אחסונים -
טוב, אז רק על עצמי לספר ידעתי (ובסוף כמה רעיונות): את רוב אוספי אני שומרת בקופסאות נעליים - מדובר הן באוספי הגלויות והמכתביות (שהפריטים בהם שטוחים) והן באוספי הדוגמיות והספרורים, שהם תלת מימדיים. כל האוספים הללו קבורים בארונות, כשהאוספים הרדומים (כמו דוגמיות, מפיות, ספרורים וסבונים) אצל הורי, והשאר (עטים וגלויות) לאט לאט מגיעים לדירה שלי (וזה חשוב, כי אצל הורי יש הרבה יותר מקום). אוסף הגלויות מארצות שונות כולל גם חוצצים מבריסטול עם שם המדינה עליהם. בגלל אי הנוחות שבצפיה בו, לא סחבתי אותו איתי למפגש. אוסף הדביקרים (מילה עברית נאה שהמצאתי בעצמי) מודבק על הארונות בחדרי הישן (מבפנים! אחרת אמא שלי היתה זורקת אותי מהבית עוד הרבה קודם). אוסף הבולים מאוחסן כמובן באלבום בולים, שלאחרונה עבר שדרוג - לאלבום שחור יפהפה מהחנות באלנבי 94 (ואפילו עם הנחה לחברי פורום). אוסף המודעות טמון במין תיקיה כזו עם ניילונים, שאני מקבלת בטונות מהעבודה, אז אם מישהו מעוניין בכאלה, שיצביע (זה קצת יותר נוח מקלסר עם ניילוניות, לדעתי). אבל, כמובן, שהמצב שונה כאשר אוספים משהו שמעוניינים להציג, ופה נכנסות הכונניות (או הויטרינות בלשון הפולנים) ובגדול: לשכן שלי, שאוסף קונכיות (הוא צוללן, ואני לא רוצה לדעת איך הוא השיג אותן), יש המון כונניות עם מדפים מעץ, שהוא סגר עם זכוכית, ובהן מאות קונכיות יפהפיות. מאוד לא בטיחותי לשתי התינוקות שלו, אבל מציג את האוסף בתכליתיות. מכיוון שהוא בנה אותן בעצמו (מזמינים את הפלטות מנגריה, אפשר בהום סנטר, וצובעים לבד), אפשר להגיד, שכאן הקשר לאומנות שימושית, שבשמו נקראתי לייעץ.