גם לי יש סיפור.. לקח..
אנחנו אמנם לעולם לא לומדים מטעויות, לא של אחרים, לא של שלנו עצמנו, לעיתים רק משחקים את עצמנו לומדים לקח.. אז ככה, אני לא אופתע אם תיתקלי בעוד מישהו (מישהי) כזאת בחייך כי המדיה הזו של הפורומים היא ממכרת מאוד.... עצוב, אבל טוב, במאר מוסגר במקום כלשהו מילים אלו מופנות אליי ולא אלייך, אני זו שרוצה להגיד את זה לעצמי ומעבירה מסר דרך אחרים אליי. לא יודעת אם תאמיני אבל יום אחד, היה זה יום שחזרתי מהבסיס, מבואסת משהו מהעובדה שהקשר שלי עם החבר שלי תם סופית (אגב, אחד שהכרתי בצ'ט, ובסוף התברר לי שאנחנו מאותה העיר ואפילו שכנים). אז ניכנסתי לצאט לשפוך את הלב בפני מישהו..לחפש עידוד, חיזוק, ברקע שירים רומנטיים ואני מקפצת לי מחלון שיחה אחד למישהו בחיפוש אחר דמות שתתאים להיות זו שתקשיב לי. מצאתי אותה. אותו יותר נכון, בר קראו לו. סיפר לי שהוא מארה"ב, בן 20, באותה התקופה גם אני הייתי בגיל הזה בערך, מבוגרת ממנו בכמה שבועות, שניינו מזל טלה. סיפר לי שיש לו חברה בת 15 ושהיא בארץ, מחכה לו שיחזור.. דחברנו יותר משעה והלכנו כל אחד לדרכו. יום למחרת שוב ניתקלנו אחד בשניה בצ'ט. אז החלטנו לעבור לאיי סי קיו. וככה השיחות שלנו היו נימשכות כל אימת שחזרתי מהבסיס לחמישי שישי שבת.. היינו מדברים באיי סי קיו, המון. הוא התחיל לספר לי שיש לו פתאום בעיות עם החברה, אח"כ סיפר שמעולם לא ראהאותה והכיר אותה בצ'ט, אח"כ אמר לי שהוא מרגיש שהוא מתאהב בי, שהבעיות שלו עם החברה גרמו לו להיפרד ממנה סופית, ניסיתי לשכנע אותו לחזור אליה, ופשוט היינו מדברים המון, שיחות נפש, גיליתי לו סודות, הוא לי, לפחות ככה זה היה נראה. בשלב מסויים החלטנו להיות חברים לכל דבר. הוא בחו"ל, כביכול ואני בארץ, מחכה שיעברו חודשיים עד שהוא יחזור, הוא היה מתקשר, אמר שאבא שלו משיג לו כרטיסי חיוג, פעם פעמיים בשבוע התקשר, סיפר שהוא לא שירת בצבא, שלומד באקדמיה למוסיקה בארה"ב, מופיע בפלורידה, וככה במשך חודשיים הייתי נוסעת לבסיס, מחכה לשנייה בה אני אחזור הבייתה, אתחבר לאיי סי ואתחיל לדבר איתו, מחכה בקוצר רוח לשיחת טלפון ממנו. הייתי צריכה לקום ביום ראשון מוקדם לבסיס ויחד עם זאת הייתי יושבת כל הלילה ביום שבת ולא ישנה ומדברת איתו באיי סי. מאוהבת עד מעל הגג, היינו מדברים כל הלילה בגלל הפרשי השעות שיש כביכול בין ארה"ב לארץ. אצלם לילה, פה יום וההפך. עד שיום אחד סגרתי שבת בבסיס. שבועיים והוא לא התקשר ולא כלום, פשוט נעלם וגם כשחזרתי הבייתה הוא כבר לא היה. אח"כ חזר, כתבתי לו מכתב אהבה מאוד מרגש.. עד שהתחלתי לאט לגלות סתירות בדברים שהוא מספר.. כנראה הבחור התבלבל עם עצמו מרוב השקרים שלו. התחלנו להתווכח באיי סי קיו.. כמו זוג לכל דבר. אח"כ הוא התקשר והמשכנו את הוויכוח בטלפון. ניפרדנו, אחרי שבוע הוא מודיעה לי שהוא רוצה לחזור והכל על רקע וירטועלי.. פה אני לא רוצה לספר את כל הפרטים כי זה הכל ארוך מידי.. כתבתי על זה בפירוט יותר בבלוג שאני כותבת שמשתייך כרגע לאתר אחר אז אני לא אפרסם אותו. רק שתדעי, עד היום אני תוהה מי זה "בר חיימוב"... מה שבטוח זה שהוא לא אישה אבל וזה אבל גדול, לא רק מנשים שמתחזות לגברים עלייך להיזהר, גם מהגברים עצמם.. והסיפור הזה בעצם לא נועד לזעזע אף אחד .... הוא נועד כדי להשאיר אחריו שאלה.. האם היה זה מה שגרם לי להפסיק לחפש קשרים דרך צ'טים? כנראה שלא ואחרי זה היה לי איזה חבר חצי שנה שהכרתי בצ'ט... אבל באיזשהו מקום ה"בר הזה" עד היום נמצא אצלי בראש. מישהו שגם אם לא לימד אותי לקח גרם לי לפראנויה מסויימת לגבי כל מי שאני מכירה דרך מחשב בצורה זו או אחרת.. הם זה טוב או רע... שאלה... בהצלחה לך..
) י'בה איזה אנשים מופרעים ! מה לעשות יש כאלה מחפשים תשומת לב בנרות. אז תגידי לעצמך מה כבר קרה עבדה עליי? עבדה על עצמה עכשיו פס היא תקבל יחרים אותה כל העולם ואם לא את תחשפי מיהי תאמיני שכבר שם יחשפו. חפיף! נקשרת? בקטנהה. תעברי הלאה יודע שזה מבעס ומעצבן בטוח במקומך הייתי מנתק לבנאדם את האינטרנט בצורת איזה וירוס עסיסי למחשב שלו אבל בינינו זה מטומטם מדי. ומעבר לזה? גם אני הייתי מתחזה אמנם בנסיבות אחרות אבל הייתי אם כי לעולם לא תפסתי רגשית ולא התמכרתי לזה. עכשיו מה שאני מציע שתמשיכי כאילו כלום לא קרה אל תתני לה את הספק בכלל ואל תראי לה פנים שתראה את ממשיכה הלאה תאכל יותר ת'לב. עכשיו למקבץ הנבחרים:
