טלי של גלי
New member
מכתב לגלי
אהובה שלי. אני כותבת לך כדי לפרוק מעט ממה שמצטבר בי מאז יום ראשון. הפחד, החרדה, אי הודאות. מתוקה, את בטח כבר לא זוכרת מה קרה, אבל בי זה חרוט לנצח. ביום ראשון בבוקר, שכבת שרועה על רצפת הסלון, ולא נשמת. ליבי נדם איתך, מוחי התרוקן כליל, ונשארה רק המחשבה- להציל את גלי. להעיר אותה. אין לי חיים בלעדיה. אבא שלך התרוצץ וקרא לאמבולנס, ואני החזרתי לך נשימה. הערתי אותך. פרכסת, אהובתי, בגלל החום הגבוה שתקף את גופך הקטן, והחום כמעט ניצח אותך. אבל נלחמנו בו יחד. ונצחנו אותו. הנשמתי אותך, עיסיתי את חזך, ואת פקחת עיניים ירקרקות, ולא הבנת מה קרה. רק רצית לישון. לא הנחתי לך לישון, בקשת לינוק וסרבתי לך, פחדתי שאם תרדמי, לא תתעוררי אלינו שוב. הגענו לביה"ח, שם התעללו בך, לא מצאו סיבה לחום, אבל הדריכו אותנו איך לנהוג אם זה יקרה שוב. אני מבטיחה לך כאן ועכשיו. עד כמה שזה תלוי בי ובאבא, זה לא יקרה שוב. על אפך ועל חמתך תבלעי אקמולי. את רגשות האשם שלי, על שלא הכרחתי אותך לבלוע לפני הפרכוס, רק הזמן ירכך. אני אוהבת אותך בובה שלי. יפתי. אין לי חיים בלעדייך. אמא.
אהובה שלי. אני כותבת לך כדי לפרוק מעט ממה שמצטבר בי מאז יום ראשון. הפחד, החרדה, אי הודאות. מתוקה, את בטח כבר לא זוכרת מה קרה, אבל בי זה חרוט לנצח. ביום ראשון בבוקר, שכבת שרועה על רצפת הסלון, ולא נשמת. ליבי נדם איתך, מוחי התרוקן כליל, ונשארה רק המחשבה- להציל את גלי. להעיר אותה. אין לי חיים בלעדיה. אבא שלך התרוצץ וקרא לאמבולנס, ואני החזרתי לך נשימה. הערתי אותך. פרכסת, אהובתי, בגלל החום הגבוה שתקף את גופך הקטן, והחום כמעט ניצח אותך. אבל נלחמנו בו יחד. ונצחנו אותו. הנשמתי אותך, עיסיתי את חזך, ואת פקחת עיניים ירקרקות, ולא הבנת מה קרה. רק רצית לישון. לא הנחתי לך לישון, בקשת לינוק וסרבתי לך, פחדתי שאם תרדמי, לא תתעוררי אלינו שוב. הגענו לביה"ח, שם התעללו בך, לא מצאו סיבה לחום, אבל הדריכו אותנו איך לנהוג אם זה יקרה שוב. אני מבטיחה לך כאן ועכשיו. עד כמה שזה תלוי בי ובאבא, זה לא יקרה שוב. על אפך ועל חמתך תבלעי אקמולי. את רגשות האשם שלי, על שלא הכרחתי אותך לבלוע לפני הפרכוס, רק הזמן ירכך. אני אוהבת אותך בובה שלי. יפתי. אין לי חיים בלעדייך. אמא.
