מלונית אחרי לידה

Bibaloo

New member
גם במציאות אבל, שאחרי המלונית, שהיא הרוב המכריע של החיים

התינוקת לא מחכה עד שתסיימי את ארוחת הצהריים, you know, כדי לאכול

על אחת כמה וכמה כשמדובר בהנקה, ואז מדובר על ציצי 24/7 בהתחלה.
&nbsp
 
אז בתכלס כשחברה ממליצה ללכת למלונית...

זה בעיקר בשביל מנוחה ופחות בשביל ההדרכה מסביב
 
ולהאכיל את התינוקת שלך במהלך היממה מוגדר כעזרה??

איך תדעי מה לעשות בבית אם לא תתנסי בבית החולים?? במיוחד בלידה ראשונה...
 

RINAT35

New member
בשום מקום לא כתבתי "באמצע הלילה"

כתבתי שבמהלך היום, כאשר הייתי בארוחה בחדר האוכל, הזעיקו אותי להאכיל את התינוקת.
בטיפשותי, ביקשתי שגם יעירו אותי בלילה...אבל, זו היתה בקשה שלי.
 

אושר מ

New member
אני לא מצליחה להבין למה זה טיפשי לטפל בלילה

הרי את תקומי באמצע הלילה בלילה אחרי היציאה מבית החולים. אין לך תינוקיה ליד הבית להפקיד בה את התינוק ולא הבאת את התינוק לעולם כדי שיטפלו בו אחיות...
זה כן קצ טיפשי לדעתי מי שרוצה לטפל בלילה ול אהולכת מראש לביות מלא
 

קטניפ

New member
אני הייתי בתל השומר במלונית והיה מצוין

להיפך, עודדו אותי להביא את התינוקת לתינוקיה כדי שאוכל ללכת לאכול בשקט, להתקלח ולנח כמה דקות.
 

RINAT35

New member
וכשהתינוקת בכתה - האם הם האכילו אותה?

אני מתכוונת כאשר את היית, למשל, בחדר האוכל והתינוקת היתה בתינוקיה.
האם לא קראו לך להאכיל?
מוזר...
 
מה מה מה??? מאיפה השטויות האלה?!?!?!?

ילדתי לפני שלושה חודשים בדיוק את בני הרביעי. אחרי כל לידה הייתי במלונית של שיבא. הם מאכילים את התינוקות בכל שעה עפ"י בקשתך. בלילה קוראים לך אלא אם כן את מבקשת לא לקרוא לך בלילה ולהאכיל את התינוק/ת.
 

RINAT35

New member
תודה שאת קוראת לדברים שלי "שטויות"...

אלא אם כן את התכוונת שהדרישה שלהם היתה חלק מהשטויות.

על כל פנים - זה מה שהיה במקרה שלי

רק עכשיו אני מבינה שזה היחס ה"מיוחד" שלו אני זכיתי...
וזה גם אחד הסעיפים מהמכתב הארוך ארוך שכתבתי למנהל בית החולים ובו תיארתי את כל היחס המשפיל שעברתי מרגע סיום הלידה..
מישהי אחרת כבר היתה תובעת אותם, אבל לי לא היה כח בשבילם.
נו טוב. מזל שהלידה עברה בשלום.
לחדר הלידה של שיבא לא אחזור לעולם ובטח לא למלונית.
 

bertik

New member
ילדתי בתה"ש ושהיתי במחלקה

ממליצה בחום.
אבל כמו כל דבר בחיים, זה עיניין של אופי. אני קיבלתי המלצה מחברה לא ללכת למלונית בלידה ראשונה. היא סיפרה שהיא הייתה כך וחשה בדידות רבה. גם לידה ראשונה, גם תינוק שלא יודעים מה לעשות איתו, גם גוף שעושה דברים משונים ומפחידים. אומנם תהיה לך עזרה והאחיות שם מקסימות אחת אחת, אבל רוב הזמן את תהיי לבד (מבחינה נפשית). גם אמא או בעל או חברה טובה לא יצליחו להפיג לחלוטין את הבדידות, מכיוון שרק את ילדת. רק את מרגישה את התחושות המשונות (למשל, כמויות דם עצומות או התנפחות מפחידה של הרגליים) שאף אחד סביבך לא מרגיש. בעלך בטוח לא. אמא שלך אולי זוכרת במעורפל. יותר מזה- הם עלולים להילחץ ולהלחיץ אותך עוד יותר.
דווקא במחלקה עדיף להיות מכמה סיבות. קודם כל יש לך שותפה לחדר. אולי היא בלידה ראשונה כמוך ואולי בלידה שלישית, אבל גם אם היא ממש לא ה cup of tea שלך, יש לכן הרבה יותר במשותף ביומיים האלו מאשר עם כל אדם אחר בעולם. אולי תהיו עסוקות בהשוואת סיפור הלידה שלכן (אם זו לידה ראשונה), או שהיא תיתן לך עצות ופרספקטיבה (לידה שניה ומעלה). גם אם קורים דברים שלא מתאימים לך- יותר מדי אורחים, רעש וכו', אפשר לבקש העברה מהאחיות. הן ממש ממש ממש בסדר.
דבר שני, את תראי המון נשים סביבך בדיוק באותה סיטואציה. זה יגרום לך להרגיש יותר טוב. לא רק לך נשארה הבטן, לא רק את לא מבינה מה זה העיניין הזה של ההנקה. כולן מתקשות ויש כאלו, וותיקות יותר, שיעזרו לצעירות.
דבר שלישי, צוות. במחלקה כל הזמן מסתובבים אנשי צוות. את יכולה להטריד כל אחד מהם כאוות נפשך והם יהיו סבבה.
&nbsp
&nbsp
 
תודה על התשובה. ואם למשל אלך למלונית רק אחרי יומיים? רק כדי

רק כדי לנוח וגם כדי לקבל הדרכה על דברים ראשוניים..
או שבמחלקה מסבירים ומראים איך לקלח, להלביש?
חשבתי להיות בשיבא תל השומר וכנראה שאלד שם.
איך הבית חולים מבחינת אווירה? מה באמת מלמדים שם יולדות?
תודה
 

bertik

New member
תשובות (זהירות: מגילה)

בתינוקיה יש הדרכה איך לקלח להלביש ולהחליף חיתול בכל יום בשעה חמש. אני זוכרת כי בעלי מיהר להגיע בשעה זו כי עבור שנינו הילד הוא התינוק הראשון שאנחנו מחזיקים :)
בהתחלה גם אין צורך לחתל או לרחוץ כי הוא לא עשה כלום, רק פלט מי שפיר. אומרים גם שלא טוב לרחוץ את הורניקס (הנוזל הלבן שהתינוק מכוסה בו) ביומיים הראשונים.
האחות התחילה את ההדרכה למרות שבהתחלה הייתי רק אני (יש לי אובססיה להגיע לכל מקום בזמן) אבל אחכ הגיעו עוד ארבע נשים אז היא חזרה על הכל מההתחלה. הייתה ממש איטית וברורה וממש עזרה לכל האמהות שהיו שם.
&nbsp
חוץ מזה האחיות במחלקה עוברות בחדרים ומסבירות ליולדות על מצבן. זה לדעתי לא פחות חשוב. הן גם נותנות המלצות ממש טובות, כמו לא להשתמש במגבונים! (אני במשך חודש השתנתי במקלחון הקטן שלנו ושטפתי עם מים פושרים. בלי סבון, בלי ספריי, בלי מגבונים. מנגבים בטפיחות עם מגבת וזהו. וכאן המלצה נוספת- שתי מגבות כהות. שתיים כדי שאחת תמיד תהיה בכביסה), או לא לשבת על הכרית של הטחורים (עם החור באמצע), למרות שזה מקל על הכאב (בימים הראשונים לא הרגשתי את התפרים, אבל אחרי בערך חמישה ימים התחלתי להרגיש עיקצוצים כואבים בכל פעם שהתיישבתי מהר או בתנוחה מסויימת. אחרי עשרה ימים זה נעלם לגמרי).
&nbsp
מבחינת אווירה- תראי, זה מקום גדול ואנחנו היינו בזמן של שיפוצים. זה גם בי"ח ממשלתי, אז הוא ישן ובנוי ממלא מסדרונות. אי אפשר להשוות לאיכילוב החדש, בלינסון המשופץ או למעייני, שם שמעתי יש תקרה שנראית כמו שמיים.
מבחינת חדרי הלידה- לי הייתה מיילדת מדהימה, שזה לדעתי הכי חשוב. לא עזבה אותי לרגע אחד בצירי הלחץ, והיה עומס מטורף. אני לא שמתי לב בכלל לחדר סביבי, ילדתי בלי אפידורל ולא ראיתי בעיניים (
). רק אחרי הלידה ראיתי שהחדר סבבה.
מבחינת ההתאוששות- אחרי הלידה לוקחים אותך לחדרון קטן לשעתיים כדי לבדוק את לחץ הדם ושאת יכולה לעשות פיפי בלי בעיה. החדרון באמת פיצפון, כשהאחות הגיעה בעלי ואמא שלי היו צריכים לצאת כי לא היה מקום לכולם.
מבחינת המחלקה- תנאים נוחים מאוד לדעתי.
&nbsp
לדעתי החלק הכי חשוב הוא אנשי צוות- ובזה נראה לי מאוד השקיעו בשיבא. הרי כבר אין להם חדרי לידה טבעית, אז הם משפרים את כל המחלקה כדי שיוכלו להיות בתחרות מול כל הפרטיים (לכן, דווקא בתור יולדת שילדה ללא אפידורל, אני תומכת במשרד הבריאות שהחליט לבטל את חדרי הלידה הטבעית, אבל זה כבר מביא אותי לתפיסות הסוציאליות שלי שהן לא מעניינות בהקשר לשאלתך).
&nbsp
האם ללכת למלונית לנוח לעוד יום? נראה לי לא הכרחי בלידה ראשונה כשאין ילדים נוספים בבית.
אנחנו הכנו הרבה אוכל והקפאנו לפני, אבל חוץ מזה לא הכנו כלום (בגלל חלום מפחיד שחלמתי). היו קניות בחנות לתינוקות שחיכו לאיסוף והיו בגדים מכובסים בבית של הורי.
ילדתי בשבת וביום ראשון בעלי לא היה איתי בכלל, הוא רץ לכל המקומות והכין את הבית לחזרתי.
אם אתם ללא משפחה תומכת בעלך צריך לקחת עשרה ימי חופש אחרי הלידה. אם זה בן הוא צריך להישאר איתך בבית יום-יומיים אחרי הברית.
לנו יש משפחות תומכות, אך מתערבות, ולכן לא רציתי עזרה. בעלי לקח חופש של עשרה ימים והיה איתי בבית. לפעמים הוא עבד נורא קשה, סידור, כביסות, אוכל וכו', לפעמים הוא עשה תשחצים. מה שחשוב זה שהוא ישחרר אותך מהתינוק כדי להבריא: להתקלח, לשטוף את התפרים אחרי כל פיפי או קקי, סתם לנמנם. זה לדעתי מאוד משמעותי ואולי הסיבה העיקרית שהתקופה הזו לא זכורה לי כתקופה נוראית. קשה כן. מאוד. אבל לא מרה-שחורה כמו תיאורים ששמעתי.
&nbsp
מקווה שמצאת את התשובה בתוך המגילה שכתבתי ומוזמנת לשאול אם יש לך שאלות :)
&nbsp
 

Bibaloo

New member
אני הלכתי הביתה אחרי הלידה. לא צריכה מלונית.

וההתלבטות שלי לא היתה כלכלית. אלא מעשית. אוהבת את הבית שלי וצריכה את השקט שלי.
הלידה שלי היתה טובה בסה"כ, והשתחררתי מוקדם כאמור (למחרת), והביתה.
גם לנו לא היתה עזרה.. ותאמיני לי, שגם לא צריך לדעת לעשות כלום. למעט אולי איך להחליף חיתול, וגם זו "טכניקה" שנרכשת אחרי 5 החיתולים הראשונים שתחליפי. את כל השאר לומדים תוך כדי תנועה.
מה שכן, חברה טובה שכן היתה במלונית, מדווחת דברים מאוד טובים על ענייני ההנקה שם. ולכן, זה יתרון בעיני (כי אני נורא רציתי שיועצת ההנקה שהזמנתי הביתה, "תחיה" איתי במשך תקופה, למשל).
כמו כן, הבעל (למיטב הבנתי), יכול להשאר לישון איתך (מה שלא יכול לקרות, וטוב שכך, ברוב המחלקות יולדות).
&nbsp
 

RINAT35

New member
משהו חשוב חשוב שלא כתב(נ)ו לך פה


בהרבה ישובים בארץ יש פרוייקט התנדבותי שנקרא: "אם לאם".
יש מקומות, כמו רמת גן למשל, ששם זה נקרא: "אם לצידך". בפרויקטים אלה יש אימהות שמתנדבות ובאות לשעתיים ביום (אני מקווה שלא טועה בכמות השעות)
לצערי, בעיר שלי לא היה פרויקט כזה


נסי לחפש באינטרנט את הארגונים הללו ולברר אם יש משהו כזה בעיר שלך.

זכרי! -
1. לא תמיד אפשר להתכונן מראש לכל הדברים שקורים אחרי לידה.
הרבה תינוקות, כשבועיים אחרי לידה, יש גזים והם צורחים.
יש תינוקות שיש להם ריפלוקס (אוכל שעולה בחזרה) והם צורחים עוד יותר. אלו לא מחלות, אבל גם לא קל איתם.

2. לכל שאלה יש את הפורום הזה ויש הרבה קבוצות תמיכה בפייסבוק.

3. מאחר ואין לכם עזרה, נסי כבר עכשיו לברר אם יש באיזור קייטרינג (אני עשיתי שטות שלא בדקתי זאת מראש).

מאחלת לך לידה קלה ונעימה.
 
למעלה