי. אני מחכה לו 21-28 יום כל פעם, וכשיש לו קצת יותר זמן הוא "מבזבז" סוף שבוע שלם על חבר? להגנתו אני יכולה לומר שהוא הקריב עד עכשיו כל סופשבוע בשביל להיות איתי ולא עם חברים שלו. בנוסף לזה, אני יודעת שאין לו הרבה הזדמנויות לראות את החבר הזה. אני כבר לא יודעת איך להגיב כשהוא אומר לי שהוא מתגעגע. אני מניחה שנורא נפגעתי מכל הסיפור כי אני מרגישה נורא עדיפות שניה. מה הייתן עושות? מה הייתן מרגישות? הייתן אומרות לו שזה מפריע לכן ונעלבתן עד עומקי נשמתכן? ואם הייתן אומרות אז איך? אני לא רוצה לבקש ממנו לא לנסוע. אני פשוט רוצה להפסיק לכעוס עליו. מצטערת על בלבולי הביצים.
 

OgaliO

New member
ממ..

את אומרת שהוא נכנס ל"תקופה שהוא חוזר שבוע", משמע שזה לא חד פעמי, אלא כמה סופשים ברצף לא
אם זה ככה, לא הייתי כועסת עליו, בכל אופן הוא לא ראה את החבר כמה זמן .. ממ תשאלי אותו אולי תבואי לקיבוץ לכמה שעות
בסה"כ אין לך מה להפגע יותר מדי, ועוד יותר לא להרגיש עדיפות שנייה בגלל זה ..
 
את לא בסדר...

את בעצמך אומרת שהוא הקריב עד עכשיו כל סוף שבוע כדי להיות איתך ולא עם חברים, אז אם פעם אחת הוא רוצה לנסוע לחבר שלו את כועסת עליו? אל תעשי לו ייסורי מצפון לפני שהוא ייסע, בסוף זה יתנקם בך. שייסע ויהנה, למה הוא צריך לוותר על כל החיים שלו בשבילך?
 

Clueless Maiden

New member
אני לא עושה לו ייסורי מצפון

עד עכשיו לא אמרתי כלום. הוא לא צריך לוותר על החיים שלו בשבילי, אבל הוא צריך להבין שיש אנשים שמחכים לו. אני לא יודעת לכמה זמן הוא יחזור כל שבוע. בטוח לא להרבה. אנחנו לא רואים אחד את השני הרבה בכלל. כל סוף שבוע זה דבר די גדול, מחכים לזה בדר"כ כמעט חודש, ועכשיו שהוא מוותר על אחד שלם. זה נורא מוזר לי. מילא אם הוא היה קודם בא לכמה שעות הביתה ואז נוסע לחבר, אבל הוא אפילו לא עושה את זה. הוא פשוט לא חוזר הביתה.
 

ToryMaster

New member
כן, יש אנשים שמחכים לו

וביניהם, כמה מפתיע, גם החברים שלו, שכמה זמן עבר מאז שהוא ראה כמו שצריך? אני מבינה את התחושה שלך, זה לא נעים, זהאפילו כואב באיזשהו מקום, אבל אי אפשר ברצינות לצפות ממנו לזנוח הכל בשבילך לאורך זמן, נכון?
 
דעתי..

אני מבינה שזה פוגע בך ואת חושבת שאת עדיפות שנייה, אבל תחשבי על כול הפעמים שהוא היה נטו איתך.. וחברים שלו לא ראו אותו בכלל, אז זה בסדר? אז עכשיו שהוא רוצה להיפגש עם חבר שלו בקיבוץ אז סבבה נכון שזה נראה לך מוזר, אבל תאפשרו לו זאת, ותהיה שמחה בשבילו.. אז לא תראי אותו שבועיים ביג דיל.. החזקת במצבים יותר גרועים.. שיהיה בהצלחה..
 

Ray512

New member
תנסי לראות את זה מזווית אחרת

דמייני לעצמך שהיית עכשיו חיילת, כן? באיזו יחידה סגורה, והיית יוצאת, נאמר, פעם ב21 יום. נאמר, שחבר שלך היה כבר משוחרר, וכרגע סטודנט עם יחסית הרבה זמן פנוי (כן.... זה קצת אוקסימורון. אבל נדמיין בכל זאת). פתאום- היית נכנסת לתקופה שאת חוזרת כל שבוע הביתה. בוודאי היית שמחה וטובת לבב. נפגשת עם החבר בשבוע הראשון, ואז בשני, ואז בזה שאחריו. בשלב כלשהו היית רוצה להיפגש גם עם החברות שלך, לא? אחריי הכל- הבן זוג הוא לא כל העולם. יש עוד חוץ ממנו. כמו שאת היית רוצה ומוכנה, נאמר, להקריב סופ"ש אחד למען האנשים האחרים בחיים שלך- כך גם הוא. זה לא אומר שאת עדיפות שנייה. לא. זה רק אומר את מה שאת יודעת בעצמך- שיש לו עוד אנשים בחיים חוץ ממך, איתם הוא כנראה מעוניין פה ושם להיפגש. כנראה המצב לא גמיש במיוחד. קרי, הוא לא יכול לחזור הביתה ואז לנסוע לקיבוץ. הרי, האינטרס של חבר שלך, הוא כמובן גם לראות אותך. אם הייתה לו אופציה, הוא היה עושה זאת. לא? כנראה שאין אופציה כזו. סופ"ש, אין תחבורה, אנערף. כבר אמרו פה- תחזיקי מעמד שבועיים, עברת דברים יותר גרועים מזה.
 
לדעתי,

אתן קצת תוקפות אותה פה.. כי נורא קל להגיד שהוא מתגעגע לחברים שלו והיא לא צריכה לקחת אותו מהם.. אבל כשזה מגיע אליכן זה יותר קשה. ברור שאני מסכימה עם זה שהוא צריך לראות את החברים שלו אבל לדעתי הוא יכול לעשות אפילו סיבוב ענק בשביל לראות גם אותה קצת.. אפילו לכמה שעות.. כי היא בכל זאת החברה שלו והוא אוהב אותה ואם יש לו את האפשרות לראות אותה לדעתי זה שווה הכל. והגישה של "עברת דברים קשים יותר.." ממש לא נכונה לדעתי כי זה לא קשור, כי התקופה הקשה יותר לא היה בשליטתו ועכשיו הוא יכול לבחור לאן ללכת אז זה קצת הרבה צובט לדעת שהוא מוותר לגמרי על להפגש איתה. והכון שזה קשה לא להפגש 21 או 28 יום אבל לדעת שהוא בחר לא להפגש לדעתי זה יותר כואב.. ושלא תחשבו שאני מרחיקה את חבר שלי מחברים שלו כי אני לא ממש סובלת אותם והוא יודע את זה וגם מבין ואני תמיד תמיד אצא איתם כשהוא ירצה ואשתדל להנות בשבילי וגם בשבילו. אני אפילו אמרתי לו שאם הוא רוצה סופשבוע אחד לא להפגש או להפגש רק חלק מהזמן בשביל להקדיש חלק מהזמן לחברים או למשפחה זה הכי בסדר מבחינתי והוא אמר שאין מצב כזה שהמשפחה וחברים זה חשוב אבל הוא לא יוותר על לראות אותי ושאפשר לשלב בין הדברים. (ונכון שהוא התגייס רק שבוע שעבר אבל הוא גר שעה וחצי- שעתיים ממני ככה שחיינו על סופי שבוע ולא ויתרנו על אף סופשבוע- חוץ מאחד שהייתי בטיול)
 

OgaliO

New member
לא תוקפות אותה,

אבל תחשבי על עצמך, לא היית רואה חברה טובה כמה חודשים בגלל הצבא, לא היית רוצה איזה סופש אחד נטו להיות איתה להשלים את הכל וזה
בכל יציאה כמעט החבר נמצא עם הבתזוג, אבל אסור להזניח את החברים. גם לי זה היה קשה שהיה לו כמה פעמים שהוא היה בבסיס הרבה זמן, ואז יצא עם חברים ולא בא אליי, אבל אז הבנתי, הם חברים שלו, למה שהוא לא ייפגש איתם
אז סופ"ש אחד הוא לא יהיה עם החברה.. ביג דיל!
 
חח מוזר

שאת עונה לי כי דווקא איתך אני הסכמתי.. שיהיה.. וכן הייתי רוצה סופשבוע להיות איתה אבל לא הייתי מוותרת על להיות איתו. כן- כי הוא חשוב לי יותר מהכל ואני חושבת שבמצב עדין כמו שירות צבאי צריך לדעת לשלב בין הדברים ולעשות הכל הכל כדי לא להזניח יחסים עם אף אחד. ובכל זאת, להיות עם החבר\ה נראה לי ממש ממש חשוב בשביל להשקיע את כל המאמץ שבעולם כדי לעשות את שניהם. סופשבוע זה שישי שבת ראשון אז הוא יכול להיות שישי שבת אצל החבר ובשבת בלילה לנסוע לחברה ורק בשביל להיות איתה כמה שעות ולחבק אותה בלילה. או להפך- להיות עם החברה שישי בצהריים עד שבת בבוקר ולמצוא דרך להגיע לחבר משבת בצהריים בוקר.
 

OgaliO

New member
ממ שאלה לי אלייך - החבר של קרבי ../images/Emo35.gif

אם כן, חכי קצת, יגיעו זמנים שגם אצלכם זה יקרה.. אני מניחה. שהוא ירצה להיות עם חברים שלא ראה המון זמן. סופ"ש אחד להיות עם חברים ולא החברה, זה לא הזנחה לדעתי. להפך, אם הוא כל יציאה עם החברה, ולא מוצא זמן להיות עם החברים, שמכירים אותו (ברב הפעמים) יותר זמן מהחברה, אז הוא מזניח אותם . ברור שאפשר לעשות חצאים בסופ"ש, אבל זה תלוי המרחק בין המקום שהוא נמצא \ החבר שלו \ החברה שלו וכאלה .. תמיד אפשר למצוא פתרון
ועניתי לך למרות שהסכמת איתי, כי אני לא חושבת שהן תקפו אותה.
 
אממ כן הוא בקרבי, אבל..

כמו שכתבתי בהודעה הראשונה אנחנו גרים רחוק אז הקשר שלנו תמיד היה בנוי על סופי שבוע ובמשך כל השנה וחודש התמימים שאנחנו ביחד לא הפסדנו אף סופשבוע- חוץ מאחד שלא הייתי בארץ. יכול להיות שיבוא היום שהוא יגיד לי שהוא מעדיף להיות עם חברים שלו, אבל שוב, כמו שכתבתי מקודם אמרתי לו והוא אמר שאין מצב. אולי כשאני אהיה במצב הזה ואבין אותו, אני לא אעלב כל כך.. אבל בינתיים נראה לי שאם תהיה לו את האפשרות להיות איתי והוא יוותר עליה בקלות (יחסית..) אני אעלב. אני לא אוותר על סופשבוע איתו, כל דבר שאני יכולה לעבור לבד אני מסוגלת גם לעבור איתו ואני חושבת שזה רק יוסיף:) ובנוסף, אני יוצאת איתו ועם חברים שלו ואפילו די הרבה ומנסה כמה שיותר להנות. ואם הוא רוצה להיות איתם אז סבבה אני באה אליו בשישי ואני יכולה ללכת בשבת בצהריים- ערב ויש לו ערב שלם להנאתו עם החברים לבד.
 
איפה את חיה?

איך הוא אמור להגיע מאיזה חור בצפון למרכז ביום שבת? חמודה- בישראל אין תחבורה ביום שבת. ואולי הוא משרת בצפון? אז לנסוע בשבת בלילה למרכז, כדי לצאת משם ב 4 בבוקר ולנסוע לצפון לבסיס? לטרטר חייל עייף זה לא נקרא לאהוב אותו. לרצות שהוא יהנה עם חבר שלו, ולספוג קצת את העלבון, זה נקרא אהבה.
 
בואי נגזים קצת....אוקי???

הוא משרת בצפון, חבר שלו גר בקיבוץ בצפון, החברה בדרום. את באמת חושבת שהוא יכול להגיע מהצפון לדרום, שזה אומר כמה שעות טובות בנסיעה, להיות איתה כמה שעות, ואז עוד כמה שעות חזרה לצפון? בארצינו הקטנטונת אין תחבורה בסופי שבוע, איך הוא אמור לעבור כזה מרחק בלי תחבורה ציבורית? ולמה חייל עייף ושבוז אמור לבזבז יום שלם בנסיעות?
 
בשורה אחת-

כי הוא אוהב אותה. מקווה שזה יספיק לך ואם לא את יכולה לראות מה שכתבתי לגלי. בכל מקרה הדעות שלנו שונות הבנתי את זה וזה לא אמור להתפתח לריב או משהו סתם הבעתי דעה:)
 

Clueless Maiden

New member
תודה על התמיכה

וקלעת בדיוק לאיך שאני מרגישה. קודם כל, הוא כן נפגש עם חברים והיה עם המשפחה בחצי שנה שהוא בצבא, אבל זה היה יותר כמה שעות פה וכמה שעות שם, ואני חושבת שה"מיין איוונט" היה הפגישה שלי ושלו. אני לגמרי לא רוצה להרחיק אותו מהחברים שלו. זה ממש ממש לא העניין. העניין, כמו שאמרת, זה שהוא *בוחר* לא לבלות איתי סוף שבוע, אחרי שכל כך הרבה פעמים התגעגענו בטירוף אחד לשני. גם את הביקורת לקחתי, ואתן צודקות. בגלל זה התייעצתי בעצם. נתתן לי פרספקטיבה. אני מוכנה לוותר עליו לסוף שבוע אחד, כי בעיקרון את שאר סופי השבוע הוא הקדיש לי יותר מלחברים שלו.
 

ToryMaster

New member
תני לי להבין

הוא אוהב אותה - אז הוא צריך לזרוק הכל הצידה, את החברים שהיו שם לפניה ויהיו שם אחריה, את המשפחה, את כל החיים שלו מלבד הצבא, ושהיא תהיה הדבר היחיד שקיים בחייו, האדם היחיד שמשנה, ושאם הם יפרדו הוא ישאר בלי שום דבר כי הוא זרקה כל בשבילה? כן, אני מודעת לזה שיש פה הקצנה, אבל תכל'ס? המצב שאני מתארת פה לא רחוק מהמציאות של רוב הזוגות שאני מכירה, ובכללם גם זוגות נשואים, זוגות של חיילים, זוגות דתיים ואפילו ילדים בני 15. אף אחד לא תוקף אףא חד, ורק כי מתפתח דיון סביב דעות שונות לא אומר שיש ריב, בגלל זה פורום נקרא קבוצת דיון
 
למעלה