מכתב למייק 2 #
היי מייק, נכון הרבה זמן לא כתבתי לך אבל אני מקווה שמאז נכנסת לפורום וקראת את שכתבנו עליך. בזמן האחרון דיברו עליך הרבה, הייתה תוכנית בערוץ 10 שאיציק בן ארי שר את לס מואה טמה, וביום שישי האחרון שוב הקרינו בטלוויזיה את הסרט עליך, אתה יודע איך זה כאן בארץ בגלל הסרט נזכרים בך כולם, וכואבים את לכתך, ובוכים עליך ואז שוב מחפשים לשמוע את השירים שלך, מה לעשות מייק – אתה חסר פעם אחרונה שנסעתי לחיפה היו איתי עוד מעריצים/ות שלך, וזו הייתה הפעם הראשונה שהם ראו היכן גרת, הם ראו את הבית הראשון שלא נשאר ממנו הרבה, הסתכלו מסביב, זו הייתה הסביבה שבה היית ילד בתקופה שלא דיברת, הכל השתנה ולא נראה כמו אז, ובכול זאת הרגשנו קצת קרוב אליך, ואז נסענו לשרה 10, המקום שבו הבטחת - שתצליח לשיר. ראינו את הכניסה לבית וגם את הבית של שרה שהיה מול ביתך, אתה יודע הסתכלנו מרחוב על התריסים הירוקים המוגפים, אלו שמהם הצצת לראות אם שרה שוב חזרה הביתה. ואז עלינו במדרגות, התחושה הזו שאולי נפתח את הדלת וניכנס, נראה את החדר בו ישנת עם צבי אחיך, אולי נצליח להציץ מהתריסים בדיוק כמו שאתה עשית. אבל לא, לא יכולנו להיכנס, דלת עץ פשוטה כזו, הפרידה בינינו לבין חדרך. עליתי וירדתי באותם מדרגות שגם אתה עלית וירדת, חשבתי על אותם הפעמים שבהם חזרת הביתה עם חיוך ואושר שאומר - אני יודע לשיר. ואז נסענו לבית האחרון, שלא היה כל כך שלך אלה זה של אימך, עמדנו בכניסה ודמיינו את בואך, את אותם מדרגות שבהם עלית, זה היה המקום שבו ביקרת את משפחתך, הבית שבו היו באים כולם לראותך, הבית שהיית מגיע אליו כשכולם כבר יודעים כמה טוב - אתה יודע לשיר. אתה יודע מייק המקום הזה היה שונה, כאן מייק אפשר לראות את השלט שבו כתוב "הזמר הישראלי המצליח ביותר בחו"ל מאז ומעולם" השלט הזה אומר מייק שהצלחת, שכולם ידעו שהיית הכי טוב, במקום הזה מייק כתוב וכדי שלא ישכחו - שאתה ידעת לשיר. ב 29/10/2006 ניפגש שוב, כולנו נגיע, אני חושב שגם יבואו אנשים חדשים כאלה שאהבו אותך אז, כאלו שנזכרו בך רק עכשיו, ושוב נשמע אותך שר, ושוב נשיר יחד איתך, נראה אותך על מסך גדול שר לנו "ערב טוב" בעברית, רק שהפעם כולנו נבין את מה ששרת בצרפתית, נדב ( שון שון מייקלס )הכניס תירגום לכל השירים מה DVD שלך, אני בטוח שנתרגש להיות שוב ביחד, ואני יודע מייק שיהיו כאלה שגם יבכו, כי הלכת מאיתנו מייק והשארת אותנו - בלעדיך לשיר.
מור