מכתב לאריק שרון :
לכבוד מר אריאל שרון ראש הממשלה ירושלים מכובדי, מן השיחה הראשונה בה הצגת בפני את תוכניתך, אמרתי לך שאני מתנגד לנסיגה חד-צדדית ללא תמורה, שלהערכתי תחזק את כוחות הטרור. כמינימום דרשתי את הכללת גושי ההתיישבות בתוך גדר הביטחון עוד לפני תחילת הנסיגה ואת שמירת ציר פילדלפי בידינו. באופן זה היינו מנטרלים את הרושם שאנחנו בורחים מן הטרור אלא בוחרים בקו ביטחוני חדש בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלנו. בנוסף, קבענו לאחר מכן שיתאפשר לממשלה לשקול אם להחליט על הפינוי אם לאו לאור המציאות המתפתחת בשטח. לצערי, לא הושלמה גדר הביטחון סביב גושי ההתיישבות, ציר פילדלפי יימסר לפלשתינים, וגרוע מזה - נאפשר לפלשתינים לפתוח נמל ימי שיהיה פרוץ לספינות הטרור. לדאבוני, הממשלה מתעלמת מן המציאות. כפי שהתרעתי, החמאס הולך ומתחזק, הטרור נמשך, ירי הטילים והפצ"מרים על יישובינו לא פסק, וגורמי הטרור מכריזים שיעבירו את הטילים שגירשו אותנו מחבל עזה ליהודה ושומרון, ומשם עד "לשחרורה המלא של פלשתין". אינני יודע מתי יפרוץ הטרור במלוא עוצמתו, ייתכן שזה ייקח חודש-חודשיים או שנה-שנתיים. ייתכן שהטרור יפרוץ תחילה מיהודה ושומרון. תקוותי שלא יפרוץ בכלל. אבל כשם שהתרעתי בשנת 1993 שהסכם אוסלו יביא עימו פיגועים מיו"ש וירי טילים מעזה, כך לצערי אני משוכנע היום שהצעד הנוכחי יביא במרוצת הזמן להגברת הטרור ולא להחלשתו כפי שידוע לך היטיב, גם גורמי הביטחון מאשרים שבעקבות הנסיגה החד-צדדית הם צופים התגברות של הטרור בטווח הבינוני. בתמצית: הולך ומתברר שהנסיגה החד-צדדית תחת אש אינה נותנת לנו דבר. להפך: היא מסכנת את ביטחון ישראל, מפלגת את העם, ומקבעת את עיקרון הנסיגה לקווי 67 שאינם נתונים להגנה. זו אינה הדרך להשיג שלום. תמיד חשבתי שהיציאה מעזה אפשרית בהסכם או עם קבלת תמורה הולמת, מה שלא מתקיים כאן. ובכן, מה אנו מקבלים תמורת הנסיגה? מה אנו מקבלים תמורת עקירת משפחות על ילידיהן, על בתיהן, ועל קבריהן? נקבל בסיס טרור איסלמי. אחרי פיגועי הטרור בניו-יורק, וושינגטון, מדריד, לונדון וסיני, העולם מתחיל להבין שצריך להילחם בטרור ולא לעשות לו ויתורים. הקהילה הבינ"ל מבינה יותר ויותר שאי אפשר להילחם בטרור על-ידי בריחה ממנו, כי הניסיון המצטבר מראה שהטרור רק יתחזק וירדוף אותנו.ואילו ישראל, שהראתה לעולם את הדרך להילחם בטרור, הולכת עתה בכיוון ההפוך. בחודשים האחרונים, קיוויתי שהממשלה תפקח את עיניה מול מציאות ברורה זו ותשנה כיוון. אך ההפך קרה. מממשלה מאוזנת ששיקפה את רצון העם בבחירות האחרונות היא הפכה לממשלה שמבצעת באופן אוטומטי מדיניות שמנוגדת לעקרונות הליכוד ולמנדט שקיבלנו מבוחרינו. אדוני ראש הממשלה, יכולת לשמור על ממשלה לאומית מאוזנת. יכולת למנוע את הקרע בעם. במשך חודשים דרשתי משאל עם שהיה שומר על האחדות בממשלה ובעם. לצערי, בחרת להתנגד לכך, כפי שלפני כן בחרת להתעלם ממשאל החברים בליכוד שיזמת ושאת תוצאותיו הבטחת לכבד. עכשיו, בימים הקשים שלפנינו, הצורך באיפוק, ריסון ואחריות מצד כל חלקי העם ומצד הממשלה הוא גדול מתמיד. בכל הזמן הזה נשארתי בממשלה למרות התנגדותי הגוברת לנסיגה אל מול ההתפתחויות בשטח. עשיתי זאת מתוך ניסיון למזער אץ הסכנות והנזקים כתוצאה מהנסיגה החד-צדדית, ניסיון שלצערי הגיע למיצוי. ועשיתי אחריות לתפקידי כשר אוצר. הייתי בעיצומה של הובלת מהפכת רפורמות והפרטות חסרות תקדים במשק, שיחזקו את מדינת ישראל וכלכלתה. בימים אלה השלמתי את שתי הרפורמות האחרונות, בבנקים ובהפחתת המיסים, והכנתי תקציב מדינה אחראי אותו גיבשתי בתיאום מלא עימך. כשנכנסתי לתפקידי לפני שנתיים וחצי, כלכלת ישראל הייתה על סף קריסה. היום זו כלכלה בריאה, צומחת ומשגשגת. אם המדיניות הכלכלית שהובלתי לא תשונה, הצמיחה תימשך ותגיע אל כל חלקי העם. הגענו היום לרגע האמת, יש דרך להשיג שלום וביטחון. נסיגה חד-צדדית תחת אש ללא תמורה אינה הדרך. אינני מוכן להיות שותף למהלך שמתעלם מין המציאות ומתקדם בעיוורון להקמת בסיס טרור איסלמי שיאיים על המדינה. אינני מוכן להיות שותף למהלך חסר אחריות שמסכן את ביטחון ישראל, מפלג את העם, מקבע את עקרון הנסיגה לקווי 67', ובעתיד אף יסכן את שלמות ירושלים. על כן אני מודיע היום על התפטרותי מהממשלה. בכבוד רב, בנימין נתניהו.
לכבוד מר אריאל שרון ראש הממשלה ירושלים מכובדי, מן השיחה הראשונה בה הצגת בפני את תוכניתך, אמרתי לך שאני מתנגד לנסיגה חד-צדדית ללא תמורה, שלהערכתי תחזק את כוחות הטרור. כמינימום דרשתי את הכללת גושי ההתיישבות בתוך גדר הביטחון עוד לפני תחילת הנסיגה ואת שמירת ציר פילדלפי בידינו. באופן זה היינו מנטרלים את הרושם שאנחנו בורחים מן הטרור אלא בוחרים בקו ביטחוני חדש בהתאם לאינטרסים הלאומיים שלנו. בנוסף, קבענו לאחר מכן שיתאפשר לממשלה לשקול אם להחליט על הפינוי אם לאו לאור המציאות המתפתחת בשטח. לצערי, לא הושלמה גדר הביטחון סביב גושי ההתיישבות, ציר פילדלפי יימסר לפלשתינים, וגרוע מזה - נאפשר לפלשתינים לפתוח נמל ימי שיהיה פרוץ לספינות הטרור. לדאבוני, הממשלה מתעלמת מן המציאות. כפי שהתרעתי, החמאס הולך ומתחזק, הטרור נמשך, ירי הטילים והפצ"מרים על יישובינו לא פסק, וגורמי הטרור מכריזים שיעבירו את הטילים שגירשו אותנו מחבל עזה ליהודה ושומרון, ומשם עד "לשחרורה המלא של פלשתין". אינני יודע מתי יפרוץ הטרור במלוא עוצמתו, ייתכן שזה ייקח חודש-חודשיים או שנה-שנתיים. ייתכן שהטרור יפרוץ תחילה מיהודה ושומרון. תקוותי שלא יפרוץ בכלל. אבל כשם שהתרעתי בשנת 1993 שהסכם אוסלו יביא עימו פיגועים מיו"ש וירי טילים מעזה, כך לצערי אני משוכנע היום שהצעד הנוכחי יביא במרוצת הזמן להגברת הטרור ולא להחלשתו כפי שידוע לך היטיב, גם גורמי הביטחון מאשרים שבעקבות הנסיגה החד-צדדית הם צופים התגברות של הטרור בטווח הבינוני. בתמצית: הולך ומתברר שהנסיגה החד-צדדית תחת אש אינה נותנת לנו דבר. להפך: היא מסכנת את ביטחון ישראל, מפלגת את העם, ומקבעת את עיקרון הנסיגה לקווי 67 שאינם נתונים להגנה. זו אינה הדרך להשיג שלום. תמיד חשבתי שהיציאה מעזה אפשרית בהסכם או עם קבלת תמורה הולמת, מה שלא מתקיים כאן. ובכן, מה אנו מקבלים תמורת הנסיגה? מה אנו מקבלים תמורת עקירת משפחות על ילידיהן, על בתיהן, ועל קבריהן? נקבל בסיס טרור איסלמי. אחרי פיגועי הטרור בניו-יורק, וושינגטון, מדריד, לונדון וסיני, העולם מתחיל להבין שצריך להילחם בטרור ולא לעשות לו ויתורים. הקהילה הבינ"ל מבינה יותר ויותר שאי אפשר להילחם בטרור על-ידי בריחה ממנו, כי הניסיון המצטבר מראה שהטרור רק יתחזק וירדוף אותנו.ואילו ישראל, שהראתה לעולם את הדרך להילחם בטרור, הולכת עתה בכיוון ההפוך. בחודשים האחרונים, קיוויתי שהממשלה תפקח את עיניה מול מציאות ברורה זו ותשנה כיוון. אך ההפך קרה. מממשלה מאוזנת ששיקפה את רצון העם בבחירות האחרונות היא הפכה לממשלה שמבצעת באופן אוטומטי מדיניות שמנוגדת לעקרונות הליכוד ולמנדט שקיבלנו מבוחרינו. אדוני ראש הממשלה, יכולת לשמור על ממשלה לאומית מאוזנת. יכולת למנוע את הקרע בעם. במשך חודשים דרשתי משאל עם שהיה שומר על האחדות בממשלה ובעם. לצערי, בחרת להתנגד לכך, כפי שלפני כן בחרת להתעלם ממשאל החברים בליכוד שיזמת ושאת תוצאותיו הבטחת לכבד. עכשיו, בימים הקשים שלפנינו, הצורך באיפוק, ריסון ואחריות מצד כל חלקי העם ומצד הממשלה הוא גדול מתמיד. בכל הזמן הזה נשארתי בממשלה למרות התנגדותי הגוברת לנסיגה אל מול ההתפתחויות בשטח. עשיתי זאת מתוך ניסיון למזער אץ הסכנות והנזקים כתוצאה מהנסיגה החד-צדדית, ניסיון שלצערי הגיע למיצוי. ועשיתי אחריות לתפקידי כשר אוצר. הייתי בעיצומה של הובלת מהפכת רפורמות והפרטות חסרות תקדים במשק, שיחזקו את מדינת ישראל וכלכלתה. בימים אלה השלמתי את שתי הרפורמות האחרונות, בבנקים ובהפחתת המיסים, והכנתי תקציב מדינה אחראי אותו גיבשתי בתיאום מלא עימך. כשנכנסתי לתפקידי לפני שנתיים וחצי, כלכלת ישראל הייתה על סף קריסה. היום זו כלכלה בריאה, צומחת ומשגשגת. אם המדיניות הכלכלית שהובלתי לא תשונה, הצמיחה תימשך ותגיע אל כל חלקי העם. הגענו היום לרגע האמת, יש דרך להשיג שלום וביטחון. נסיגה חד-צדדית תחת אש ללא תמורה אינה הדרך. אינני מוכן להיות שותף למהלך שמתעלם מין המציאות ומתקדם בעיוורון להקמת בסיס טרור איסלמי שיאיים על המדינה. אינני מוכן להיות שותף למהלך חסר אחריות שמסכן את ביטחון ישראל, מפלג את העם, מקבע את עקרון הנסיגה לקווי 67', ובעתיד אף יסכן את שלמות ירושלים. על כן אני מודיע היום על התפטרותי מהממשלה. בכבוד רב, בנימין נתניהו.
