מכתב לעמית,,
התחבטתי הרבה עם עצמי אם להיות מטופשת ולשלוח את המכתב,והחלטתי למרות הכל לעשות את זה ולטפל מהשורש בחלומות שחוזרים לי בזמן האחרון ,ואיני מוצאת סיבה פסיכולוגית מדוע.. מדוע אתה נמצא לי אי שם בתת מודע וחוזר לעיתים בחלומות שלי. אז ניסיתי למצוא הסבר ולמרות הכל ,למרות שאני הולכת לעשות מעצמי קצת צחוק,אני אתמודד עם זה ואומר מה שאני רוצה .. אני כותבת את זה לך או לי או אפילו לאיזשהו כוח על בשמיים .לא יודעת למה ,מעין צורך פנימי הנובע מהיצרים שלי ,מודחקים שבא לי להוציא . אם אתה רואה זאת טוב ואם לא אז גם טוב. בכל אופן ,רציתי שתדע, רציתי לומר לך תודה .לא יודעת למה ועל שום מה,אולי על כך שהיום אני מסתכלת על דברים בצורה שונה , פתוחה,כוונים אחרים שנחשפתי אליהם במשך השנים. בוא נגיד שזה לא בגללך כל זה אבל יש לזה חלק פעוט . אתה לא ממש מכיר אותי וגם אני לא אותך ,אבל פעם כשהכרתי אותך היה בך משהו שגרם לי להתחבר לפתע לעצמי .ברגע זה ואחריו התחילו החיים שלי מחדש. כן...אני יודעת שזה קצת פתטי אבל מבחינתי פה התחלתי לצאת מהבועה שהייתי שקועה בה משום שלפני כן,החיים שלי לא האירו לי פנים,עברתי אי אלו חוויות שבהחלט הייתי מוותרת עליהן אילו יכולתי להחזיר את הגלגל אחורה ,החשיפה שלי לסביבה בעקבותם היתה איטית מייגעת ,חסומה ובעקר חסרת בטחון .אבל אחרי שנים,אני אדם שלם פתוח וחייכן,שרואה אור בדרך וכן החיים מחייכים אלי כעת. איך זה קשור אליך אתה שואל עצמך ,בטח מחייך חיוך ערמומי למדי??? אחרי שנים של חוויות לא טובות וכדומה ,פתאום אדם התייחס אלי בכבוד ,במילים יפות .הרגשתי לפתע חום וזה מצא חן בעיני מסתבר. אז התחלתי לצאת מהבועה השחורה והאטומה שהייתי שרויה בה..זה היה תהליך אבל גיליתי שיש גם אנשים טובים בסביבה ושלא כולם רוצים להרוס את חיי,למדתי לקבל בברכה את אלו הרוצים לתמוך בי ולעמוד לצדי.סחבתי במשך שנים דברים בבטן ואחרי שנים כנראה התת מודע הוביל אותי לצור איתך קשר, איזשהו צחוק גורל ..זה היה מפתיע ומוזר ,מעין סגירת מעגל עם עצמי אך לצערי בתקופה ההיא מאיזו סיבה שידרתי חוסר בטחון עצבני ,גרמתי לעצמי להיות לא טבעית,אולי שטחית וזה קצת הפריע לי מסתבר,איך חזרתי לרגעים "לשם". אפילו שלחתי מכתב מוזר שאלי השתמע כאילו ניסיתי להתחיל איתך ,אולי שידרתי כאילו מחפשת זיון ( למרות שהיה לי חבר וזה לא הדאגה שלי, יכולתי למצוא את הזיון יפה מאוד אילו רציתי,אני בהחלט לא מתבישת.) בראש שלי היתה מחשבה נאיבית למדי ,ידידותית,מחפשת לעזור (אני מודה ,אני חברותית מדי לפעמים..).לא היתי צריכה אותך לזיונים ,היום אני מבינה מאיפה זה הגיע .כשרציתי לפגוש אותך בסך הכל רציתי לומר לך את זה ,לא יותר ומאז למדתי איזה שטוות יותר לא לעשות .. כל הזמן הזה ידעתי שבמילים היפות והמשפטים הנכונים יש שקר אבל זה שוב מצא חן בעיני והיה לי נחמד לשמוע.אמנם יש לי כמה שאלות וספקות לגבי המון דברים מאז וידעתי שהאינטואיציה שלי טובה אבל למרות הכל ,כנראה משהו שהטריד אותי חתר לי בתת מודע ומסרב לעזוב , אז למרות ההטרדה לכאורה אני מעדיפה לזרוק את זה ,לומר את האמת .אני בטוחה שלא פוגעת באף אחד או אחת . אני מקווה שאם בת זוגך גם כן רואה את זה היא תבין שמכתב זה חסר משמעות וזה סתם פורקן קטן שלי (אמנם מטופש,אני מודה ..אבל בכל זאת..) אז זהו, רציתי סתם לומר תודה על הכל ועל לא כלום.
התחבטתי הרבה עם עצמי אם להיות מטופשת ולשלוח את המכתב,והחלטתי למרות הכל לעשות את זה ולטפל מהשורש בחלומות שחוזרים לי בזמן האחרון ,ואיני מוצאת סיבה פסיכולוגית מדוע.. מדוע אתה נמצא לי אי שם בתת מודע וחוזר לעיתים בחלומות שלי. אז ניסיתי למצוא הסבר ולמרות הכל ,למרות שאני הולכת לעשות מעצמי קצת צחוק,אני אתמודד עם זה ואומר מה שאני רוצה .. אני כותבת את זה לך או לי או אפילו לאיזשהו כוח על בשמיים .לא יודעת למה ,מעין צורך פנימי הנובע מהיצרים שלי ,מודחקים שבא לי להוציא . אם אתה רואה זאת טוב ואם לא אז גם טוב. בכל אופן ,רציתי שתדע, רציתי לומר לך תודה .לא יודעת למה ועל שום מה,אולי על כך שהיום אני מסתכלת על דברים בצורה שונה , פתוחה,כוונים אחרים שנחשפתי אליהם במשך השנים. בוא נגיד שזה לא בגללך כל זה אבל יש לזה חלק פעוט . אתה לא ממש מכיר אותי וגם אני לא אותך ,אבל פעם כשהכרתי אותך היה בך משהו שגרם לי להתחבר לפתע לעצמי .ברגע זה ואחריו התחילו החיים שלי מחדש. כן...אני יודעת שזה קצת פתטי אבל מבחינתי פה התחלתי לצאת מהבועה שהייתי שקועה בה משום שלפני כן,החיים שלי לא האירו לי פנים,עברתי אי אלו חוויות שבהחלט הייתי מוותרת עליהן אילו יכולתי להחזיר את הגלגל אחורה ,החשיפה שלי לסביבה בעקבותם היתה איטית מייגעת ,חסומה ובעקר חסרת בטחון .אבל אחרי שנים,אני אדם שלם פתוח וחייכן,שרואה אור בדרך וכן החיים מחייכים אלי כעת. איך זה קשור אליך אתה שואל עצמך ,בטח מחייך חיוך ערמומי למדי??? אחרי שנים של חוויות לא טובות וכדומה ,פתאום אדם התייחס אלי בכבוד ,במילים יפות .הרגשתי לפתע חום וזה מצא חן בעיני מסתבר. אז התחלתי לצאת מהבועה השחורה והאטומה שהייתי שרויה בה..זה היה תהליך אבל גיליתי שיש גם אנשים טובים בסביבה ושלא כולם רוצים להרוס את חיי,למדתי לקבל בברכה את אלו הרוצים לתמוך בי ולעמוד לצדי.סחבתי במשך שנים דברים בבטן ואחרי שנים כנראה התת מודע הוביל אותי לצור איתך קשר, איזשהו צחוק גורל ..זה היה מפתיע ומוזר ,מעין סגירת מעגל עם עצמי אך לצערי בתקופה ההיא מאיזו סיבה שידרתי חוסר בטחון עצבני ,גרמתי לעצמי להיות לא טבעית,אולי שטחית וזה קצת הפריע לי מסתבר,איך חזרתי לרגעים "לשם". אפילו שלחתי מכתב מוזר שאלי השתמע כאילו ניסיתי להתחיל איתך ,אולי שידרתי כאילו מחפשת זיון ( למרות שהיה לי חבר וזה לא הדאגה שלי, יכולתי למצוא את הזיון יפה מאוד אילו רציתי,אני בהחלט לא מתבישת.) בראש שלי היתה מחשבה נאיבית למדי ,ידידותית,מחפשת לעזור (אני מודה ,אני חברותית מדי לפעמים..).לא היתי צריכה אותך לזיונים ,היום אני מבינה מאיפה זה הגיע .כשרציתי לפגוש אותך בסך הכל רציתי לומר לך את זה ,לא יותר ומאז למדתי איזה שטוות יותר לא לעשות .. כל הזמן הזה ידעתי שבמילים היפות והמשפטים הנכונים יש שקר אבל זה שוב מצא חן בעיני והיה לי נחמד לשמוע.אמנם יש לי כמה שאלות וספקות לגבי המון דברים מאז וידעתי שהאינטואיציה שלי טובה אבל למרות הכל ,כנראה משהו שהטריד אותי חתר לי בתת מודע ומסרב לעזוב , אז למרות ההטרדה לכאורה אני מעדיפה לזרוק את זה ,לומר את האמת .אני בטוחה שלא פוגעת באף אחד או אחת . אני מקווה שאם בת זוגך גם כן רואה את זה היא תבין שמכתב זה חסר משמעות וזה סתם פורקן קטן שלי (אמנם מטופש,אני מודה ..אבל בכל זאת..) אז זהו, רציתי סתם לומר תודה על הכל ועל לא כלום.
