מלחמה - לשם מה?

מלחמה - לשם מה?

בתלמוד (מסכת ברכות דף ד) מתואר מקרה כזה: חכמי ישראל נכנסים אל דוד המלך ומתלוננים על מצבו הכלכלי הקשה של העם. המלך מנסה להציע להם להתפרנס באמצעות עבודה, והם משיבים "אין הקומץ משביע את הארי", קרי - הפרנסה הקונבנציונלית לא מספיקה. לאחר שהמלך שומע על המצב החמור, הוא אומר להם: צאו למלחמה (כנראה עם מדינה שכנה) ותביאו שלל! עד כאן הסיפור. ואני הקורא לא מאמין למה שאני קורא... והצדק היכן הוא?! איזו מין אופציה היא זאת? האם המדינה השכנה אשמה בבעיות הכלכליות שלנו? זה הרי ברור שלא מדובר פה במלחמה שיש בה גם מטרה בטחונית או אחרת, כי אם כן לא היו זקוקים ל"תירוץ" כזה על מנת לצאת להתקפה. ובכן האם קשיים פנימיים מצדיקים כיבוש עם זר, מה שכרוך ללא ספק גם בפגיעות בנפש, מלבד חוסר הצדק שבבזיזת שלל שאינו שייך לנו? (אולי גם אני יכול לפתור את בעיית האוברדרפט שלי ע"י פריצה לביתו של השכן העשיר... כי אין הקומץ משביע את הארי?) רבותי! למישהו יש הסבר לכך?
 

avner 18

New member
אני יודע ש...

אני יודע שדוד המלך הציע להם להתפרנס ביחד (אלה מאלה) כלומר, חכמי התורה העוסקים ב "מלכות שמים" אשר לא עוסקים בעבודות פרנסה, יתפרנסו דרך אותם אילו שעובדים. לגבי אילו שעובדים (עול דרך ארץ) "יתפרנסו" דרך אותם חכמים ברוחניות הווה אומר בתורה. כך שיוצא ששני הצדדים ממלאים אחד את השני באותו מחסור שבו הם נתונים - מצד אחד מחסור גשמי ומצד שני מחסור רוחני.
 
למרות שלא נראה לי

שזאת הכוונה הפשטנית ב"צאו והתפרנסו זה מזה", אבל יהיה הפירוש כאשר יהיה, זה לא קשור לשאלה שלי, הזועקת עד לב השמים !
 

gdisrael

New member
אין לי מושג איפה שמעת את זה .. אבל

זה לא נכון... ועכשיו הסיפור האמיתי... "אמרו עליו על דוד המלך בשעה שסיים ספר תהילים, נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמרו לו "אדונינו המלך עמך ישראל צריכים פרנה" אמר להם "ילכו ויתפרנסו זה מזה" אמרו לו "אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחולייתו".
 

איקו

New member
באמת סוגיה יפה .. וחשובה !!

לא יודע מה היתה התשובה רק שזו היתה מלחמת רשות ולא מלחמת חובה ! אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו ממתין גם לתשובה למי שיודע !
 

Guy3331

New member
נראה לי לפרש על דרך רמז...

שחכמי ישראל בעצם אמרו לדוד שחסרה פרנסה רוחנית לעם, כלומר העם במצב רוחני לא טוב, ומבקשים הם את עצתו. ועונה להם שילמדו תורה האחד עם השני. ועונים לו "אין הקומץ משביע...", כלומר שהמחסור והריקנות כל-כך גדולים, שצריכים עזרה "מבחוץ". וענה להם שיעשו מלחמה עם היצר-הרע בכל דרך אשפרית וכו'...
 

Guy3331

New member
לפי הפשט, זו באמת מלחמת רשות,

ולכן שואלים בסנהדרין ובאורים-ותומים, כדי לדעת אם רצון-ה' בדבר.
 

mgb

New member
שלום לכולם!

בס"ד מזה זמן ב"ה שרציתי להודיע שבקרוב אחזור אי"ה לפעילות בפורום. על אף שלא ניהלתי בעצמי את הפורום בתקופה האחרונה, שמחתי שישנה פעילות ויש השואלים ומשיבים ואשריכם על כך! אני רוצה להודות לכל חברי הפורום על עצם השתתפותכם בפורום וכן לכל מי ששאל בשלומי ואולי גם צירף תפילה לבורא עולם שיחזק אותי כך שאוכל לשוב לעבודת קודש זו! בהזדמנות אני מצרף *)לקט מהלכות פסח, כמאמר חז"ל הק' ל' יום קודם הפסח שואלין ודורשין בהלכות פסח,יש מהמפרשים שלמדו שה"ה לכל מועד אבל יש שסברו דווקא לגבי פסח נאמר כן בגמרא היות שהלכותיו מרובות. בברכה ולהתראות עבדיכם - עבד לעובדי ה'! מ.ג.ב *) (אי"ה אפרסם זאת גם בפורום "שאל את הרב" )
 

הטייסת

New member
שולם עלייכם ,ברוך ה' :)

תודה על המצ"ב. גוט'ע שבאעס
 

avner 18

New member
הכוונה אולי "לטוס לחו"ל"

"לכו ופשטו בגדוד". כאשר חכם/צדיק/בעל תורה, הולך ומבקש כסף (תרומה) מבני עמו, העם לא כל כך יתייחס אליו ואף גם לא ימהר לתת לו את מה שהוא צריך כלומר, הם יהיו אדישים כלפיו. (גם היום זה כך) - אבל אם אותו צדיק/חכם ילך לחו"ל, הרי שתהיה התלהבות ויחלקו לו כבוד בשפע, יתנו לו כבקשתו, כל מה שהוא רק חפץ יתנו לו וכל זאת בתמורה אם רק יאמר דברי תורה וכו' (היחס הטוב מצד היהודים שבגולה אולי נובעת בגלל שהם "צמאים" יותר לדברי תורה מאשר היהודים המקומיים בארץ). אז מה שדוד המלך אמר "לכו ופשטו בגדוד" אולי הכוונה שבמקום לבקש מהיהודים המקומיים כסף לצרכים, הרי שעדיף ללכת ליהודים שבגולה ולבקש מהם. (אתר הדף היומי)
 
למעלה