מכתב לאלוהים
אני אטאיסט. כל החיים הייתי ככה ואף פעם לא הייתה לי בעיה להגיד את זה. אני גם נהנתן ואוהב את עצמי. גם את זה אין לי בעיה להגיד. אני מאושר כי אני יודע שלא משנה באיזה כיוון אבחר יהיה בסדר. קל לי לחיות בידיעה שלא באמת משנה איזו החלטה אקבל בסוף הכל יסתדר. תמיד חשבתי שאין שום דבר פסול באמונה בכח עליון, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי. למחשבה כח אדיר, ואם האמונה שיש אל אישי (Personal God) הקורא את מחשבותיך ומגיב בהתאם עושה לך טוב, מי אני אגיד שזה שלילי. קצת מופרך לטעמי שאותה ישות בלתי נתפסת חולשת על כל פעולה של כל יצור חי, אבל אני מוכן לקבל שזאת אופציה שיכולה לקסום לאנשים מסוימים. בזמן האחרון יצא לי קצת לחשוב על הישות אותה אני לא מוכן לקבל. תהיתי איך יוצא שהחוסר אמונה שלי כל כך דומה לאמונה של האדם הבא: "לא משנה מה אבחר, יהיה בסדר" "לא משנה מה אבחר, יהיה בסדר. מישהו שומר עלי" איך אני יכול להיות מאושר אם אין מישהו ששומר עלי? איך אני יכול להרגיש בטוח? החיים שלי לא שונים מחיים דתיים. אני פועל לפי סט ערכים חברתיים ומנסה להיות אדם טוב. יש לי את הטקסים שלי בהם אני מהלל את הדברים אשר עושים לי טוב. אני לומד ומנסה לפתח את המחשבה שלי ככל הניתן. ישנם אנשים מקובלים ומלומדים אשר דעתם משפיע עלי. אני מתעניין בעבר שלי כדי להיטיב להתמודד עם העתיד. חיי הקהילה חשובים לי ואני מרבה להסתובב עם אנשים בעלי סט ערכים ואמונות דומות לשלי. אז איפה בכל זאת נמצא השוני? מי שומר עלי? למחשבה שלי כח עצום. אני בורא כל יום אינספור דברים. אני מאזין לכל מחשבה שעוברת אצלי בראש ומגיב בהתאם. אני אלוהים. אלוהים. רבים. לכל אדם הכח לשמור על עצמו. אותה ישות עליונה קיימת ויש לה בדיוק את אותן כוחות אשר אנחנו נוטים ליחס לה: שומרת כל יצור, מאזינה ומגיבה. סך כל האלים היא הישות העליונה. אם הרבה אלים יתנהגו בצורה לא מוסרית – אלוהים יאניש. מן הסתם בעולם של פשע קורים אינסוף אסונות. אם הרבה אלים יעזרו אחד לשני, כוחו של אלוהים יגדל. אולי המשפט קצת חרוש, אבל זוהי האמת – השלם גדול מסך חלקיו. לכם אלוהים אני כותב. תאמינו בעצמכם, תהיו אנשים טובים ותעזרו אחד לשני. זו הדרך הבטוחה לגאולה.
אני אטאיסט. כל החיים הייתי ככה ואף פעם לא הייתה לי בעיה להגיד את זה. אני גם נהנתן ואוהב את עצמי. גם את זה אין לי בעיה להגיד. אני מאושר כי אני יודע שלא משנה באיזה כיוון אבחר יהיה בסדר. קל לי לחיות בידיעה שלא באמת משנה איזו החלטה אקבל בסוף הכל יסתדר. תמיד חשבתי שאין שום דבר פסול באמונה בכח עליון, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי. למחשבה כח אדיר, ואם האמונה שיש אל אישי (Personal God) הקורא את מחשבותיך ומגיב בהתאם עושה לך טוב, מי אני אגיד שזה שלילי. קצת מופרך לטעמי שאותה ישות בלתי נתפסת חולשת על כל פעולה של כל יצור חי, אבל אני מוכן לקבל שזאת אופציה שיכולה לקסום לאנשים מסוימים. בזמן האחרון יצא לי קצת לחשוב על הישות אותה אני לא מוכן לקבל. תהיתי איך יוצא שהחוסר אמונה שלי כל כך דומה לאמונה של האדם הבא: "לא משנה מה אבחר, יהיה בסדר" "לא משנה מה אבחר, יהיה בסדר. מישהו שומר עלי" איך אני יכול להיות מאושר אם אין מישהו ששומר עלי? איך אני יכול להרגיש בטוח? החיים שלי לא שונים מחיים דתיים. אני פועל לפי סט ערכים חברתיים ומנסה להיות אדם טוב. יש לי את הטקסים שלי בהם אני מהלל את הדברים אשר עושים לי טוב. אני לומד ומנסה לפתח את המחשבה שלי ככל הניתן. ישנם אנשים מקובלים ומלומדים אשר דעתם משפיע עלי. אני מתעניין בעבר שלי כדי להיטיב להתמודד עם העתיד. חיי הקהילה חשובים לי ואני מרבה להסתובב עם אנשים בעלי סט ערכים ואמונות דומות לשלי. אז איפה בכל זאת נמצא השוני? מי שומר עלי? למחשבה שלי כח עצום. אני בורא כל יום אינספור דברים. אני מאזין לכל מחשבה שעוברת אצלי בראש ומגיב בהתאם. אני אלוהים. אלוהים. רבים. לכל אדם הכח לשמור על עצמו. אותה ישות עליונה קיימת ויש לה בדיוק את אותן כוחות אשר אנחנו נוטים ליחס לה: שומרת כל יצור, מאזינה ומגיבה. סך כל האלים היא הישות העליונה. אם הרבה אלים יתנהגו בצורה לא מוסרית – אלוהים יאניש. מן הסתם בעולם של פשע קורים אינסוף אסונות. אם הרבה אלים יעזרו אחד לשני, כוחו של אלוהים יגדל. אולי המשפט קצת חרוש, אבל זוהי האמת – השלם גדול מסך חלקיו. לכם אלוהים אני כותב. תאמינו בעצמכם, תהיו אנשים טובים ותעזרו אחד לשני. זו הדרך הבטוחה לגאולה.
