שירי - לרוב האנשים אין כלל את הסכום
למרבית האנשים בגילאי שלושים פלוס מינוס שמתחתנים היום בארץ אין 100,000 ש"ח מיותרים להוציא על חתונה, ומרביתם מממנים זאת בהסתמכות על הצ'קים שיקבלו או שלוקחים הלוואה (!!!) או שההורים משלמים. כך שבפועל, בין אם 100,000 ש"ח נראה לך הרבה או מעט יחסית, השורה התחתונה היא שמדובר בסכום שכלל אין לרוב האנשים ולמרות זאת הם מוציאים אותו! ומנסיון של חברים ומשפחה בישראל (כי אני עצמי לא התחתנתי בארץ), הרי שהצ'קים לא מכסים את ההוצאות (מקסימום 80%), כך שבחתונה של 100,000 ש"ח מדובר עדיין על "חור" של 20,000 ש"ח שזה המון כסף! תחשבי מה היית יכולה לעשות בסכום כזה! (אני אישית הייתי לוקחת תרמיל ועושה טיול של שלושה-ארבעה חודשים איפשהו...) ויתרה מכך - תחשבי כמה זמן לוקח לך להרוויח סכום כזה נטו בישראל! מעצבנת אותי גם ההסתמכות על הצ'קים הנדיבים של האורחים כמממן לחתונה, וכך, עם השנים, ככל שהחתונות נעשות יותר יקרות להפקה, יש ציפיות מצד המתחתנים לסכום הצ'ק שיהיה גבוה גם כן. בשנים שאני בחו"ל "החמצתי" אי אילו חתונות של מכרים בישראל, ובמיוחד בחודשי הקייץ, אני שומעת מחברים שכן הולכים לחתונות אלו, שגם מבחינה כלכלית עבורם כאורחים זו לעתים מטלה! אני לא מדברת על חתונות של חברים קרובים או אחים, אלא של קולגות לעבודה, מכרים רחוקים יותר, בני דודים מדרגה שמינית וכו' - בפחות מחמש מאות ש"ח לערב לזוג לא מסיימים את הלילה. בסכום זה רבים היו מעדיפים ללכת למסעדה יוקרתית ולהינות בפרטיות! ותארי לך מה קורה כשיש ארבע או חמש חתונות כאלה בחודש, בחודשי הקייץ. אז כל ההפקה הזו נראית לי מוגזמת, בעיקר כי למרבית האנשים אין כלל את הסכום הזה ונגררים לתוך הפקת הענק וגוררים גם את האורחים אליה (גם כלכלית). במדינות אחרות גם כן יש הפקות גרנדוזיות וחתונות סופר מפוארות, אבל לאנשים שיש להם כסף. אנשים מהמעמד הבינוני, שנמצאים עוד בתחילת דרכם ואינם נכדים של רוטשילד, לא חוגגים בצורה כזו אלא בצורה הרבה יותר צנועה, בטקס פשוט וארוחה או מסיבה או קוקטייל, ללא טילי קונפטי ושמלה ב- 5,000 ש"ח, עם החברים והמשפחה הקרובה ולא עם 400 איש. כלומר - חוגגים בהתאם ליכולתם. בישראל, דומני שכולם מרגישים מעיין לחץ חברתי להינשא בהפקת יוקרה, כולל אלו שאין להם. ואז, כשאני שומעת על אנשים שממשיכים לחיות אצל ההורים אחרי החתונה, כי אין להם כסף לשכ"ד או למשכנתא, אבל עשו הפקת ענק שעלתה להם הון, אני תוהה היכן סדר העדיפויות של אנשים ואיך זוגות צעירים יכולים להתחיל את החיים בהוצאה אדירה כזו. אגב, מעבר לעניין של אופי ובחירה אישית וכן חינוך, אני חושבת שזה גם עניין של דור, כי בדור של הורי ואפילו בדור של האחים הגדולים (שנישאו בסוף שנות השבעים) לא זכור לי ששמעתי שהיו הפקות כאלה.
