ממשיכה לשתף

ממשיכה לשתף

בס"ד
מכיוון שהשירשור הראשון שלי לא יקפוץ יותר אני ממשיכה כאן:
דיברתי עם אחותי וסיכמנו להיפגש בחנוכה וגם בפסח, ואז נשלים את כל הפרטים שחסרים לי בסיפור מחלתו של גיסי, אני יודעת שזה מאוחר לדעת ולהשלים, אבל זה מה שאני רוצה לעשות בשלב הזה.
אחותי אמרה לי שלא תהיה לה בעיה להשלים לי את הפרטים החסרים, וזה עשה לי כל כך טוב שיש כתובת שאני אוכל לדבר איתה.
אילו הייתי יכולה להשלים את התקופה הזו עם גיסי זה היה מושלם, אבל אין לי את זה וזה כואב.
זהו בינתיים,
ליאת.
 

saribon

New member
שמחה לשמוע

שעשית את "הצעד". -ראשית שנפתחת בפני אחותך, שאת דואגת להשלמות הללו שחסרות לך -זה בדיוק חלק מתהליך הפרידה הזה עליו דיברתי - להבין מה קרה, להשלים חוסרים, לראות את התמונה ביתר בהירות - כל זה חלק מהדרך שלך להשלמה עם מה שקרה, עם איך שזה קרה ולקבלה של הדברים בדרך שתאפשר לך להיות רגועה יותר ומיוסרת פחות .
אני חושבת שזה גם מצוין לאחותך - את פותחת לה פתח , דרכו היא יכולה להכנס - ולהחליט בעצם מה היא רוצה שיקרה - אם היא תרצה היא "רק"תספר לך פרטים טכניים. מה היה, למה, מה היו הסיבות להחלטות הרפואיות וכן הלאה. אבל מן הסתם - יתווספו לזה עוד דברים - התחושות שלה, התחושות שלו, התלבטויות משותפות שהיו להם -וכפועל יוצא - בודאי תדברו גם על הקשיים שלה, על מה שמעסיק אותה..וכך תוכלי גם לסייע לה להתקדם קדימה.

תודה ששיתפת איתנו וכמובן -אנא השארי עימנו.
 
תודה רבה יקירה!

בס"ד
אחותי ואני נפגשנו היום כמו בכל יום שלישי ודיברנו על גיסי ביחד עם אבי שסיפר לנו שהוא חלם על גיסי, ולאחר החלום הייתה לו גולה בגרון, של מחנק.
גם אני סיפרתי שחלמתי על גיסי, והתעוררתי בבכי.
אחותי סיפרה לנו שוב על תקופת חייו האחרונה של גיסי, ועל השינוי שהיה לו במצב הרוח במהלך ההתמודדות עם המחלה, ובהם גם רגעים של בכי וכאב, מה שלא היה אופייני לו בכלל כי הוא היה בנאדם שמח ואופטימי עם הרבה אמונה.
זהו בינתיים,
ליאת.
 
למעלה