מלחמת קוריאה

[הנדרסון מלך הגשם]

מלחמת קוריאה

שימו לב במיוחד לנקודה מי פתח בה .שלא יהיו יותר ספקות מי היה התוקפן ומי רק נזעק להגן על קורבן התוקפנות ועל החרות בעולם. לינק

 

[Boogieman]

תגיד לי משהו...

אתה אשכרה חושב שארה"ב יצאה למלחמה "רק כדי להגן על קורבן התוקפנות ועל החרות בעולם" ולא, למשל, מסיבות פוליטיות וכלכליות כאלה ואחרות?

 

[הנדרסון מלך הגשם]

אני מוכן לשמוע טענות כאלה ולעיתים ה

הן נכונות. הדוגמה המובהקת ביותר היא ההתערבות האמריקנית הצבועה באמריקה הלטינית מ 1800 ועד 1980 לפחות,שאכן נעשתה מטעמים של אינטרסים של חברת הבננות המאוחדת וכד' אבל במקרה הספיציפי של קוריאה , לא ידוע לי על סיבה אחרת, למעט בלימת הקומוניזם באופן כללי. בכל אופן עד היום חייבים 35 מליון או יותר תושבי דרום קוריאה את עצמאותם לאמריקנים, אחרת הם היו חיים במשטר נוסח צפון קוריאה.

 

[Boogieman]

אולי...

די קשה לצפות מה היה קורה. הנקודה החשובה יותר היא שבדיוק כמו שההתערבות האמריקנית בקוריאה היתה חלק ממשחק אינטרסנט בין מעצמות העל, כך היתה גם הפלישה של צפון קוריאה לדרומה ולפני הכל, עצם החלוקה של קוריאה לשתי מדינות. כל הדברים האלה הם חלקים מאותו סיפור שבו מעצמות העל הופכות מדינות קטנות למגרש המשחקים שלהן. כך שהסיפור הוא הרבה יותר מורכב מאיך שהצגת אותו. העניין הוא שהטענה שלך לא היתה לגבי התועלת או הנזק שהפיק העם הקוריאני מההתערבות האמריקנית, אלא לגבי המניעים של ארה"ב.

 

[הנדרסון מלך הגשם]

לפחות ארה"ב לא מנעה דמוקרטיה

והעם הקוריאני מצביע בבחירות ומחליט בעצמו , אני יודע שגם ארה"ב מונעת ע"י אינטרסים, אבל עדיין התנהגותה אינה על מישור אחד עם ההתנהגות של ברה"מ מ 1945 עד 1989 , אלא מוסרית יותר. אגב, המעצמה הקולוניאלית בקוריאה מ 1905 עד 1945 היתה יפן, היא ששללה מלכתחילה מקוריאה את עצמאותה והתחילה את התהליך של תוהו ובוהו שהוביל ב 45 לפילוג לשתי מדינות, צפון ודרום. .

 

[Boogieman]

זה נכון.

ארה"ב לא מנעה דמוקרטיה כי לארה"ב ככלל אין שום דבר נגד דמוקרטיה כל זמן שהעם לא מחליט באופן דמוקרטי על מדיניות שמתנגשת עם האינטרסים שלה. ארה"ב בהחלט מנעה דמוקרטיה בעשרות מקרים אחרים אבל אני מסכים שבמקרה הזה הדרום קוריאנים הרוויחו. לגבי מידת המוסריות של ארה"ב לעומת ברה"מ, הכל תלוי באיזה קריטריונים רוצים למדוד את זה. אפשר לקחת דוגמא הסטורית אחרת, באתונה היתה דמוקרטיה, אך מבחינת יחסי החוץ, להיות מדינת חסות של אתונה היה במקרים רבים גרוע מלהיות מדינת החסות של ספרטה הטוטליטרית. אפשר לבלגן את ההשוואה עוד יותר, בברה"מ לא היו אנשים ללא ביטוח רפואי ובארה"ב יש 43.000.000 כאלה, ובתקופה שאחרי פירוק הגולאגים, אחוז האסירים בארה"ב היה גבוה מאשר בברה"מ. אני אישית הייתי מעדיף לחיות בארה"ב למרות מגרעותיה, ולא סובל מסימפטיה לברה"מ, אבל זה לא אומר שהדברים הם חד משמעיים וזה בטח לא אומר שפשעיה של ברה"מ גורמים לפשעים של ארה"ב להראות באור חיובי יותר בעיני. אני יכול בקלות לרדת על כולם, כל אחד לפי כמה שמגיע לו לדעתי.

 

[1טרקן]

לגבי ביטוח רפואי

לפי מה שחבר שלי שנולד בברה"מ ספר לי לא באמת היה לכל אזרחי ברה"מ ביטוח רפואי.

 

[Boogieman]

עד כמה שאני יודע היה לכולם

למרות שהוא לא היה משובח במיוחד, אלא אם כן, כמובן, היית שייך לאליטה הבירוקרטית וטופלת בבתי חולים מיוחדים. אפשר לשאול את מישה, הוא היה שם עד גיל מבוגר מספיק כדי לדעת.

 

[1טרקן]

יש הבדל בין מה שהיה ברמת המוצהר

לבין מה שהיה בפועל- סטודנטית בברה"מ שנכנסה להריון הייתה נזרקת מהמעונות לרחוב מבלי שמישהו היה דואג לה.

 

[Boogieman]

כן, היה בעסה בברה"מ...

מה בדיוק אתה מנסה להגיד מעבר לקביעה הברורה הזאת?

 

[mishauli]

נגעת באחת הפרקים האפלים של תולדות

המלחמה הקרה. לא, איני מטיל ספק בכך שבמלחמה פתח הצפון (באישורה ובעידודה של ברה"מ). הדברים מתועדים היטב. הבעייה של קוריאה היא שארה"ב מלכתחילה לא הייתה מעוניית בה. בעלות הברית כמעט ולא דנו בגורל קוריאה במפגשי-פסגה בטהראן, בקהיר וביאלטה. רק לקראת סוף ועידת פוטסדאם החלו לתכנן את עתידה. ישנן שבבי עדויות (לצערי, החומר בארה"ב אינו זמין, ועל גנזכי ברה"מ אין מה לדבר) נציגי ארה"ב הציעו לברה"מ לכבוש את קוריאה בשלמותה - בין היתר משום שלא היו להם כוחות פנויים לכך. להפתעתם, התעקשה ברה"מ לחלק את חצי האי, אך דרשה את מחצית האי הוקאידו היפאני. לפי פרשנות אחת (היגיונית, לדעתי), רצה סטאלין להכין חזיתות לעתיד: האסיאטים ה"מתקדמים" יפתחו במלחמה, כדי לשחרר את אחיהם ה"נאנקים תחת עול האימפריאליזם האמריקאי". המטרה הייתה לערב כוחות אמריקאיים במלחמות ממושכות. כידוע, ארה"ב סירבה לתת לברה"מ דריסת רגל ביפאן, אבל, מחוסר ברירה, קיבלה את החלק הדרומי של קוריאה. כל עוד סטאלין חי, נמשכה המלחמה בקוריאה, תוך עירוב כוחות סיניים. באותה עת הסתלקה ברה"מ ממועצת הביטחון תחת עילה מצחיקה כלשהי, כדי לברוח מהאפשרות להטיל וטו על ההחלטה להכניס כוחות או"מ (מרביתם אמריקאיים) לקרב. כזכור, המלחמה הופסקה זמן קצר אחרי מות סטאלין.