מכתב סתם

kokula79

New member
מכתב סתם

ומה קורה איתך? הכל בסדר? ומה קורה איתי?? אני לא בטוחה שאני יודעת, הרי מכתבים כבר כתבנו אינספור, מכתב ראשון, מכתב של לפני, מכתב אהבה,מכתב של תשוקה, מכתב של נגמר, מכתב של אחרי,מכתב של עכשיו,מכתב של עבר, מכתב של עתיד, מכתב אחרון ואפילו מכתב אחרון באמת... אז איך בכל זאת תמיד נשאר עוד מה לומר? איך בכל זאת אתה צץ פתאום בחיי באיזו צורה? איך בכל זאת אני יושבת עכשיו ומחכה? בשביל מה היית צריך לשאול אותה מה קורה איתי, הרי ידעת שהשיחה או יותר נכון החקירה הקטנה שערכת תגיע לידיעתי...הרי זו היית כוונתך! למה אתה לא יכול להניח לי, כמו שביקשתי? למה אתה כל כך נהנה להתעלל ברגשות שלי? ברגשות שלך? בשביל מה? אני רוצה לדבר איתך, אפילו שכבר אמרנו הכל אני רוצה לדבר איתך אפילו שלא דיברנו על כלום אני רוצה ורוצה...עד שאיבדתי לחלוטין את רצוני. אני רוצה להרוג אותך, לנשק אותך...רוצה לאהוב אותך, לשנוא אותך... ומה אתה רוצה? אתה בכלל יודע?? כמה שנים וכמה מפגשים, כמה אהבה וכמה וויכוחים....ועוד לא הבנת... כמה אכזבות וכמה ציפיות, כמה שנאה וכמה תשוקה...ועוד לא הבנו... ואני, אני כנראה הבנתי מזמן. רוצה לדבר איתך על הכל.רוצה לדבר איתך על כלום.
 
מה יהיה?

אני אומרת את המשפט " נסתרות דרכי האהבה" (כן קצת שיניתי את המקור
) היא יכולה להביא לנו את התחושות מכל המינים וכל הסוגים באותו רגע .. ולפעמים מכיוון שיש לנו כ"כ הרבה תחושות יחד ... קשה לנו , זה קצת מבלבל , לא יודעים מה רוצים מעצמנו מעוצמת רגש האהבה .. אני מקווה שתוכלי לתפוס איתו "שיחה" ופשוט לא לדבר איתו על כלום , לפעמים גם לשתוק ביחד זו דרך ההתבטאות הכי חזקה שיש ביקום... מאחלת לך שתוכלי למצוא את עצמך בין כל הרגשות המעורבים .. (
)
 

ה מוזה

New member
סיפור ../images/Emo63.gif על אהבה

כמה נפלאה היא האהבה פעם אחת היה אי שבו התגוררו כל הרגשות: שמחה, עצב, ידע, וכל השאר, כולל אהבה. יום אחד הגיעה הודעה לרגשות שהאי עומד לשקוע. כולם תיקנו את הסירות שלהם ועזבו את האי. האהבה הייתה היחידה שנשארה האהבה רצתה להיות עד הרגע האחרון האפשרי וכשהאי כבר כמעט שקע לגמרי, האהבה החליטה לבקש עזרה. העושר עבר ליד האהבה בסירתו הגדולה האהבה שאלה, "עושר, האם תוכל לקחת אותי אתך?" העושר ענה, "לא, אינני יכול. יש כסף וזהב רב בסירה. אין מקום בשבילך כאן." האהבה החליטה לבקש מהגאווה אשר עברה גם היא בספינה יפיפיה "גאווה, בבקשה עזרי לי!" "אינני יכולה לעזור לך, אהבה. כולך רטובה וזה עלול להזיק לסירה שלי", ענתה הגאווה. העצב היה אף הוא קרוב אז האהבה בקשה את עזרתו, "עצב, הרשה לי ללכת ביחד אתך." "הו… אהבה, אני כל כך עצוב שעלי להיות לבדי!" האושר חלף אף הוא על פני האהבה אך הוא היה כל כך מאושר עד שאפילו לא שמע את האהבה קוראת לו בבקשת עזרה לפתע נשמע קול, "בואי אהבה, אני אקח אותך." היה זה ישיש. האהבה הרגישה כל כך מבורכת ומאושרת עד שהיא שכחה אפילו לשאול את הישיש לשמו. כשהגיעו ליבשה, הישיש הלך לדרכו. האהבה הבינה עד כמה גדול חובה לישיש, ושאלה את הידע, ישיש אחר, "מי עזר לי?" "היה זה הזמן", ענה ידע. "זמן?" שאלה האהבה. "אך מדוע הזמן עזר לי?" הידע חייך ובחכמתו העמוקה ענה: "בגלל שרק הזמן מסוגל להבין עד כמה נפלאה היא האהבה." -נכתב ע"י אלמוני -
"..ואני, אני כנראה הבנתי מזמן. רוצה לדבר איתך על הכל.רוצה לדבר איתך על כלום. .."
 

kokula79

New member
אממ..

קודם כל תודה . תודה על התגובה ותודה על העידוד... הכל טוב ויפה, הכל נכון, הכל - רק שלי כנראה אין סבלנות. כבר שנתיים עברו, שנתיים שלמות...כבר הספקתי לגזור שיער, לגדל שיער ולגזור שוב, לטפל בבעיה רפואית שסבלתי ממנה 5 שנים, סיימתי את התואר, נרשמתי לתואר שני, הייתי בהודו, ביוון, בפריז, באילת ובסיני, חזרתי לאקס אקס וגם נפרדתי, חזרתי גם לאקס המדובר וגם נפרדתי......מה אני אגיד לך זמן עבר, הרבה דברים השתנו, נעשו, נחרטו...ועדיין אני מרגישה כאילו זה היה היום בבוקר... בנוסף לכל הצרות, היום דיברתי עם החבר הכי טוב שלו והבנתי ממנו כי היחסים שלו עם החברה הנוכחית ממש רציניים, יש מצב לגור ביחד ואפילו חתונה....נכון שהכל ספקולציות, אבל אני לא יודעת איך להתמודד עם כל הרגשות האלה...כנראה בגלל זה אני כותבת לכם, כותבת לעצמי...כותבת כדי לשחרר...עוד שניה ואני מתפוצצת!!! בנוגע לנפלאות האהבה: ממרומי גילי "המופלג" (24) ולאחר 3 מערכות יחסים ארוכות וגדושות, אוהבות, סוערות ובעיקר....לא נגמרות, קשה לי לראות את נפלאותיה. היא טובה כשהיא שם, אבל, כשהיא נגמרת, או יותר נכון, משנה צורה היא משאירה, חלל כל כך גדול...החלל רק הולך וגדל אצלי ואני דואגת שמא לעולם לא אוכל לאהוב .... קצת מורבידי אני יודעת, אולי אני צריכה לשנות את שם המשתמש שלי ל-המיואשת - אולי.
 

ה מוזה

New member
אולי אני נאיבית אולי אופטימית

מכל ההודעה שלך כמה משפטים פשוט בלטו לעין כמו שלט ניאון מואר באמצע מדבר חשוך "..ממרומי גילי "המופלג" (24) ולאחר 3 מערכות יחסים ארוכות וגדושות, אוהבות, סוערות ובעיקר....לא נגמרות, קשה לי לראות את נפלאותיה. ברת מזל את שידעת 3 אהבות גדושות במרומי גילך "המופלג" אני רואה במילים האלו שלך מתנה מדהימה שניתנה לך למה "מיואשת"? להיפך את חווית אהבה אומנם נשאר חלל אך אותו חלל יתמלא לו מחדש - אין לי צל של ספק יודעת למה אני כל כך בטוחה ? משפט שלך .."ואני דואגת שמא לעולם לא אוכל לאהוב אני לא חושבת שיש לך סיבה לדאגה כי לב שאהב בעוצמה והיה נאהב יאהב שוב .. והחלל הוא יעלם כלא היה ישארו זכרונות של אותן אהבות סוערות וגדושות את מוזמנת תמיד לשחרר כאן את כל אותם רגשות אל תתפוצצי , תכתבי
אולי אני נאיבית , אני באמת מאמינה שניתנה לך מתנה מדהימה עוד תדעי אהבה שתמלא את החלל - ואל תשני את שם המשתמש הרשי לצטט את אחת הכותבות הקסומות כאן
אין יאוש בעולם
 

kokula79

New member
מוזה

מדהים אותי איך שאפילו חברותיי וחבריי הטובים ביותר, המכירים כל פרט הקיים בי...לא מצליחות לגרום לי לחייך כמו שאת מצליחה. זהו לא חיוך של אושר, לא חיוך של הקלה ולצערי - גם לא חיוך של הסכמה...זהו יותר חיוך של : הלוואי ואני אצליח "לשאוב" ממך קצת מן האופטימיות שלך...אני לא מכירה אותך ויחד עם זאת תמיד מחכה לפנינים שלך... מוזה תודה ומי יודע, אולי לאט לאט תחלחלי מספיק עמוק וגם אני אחשוב כמוך.... לעת עתה אני עדיין מיואשת, בעצם אולי קצת פחות....
 
למעלה