מכתב פרידה לא גמור

black buttercup

New member
מכתב פרידה לא גמור

זהו, אני הולכת נמאס לי כבר להיות פה ארזתי תרמיל, אל תדאגו לי השארתי לכם את כל מה שאני לא רוצה לזכור את כל הבגידות, השינאה, הצביעות והאטימות קחו בחזרה, אני לא צריכה אותם יותר אף פעם לא רציתי אותם, אבל לא תמיד מקבלים מה שרוצים אני הולכת למקום אחר, לא יודעת שבילי העפר תמיד היו לי כחידה בהם צמתי הדרך קשים יותר מתמיד מה יהיה איתי בעוד 20 שנה לא יודעת, האם אני אהיה בכלל הולכת הולכת, והתיק כבד כל כך כולו מלא בהרבה כלום הרגליים עייפות, השמש כבר שקעה קולות הלילה יוצאים יושבת על אבן, מוציאה את המחברת ונוצת נשר ארוכה כותבת, כותבת, מחשבות על הדפים מילים, שירבוטים, מחשבות רגשות, משוררת קטנה מילים קטנות מה אכפת לי מה עורב בחשכה כמה טוב לי להיות אבודה (בידי הגורל) והדרך מתמשכת, האוויר צלול ושקט והחופש, זורם בעצמות, מציף את הלב עד יום מותי.
 

קסנדרה*

New member
לגבי מכתב הפרידה...

התחלת לכתוב מלים של פרידה ואז את כבר נמצאת בדרך... אז אם מכתב פרידה תתמקדי בעבר ובסיבות ללכתך. אחר-כך תוסיפי מכתבים נוספים מהקורה אותך בדרך... קסנדרה
 
בדרך לפרידה

הכתיבה שלך ספונטנית ויפה. רבת הבעה. הצעתי לך: לפני "שיחרור" שיר לעולם, לשבת מולו פעם ועוד פעם, לשייף, לדייק ולנקות, עד שאבן החן תהיה מלוטשת ושובת לב ועין. ובשיר הזה, דוגמא קטנה:"אני לא צריכה אותם, אף פעם לא רציתי" (בלי האותם) או... ,שבילי העפר תמיד היו לי כחידה" נסי למחוק את ה' הידיעה" שבילי עפר וכן הלאה.
 
למעלה