מכתב שלא יישלח ../images/Emo63.gif
שבת חורפית ושמים קודרים מתאימים כל כך לתחושות שאני חשה כאשר אני כותבת מילותיי. ואינני יודעת לאן יקחו אותי המילים מפני שהן מתנפצות מתוכי כמו נחל סוער , סואן , כועס. אם היית כעת לידי ודאי היית טובעת מהמבטים הקשים שהייתי נועצת בך , שהיו מתחלפים במהרה במבטי רחמים מפני שאני חושבת שאת ראויה לרחמים . נכנסת לעולמי הוירטואלי במיילים בימים קשים מאוד בהם ספגתי מהלומות מאישה איתה כתבתי באחד מפורמי השירה. נכנסת אלי בזהות של גבר ולא הפסקת לשלוח לי מיילים מפרגנים , מזמינים , חוקרים . ואני עניתי , בעדינות האופיינית לי מתוך תחושה מוזרה שעלי לשמור על עצמי מפני שפני הדובר אינם לטובה. חלפו חודשים , את עדיין שולחת לי מיילים , התחלת להעניק להם נופך של חיזור ופלירטוט , שאלת על מצבי המשפחתי ואפילו ניסית לשדל אותי לבגוד בבעלי . יצרת לך עולם הזוי שנראה לי כל כך אמיתי של איש נחמד שמשתף אותי בלבטי חייו , בסיפורים על ילדתו הקטנה ואני כמעט והאמנתי שאתה קיים . בכל פעם שביקשתי אות של מעבר לוירטואליה , נפסקו המיילים , ושבו ללא תשובה עיניינית למיילים שלי . ושוב תהיתי אם אתה קיים , ולא משום שנקשרתי ואולי קצת , מן חבר כזה עלום שאפשר לשתף אותו ולהתייעץ איתו . עד שמבעד למילים התחלת לחקור אותי על חברה שלי , והמידע הצטלב לי עם מנהלות פורום אחרות , וזיהיתי את דמותך הנשית מבעד למעשים נלוזים של התחזות ורצון עז לחטט ולהיכנס לעולמות אליהם אין לך כניסה בזהותך האמיתית. ואני תוהה כעת אם לשלוח לך מייל בזהות הגברית שלך ולתת לך להבין שאני יודעת מי את ולאמר לך שאינני כועסת אלא מרחמת עלייך קשות על כי אין לך חיים , ועל כי את מסתננת בזהות גברית לחייהן של נשים להציץ אל ימיהם ולנסות ולדלות רגעי חדווה מהסיפורים שהן מספרות לך. אולי ברצונך להזיק ולחשוף סיפורים שאת שומעת ואולי לשמור חומר ליום מעונן בו תוכלי להתנפץ להם בפרצוף ולהכות אותן . החלטתי לא לשלוח לך מייל אלא לפרסם את הפרוזה הזו כדי שנשים אחרות תיזהרנה.. אני אומנם תמיד סיפרתי לך שיש לי בעל אוהב ובית חם , וניסית לפתות אותי לבגוד בבעלי ולחפש ריגושים מחוץ לביתי .. יש בוירטואליה נשים בודדות רבות שמחכות לדמות וירטואלית חמה כדי לפתוח את סגור ליבן ונשים אילו היו נופלות שדודות לרגלייך ואולי מתאהבות בך. איך היית חשה? נשים בודדות כמוך , שהרי אם היו לך חיים לא היית יושבת מול קופסא נטולת חיים ומסתננת לחייהן של נשים אחרות במטרה להכאיב להן ולשמוע סודות מחייהן . אינני כועסת עלייך. אני מאחלת לך שתצליחי להתנק מהקופסא הזו שגרמה לך לאבד צלם אנוש , לשכוח שאת אישה , בת אדם לשכוח שיש חיים מעבר למקלדת , שיש נשים עם לב ונשמה בהן את פוגעת בלי מצפון. לא פגעת בי , אבל בהחלט יכולת לפגוע , אני בסך הכל אישה עדינה , וגם אני זקוקה לפעמים לאוזן קשבת. אני מאחלת לך שתוכלי באמת ליהיות אותו איש נחמד שבדמותו פנית אלי ושתוכלי לאזור כח ולהביט בראי ולשאול מה קורה לך? היכן איבדת את עצמך. מפני שהלכת לגמרי לאיבוד וולווי ותמצאי את הדרך להשיב לך את עצמך. את האנושיות שאיבדת.
שבת חורפית ושמים קודרים מתאימים כל כך לתחושות שאני חשה כאשר אני כותבת מילותיי. ואינני יודעת לאן יקחו אותי המילים מפני שהן מתנפצות מתוכי כמו נחל סוער , סואן , כועס. אם היית כעת לידי ודאי היית טובעת מהמבטים הקשים שהייתי נועצת בך , שהיו מתחלפים במהרה במבטי רחמים מפני שאני חושבת שאת ראויה לרחמים . נכנסת לעולמי הוירטואלי במיילים בימים קשים מאוד בהם ספגתי מהלומות מאישה איתה כתבתי באחד מפורמי השירה. נכנסת אלי בזהות של גבר ולא הפסקת לשלוח לי מיילים מפרגנים , מזמינים , חוקרים . ואני עניתי , בעדינות האופיינית לי מתוך תחושה מוזרה שעלי לשמור על עצמי מפני שפני הדובר אינם לטובה. חלפו חודשים , את עדיין שולחת לי מיילים , התחלת להעניק להם נופך של חיזור ופלירטוט , שאלת על מצבי המשפחתי ואפילו ניסית לשדל אותי לבגוד בבעלי . יצרת לך עולם הזוי שנראה לי כל כך אמיתי של איש נחמד שמשתף אותי בלבטי חייו , בסיפורים על ילדתו הקטנה ואני כמעט והאמנתי שאתה קיים . בכל פעם שביקשתי אות של מעבר לוירטואליה , נפסקו המיילים , ושבו ללא תשובה עיניינית למיילים שלי . ושוב תהיתי אם אתה קיים , ולא משום שנקשרתי ואולי קצת , מן חבר כזה עלום שאפשר לשתף אותו ולהתייעץ איתו . עד שמבעד למילים התחלת לחקור אותי על חברה שלי , והמידע הצטלב לי עם מנהלות פורום אחרות , וזיהיתי את דמותך הנשית מבעד למעשים נלוזים של התחזות ורצון עז לחטט ולהיכנס לעולמות אליהם אין לך כניסה בזהותך האמיתית. ואני תוהה כעת אם לשלוח לך מייל בזהות הגברית שלך ולתת לך להבין שאני יודעת מי את ולאמר לך שאינני כועסת אלא מרחמת עלייך קשות על כי אין לך חיים , ועל כי את מסתננת בזהות גברית לחייהן של נשים להציץ אל ימיהם ולנסות ולדלות רגעי חדווה מהסיפורים שהן מספרות לך. אולי ברצונך להזיק ולחשוף סיפורים שאת שומעת ואולי לשמור חומר ליום מעונן בו תוכלי להתנפץ להם בפרצוף ולהכות אותן . החלטתי לא לשלוח לך מייל אלא לפרסם את הפרוזה הזו כדי שנשים אחרות תיזהרנה.. אני אומנם תמיד סיפרתי לך שיש לי בעל אוהב ובית חם , וניסית לפתות אותי לבגוד בבעלי ולחפש ריגושים מחוץ לביתי .. יש בוירטואליה נשים בודדות רבות שמחכות לדמות וירטואלית חמה כדי לפתוח את סגור ליבן ונשים אילו היו נופלות שדודות לרגלייך ואולי מתאהבות בך. איך היית חשה? נשים בודדות כמוך , שהרי אם היו לך חיים לא היית יושבת מול קופסא נטולת חיים ומסתננת לחייהן של נשים אחרות במטרה להכאיב להן ולשמוע סודות מחייהן . אינני כועסת עלייך. אני מאחלת לך שתצליחי להתנק מהקופסא הזו שגרמה לך לאבד צלם אנוש , לשכוח שאת אישה , בת אדם לשכוח שיש חיים מעבר למקלדת , שיש נשים עם לב ונשמה בהן את פוגעת בלי מצפון. לא פגעת בי , אבל בהחלט יכולת לפגוע , אני בסך הכל אישה עדינה , וגם אני זקוקה לפעמים לאוזן קשבת. אני מאחלת לך שתוכלי באמת ליהיות אותו איש נחמד שבדמותו פנית אלי ושתוכלי לאזור כח ולהביט בראי ולשאול מה קורה לך? היכן איבדת את עצמך. מפני שהלכת לגמרי לאיבוד וולווי ותמצאי את הדרך להשיב לך את עצמך. את האנושיות שאיבדת.
