מלך עכברוש/ג'יימס קלאוול - סקירה
385 עמודים, הוצאת משרד הביטחון/זמורה ביתן זהו ספרו הראשון של קלאוול, העוסק בצ'אנגי, מחנה שבויים בשטח הכיבוש היפני בסיגפור, במלחמת העולם השניה. במחנה זה חי לו המלך, שעפ"י הכתוב בשער האחורי, זהו האדם השנוא במחנה, שכולם יראים מפניו ומתעבים אותו. זה לא כך עפ"י הספר עצמו וזו אחת הבעיות הגדולות של הספר. במשך הזמן מצטרף למלך (האמריקאי) חבר בריטי, קצין אוויריה בשם פיטר מארלו. המלך הוא בסה"כ רב"ט, שומכלום בין שוכני המחנה וקציניו. למרות זאת, בזכות יכולת תיווך מפותחת והבנת נפש בני-האדם, מצליח אותו רב"ט להפוך למלך, כששאר יושביו הולכים ורזים, הולכים והופכים צל של עצמם, המלך שומר על כושר טוב, בריאות טובה וזה כמובן מביא לעין צרה. למרות זאת, אחד הליקויים הגדולים של הספר הוא חיסרון בתיאורים אישיים-רגשיים מעמיקים, ולכן לא ברור מה גדולתו של המלך כשבכל מספר עמודים מתואר המלך כפחדן לא קטן, המתחלחל על ימין ועל שמאל כשהוא כמעט נתפס ורק ברגע האחרון מציל גקעצמו בעור שיניו. זה מוביל לבעיה השניה של הספר, ההתחברות לקצין הבריטי, כשהתחברות זו אמורה לומר משהו על ירידת מדרגה מצד הקצין, החובר לסרסור כסף, בסה"כ רב"ט אמריקאי נחות. זה אמור להביא את הדילמות המוסריות וההישרדותיות. זה לא ממש מתממש בספר, הנכתב בבירור ע"י סופר בוסרי, לא ממש מפותח מבחינה רגשית. הדיאלוגים בספר עלובים לגמרי, התיאורים של הסביבה שדופים, המתח נבנה בזול, אם הוא בכלל קיים, ורק ב-80 העמודים האחרונים יש התגברות התאוצה והעליה במתח, לא משהו דרמטי ביותר או חשוב. מזלו של המלך מתהפך ככל שמתקרבים ימי שחרור המחנה, עד להפיכתו לעוד לבנה בקיר. אבל הבעיה הגדולה ביותר של הספר שמה עמשי לוין. עמשי לוין תרגם את הספר בתרגום מהקלוקלים שראיתי וקראתי, תרגום מילולי כמעט, מטופש. התרגום פוגם בספר נואשות ולכן ההמלצה הראשונה היא לקרוא את הספר באנגלית. לכל אורך הקריאה עלה בראשי ספרו של ג'יי ג'י באלארד: אימפריית השמש. לא קראתי את הספר, אבל זכור לי היטב סרטו של שפילברג, סרט חזק מאוד על מחנה שבויים יפני בסין. השורה התחתונה היא כזו: הספר קריא מאוד, התרגום מזעזע, אפיון הדמויות קלוש, לא ברור למה ה"מלך" שנוא, מעבר לעיסוקו, ולא ברור מדוע לא מתקיימות, ולמה הן בכלל צריכות להתקיים, הדילמות המוסריות של האציל הבריטי פיטר מארלו. עניין האצילות לא מוזכר בספר ולא מהווה כלל נדבך חשוב. אבל מעל לכל, עניין התרגום המחריד פוגם בספר מעל לכל. סתם דוגמה מעמוד 357: אתה יצאת מהשכל שלך? נסו לחשוב איך זה נשמע באנגלית ואז תרגמו את זה חזרה לעברית הולמת. כמה כוכבים? 3 מתוך 5 ורק בגלל הנושא החשוב ורק בגלל שאותו סופר כתב את טאי פאן ושוגון (שאת שניהם לא קראתי).
385 עמודים, הוצאת משרד הביטחון/זמורה ביתן זהו ספרו הראשון של קלאוול, העוסק בצ'אנגי, מחנה שבויים בשטח הכיבוש היפני בסיגפור, במלחמת העולם השניה. במחנה זה חי לו המלך, שעפ"י הכתוב בשער האחורי, זהו האדם השנוא במחנה, שכולם יראים מפניו ומתעבים אותו. זה לא כך עפ"י הספר עצמו וזו אחת הבעיות הגדולות של הספר. במשך הזמן מצטרף למלך (האמריקאי) חבר בריטי, קצין אוויריה בשם פיטר מארלו. המלך הוא בסה"כ רב"ט, שומכלום בין שוכני המחנה וקציניו. למרות זאת, בזכות יכולת תיווך מפותחת והבנת נפש בני-האדם, מצליח אותו רב"ט להפוך למלך, כששאר יושביו הולכים ורזים, הולכים והופכים צל של עצמם, המלך שומר על כושר טוב, בריאות טובה וזה כמובן מביא לעין צרה. למרות זאת, אחד הליקויים הגדולים של הספר הוא חיסרון בתיאורים אישיים-רגשיים מעמיקים, ולכן לא ברור מה גדולתו של המלך כשבכל מספר עמודים מתואר המלך כפחדן לא קטן, המתחלחל על ימין ועל שמאל כשהוא כמעט נתפס ורק ברגע האחרון מציל גקעצמו בעור שיניו. זה מוביל לבעיה השניה של הספר, ההתחברות לקצין הבריטי, כשהתחברות זו אמורה לומר משהו על ירידת מדרגה מצד הקצין, החובר לסרסור כסף, בסה"כ רב"ט אמריקאי נחות. זה אמור להביא את הדילמות המוסריות וההישרדותיות. זה לא ממש מתממש בספר, הנכתב בבירור ע"י סופר בוסרי, לא ממש מפותח מבחינה רגשית. הדיאלוגים בספר עלובים לגמרי, התיאורים של הסביבה שדופים, המתח נבנה בזול, אם הוא בכלל קיים, ורק ב-80 העמודים האחרונים יש התגברות התאוצה והעליה במתח, לא משהו דרמטי ביותר או חשוב. מזלו של המלך מתהפך ככל שמתקרבים ימי שחרור המחנה, עד להפיכתו לעוד לבנה בקיר. אבל הבעיה הגדולה ביותר של הספר שמה עמשי לוין. עמשי לוין תרגם את הספר בתרגום מהקלוקלים שראיתי וקראתי, תרגום מילולי כמעט, מטופש. התרגום פוגם בספר נואשות ולכן ההמלצה הראשונה היא לקרוא את הספר באנגלית. לכל אורך הקריאה עלה בראשי ספרו של ג'יי ג'י באלארד: אימפריית השמש. לא קראתי את הספר, אבל זכור לי היטב סרטו של שפילברג, סרט חזק מאוד על מחנה שבויים יפני בסין. השורה התחתונה היא כזו: הספר קריא מאוד, התרגום מזעזע, אפיון הדמויות קלוש, לא ברור למה ה"מלך" שנוא, מעבר לעיסוקו, ולא ברור מדוע לא מתקיימות, ולמה הן בכלל צריכות להתקיים, הדילמות המוסריות של האציל הבריטי פיטר מארלו. עניין האצילות לא מוזכר בספר ולא מהווה כלל נדבך חשוב. אבל מעל לכל, עניין התרגום המחריד פוגם בספר מעל לכל. סתם דוגמה מעמוד 357: אתה יצאת מהשכל שלך? נסו לחשוב איך זה נשמע באנגלית ואז תרגמו את זה חזרה לעברית הולמת. כמה כוכבים? 3 מתוך 5 ורק בגלל הנושא החשוב ורק בגלל שאותו סופר כתב את טאי פאן ושוגון (שאת שניהם לא קראתי).
