באופן אישי הפריע לי
שהיא לא ביקשה עזרה - היא לא ניצלה את הבמה שניתנה לה כדי להגיד - חבר'ה, אלו הכישורים שלי, מצבי רע, עיזרו לי למצוא עבודה, עיזרו לי לאסוף בגדים עבור ילדיי, היא פשוט ניצלה את הבמה כדי להראות לנו כמה היא מסכנה וכמה כולם אשמים. לי קשה להזדהות עם זה. הייתי עדה פעמים רבות בחיי למבצעי עזרה לאנשים שנזקקו לה, גם על הרשת וגם בחיים. עוד מנערותי אמא שלי היתה תמיד אורזת כל מיני בגדים ונעליים ישנים לתת למשפחות עולים חסרות אמצעים. כל שני וחמישי הייתי שומעת על משפחה שנזקקה לעזרה כזאת או אחרת וכל השכונה היתה נכנסת למגבית, אם זה לבשל להם, לתרום אוכל, בגדים או מה לא. והיום, בעידן האינטרנט, ראיתי את זה קורה עשרות פעמים בצורות נפלאות. באחד הפורומים שעקבתי אחריהם היתה בחורה צעירה שפוטרה מעבודתה ולא היה לה כסף לקנות ביגוד לתינוקת שכבר גדלה מהבגדים שלה. היא נכנסה, פירטה את כישוריה, וביקשה סיוע במציאת עבודה. ההודעה פורסמה אח"כ בעוד כמה פורומים ובתוך שבוע ימים הגיעו אל הבחורה המון בגדים, וגם מישהי סייעה לה בלמצוא עבודה כפקידה במשרד שבו עבד בעלה. אין בושה בלבקש עזרה, ומנסיוני כשמחפשים אותה אז גם מוצאים אותה. ובעיקר כשיש במה כזאת נרחבת. אבל שים לב שהאישה שכתבה את המכתב לא מבקשת עזרה כלל ועיקר, היא פשוט רוצה להוכיח כמה היא אומללה וכמה כולם אשמים. אני בטוחה שלו היתה מבקשת עזרה היו רבים (כולל אני עצמי) שהיו נרתמים כדי לעזור לה, ותאמין לי ברוב המקרים זה לא היה דורש מאיתנו שום מחשבה או מאמץ. סתם נקודה למחשבה. אי אפשר לעזור למי שלא רוצה שיעזרו לו.
