חוזר בלי תשובה1
New member
מכתב לאלוהים
סלח לנו מחל לנו כפר לנו על חטאים שעברנו מים כפור שעבר ועד יום כפורים זה ומיום כפורים זה עד יום כפורים הבא עלינו לטובה ומיום כפורים הבא עד יום כפורים שלאחריו. כן אלוהים, אני מאמין בך. אחרת לא הייתי פונה אליך. רק אתה שיודע הכל, יודע שעשיתי הכל כדי להאמין בך, ואכן, אני מאמין בך. אבל למה, למה היית חייב לתת שכל לאדם? אתה רוצה בכוח שלא תהיה סיבה להאמין בך? אולי, אולי ממרום שבתך, גבוה מעל גבוה, אתה לא כל כך מודע למה שמתרחש בעולם אותו יצרת. מספרים שלא רצית לתת את התורה למלאכים על אף קדושתם, שכן אין להם זכות וחופש בחירה. ואתה שדרגתך גבוהה יותר מהמלאכים יש לך? אין לך. כי אם אתה קיים אתה מודע לעצמך. אין לך בחירה בעניין. אומרים שאתה כל יכול. אז אולי פעם אחת תרד אל העם, ותגביל את יכולת החשיבה שלך עד כדי רמת חשיבה של יצור אנוש? אולי רק אז תבין כמה קשה עד בלתי אפשרי להבין בשכל שאתה קיים? אולי אז תבין שזה לא הוגן לתת ליצור אנוש את יכולת הבחירה בין השכל שאומר שאתה לא קיים לבין הרגש שאומר שאתה קיים? אולי זה החסרון שלך, שאתה לא יכול להגביל את עצמך ולצמצם את יכולותיך ולרדת אל העם? האם זו חכמה להיות מורם מעם ולשפוט אותנו כאשר אנו אין אנו אלא כאחד העם? האם היית חייב לברוא עולם, מערכת שניתן להבין אותה בצורה טבעית? אם נתת לאדם את זכות הבחירה, למה הרסת אותה במו ידיך כאשר בראת עולם טבעי? האם זו זכות בחירה? בקשת שנבוא אליך כל יום שלוש פעמים. אולי תבוא אתה אלינו פעם אחת? נכון, אתה מלך, לא נעים. אבל אתה גם אבא, שכחת? או אולי לפחות תפתח את הדלת כשמגיעים לפניך? גם כשחשבתי שאופן שכלי שאתה קיים, לא באמת הרגשתי שאתה נמצא שם כשבאתי לבקר אותך. אף פעם לא היה לי אידישקייט בתוכי. בעניין הזה יש לי עצה בשבילך. את המושג תשלומים אתה מכיר? ברור שאתה מכיר. אתה הרי המצאת אותו הראשון. מי שלא מתפלל פעם אחת יתפלל את התפילה הבאה פעמיים. בוא נתקדם לשנות האלפיים ונציע משהו אחר. למה שלא תפתח תפילהכארט, כלומר, כל סוף חודש נתפלל תשעים תפילות ביום ונגמור את הסיפור. ככה אולי יהיה לך זמן לפתוח לנו את הדלת פעם אחת ביודש במקום שלוש פעמים ביום. אבל מי אני שאעוץ לך עצה. התלבטתי היום הרבה זמן אם לכתוב לך. בהתחלה חשבתי שאולי רק בגלל שהמצב רוח שלי לא כל כך טוב ביומיים האחרונים אז אני מתעצבן. אבל אז חשבתי לעצמי, על מי אני עובד אם לא על עצמי. כבר חודשים שאני נאבק בין הרגש לשכל, מחפף פה מחפף שם, מורה היתר לעצמי למה הכל מותר ובסדר. אז לא עוד. די. כן, אני מאמין בך, אבל תאמין גם אתה לי. תאמין לי שעשיתי הכל ללכת בדרך שטוענים שאתה רוצה, ותאמין לי, שאם תתן לי סיבה אמתית וטובה להאמין שאני טועה במעשיי כרגע אחזור בי. עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו. נ.ב. ארץ נהדרת בליל שבת, יש עונג שבת גדול מזה?
סלח לנו מחל לנו כפר לנו על חטאים שעברנו מים כפור שעבר ועד יום כפורים זה ומיום כפורים זה עד יום כפורים הבא עלינו לטובה ומיום כפורים הבא עד יום כפורים שלאחריו. כן אלוהים, אני מאמין בך. אחרת לא הייתי פונה אליך. רק אתה שיודע הכל, יודע שעשיתי הכל כדי להאמין בך, ואכן, אני מאמין בך. אבל למה, למה היית חייב לתת שכל לאדם? אתה רוצה בכוח שלא תהיה סיבה להאמין בך? אולי, אולי ממרום שבתך, גבוה מעל גבוה, אתה לא כל כך מודע למה שמתרחש בעולם אותו יצרת. מספרים שלא רצית לתת את התורה למלאכים על אף קדושתם, שכן אין להם זכות וחופש בחירה. ואתה שדרגתך גבוהה יותר מהמלאכים יש לך? אין לך. כי אם אתה קיים אתה מודע לעצמך. אין לך בחירה בעניין. אומרים שאתה כל יכול. אז אולי פעם אחת תרד אל העם, ותגביל את יכולת החשיבה שלך עד כדי רמת חשיבה של יצור אנוש? אולי רק אז תבין כמה קשה עד בלתי אפשרי להבין בשכל שאתה קיים? אולי אז תבין שזה לא הוגן לתת ליצור אנוש את יכולת הבחירה בין השכל שאומר שאתה לא קיים לבין הרגש שאומר שאתה קיים? אולי זה החסרון שלך, שאתה לא יכול להגביל את עצמך ולצמצם את יכולותיך ולרדת אל העם? האם זו חכמה להיות מורם מעם ולשפוט אותנו כאשר אנו אין אנו אלא כאחד העם? האם היית חייב לברוא עולם, מערכת שניתן להבין אותה בצורה טבעית? אם נתת לאדם את זכות הבחירה, למה הרסת אותה במו ידיך כאשר בראת עולם טבעי? האם זו זכות בחירה? בקשת שנבוא אליך כל יום שלוש פעמים. אולי תבוא אתה אלינו פעם אחת? נכון, אתה מלך, לא נעים. אבל אתה גם אבא, שכחת? או אולי לפחות תפתח את הדלת כשמגיעים לפניך? גם כשחשבתי שאופן שכלי שאתה קיים, לא באמת הרגשתי שאתה נמצא שם כשבאתי לבקר אותך. אף פעם לא היה לי אידישקייט בתוכי. בעניין הזה יש לי עצה בשבילך. את המושג תשלומים אתה מכיר? ברור שאתה מכיר. אתה הרי המצאת אותו הראשון. מי שלא מתפלל פעם אחת יתפלל את התפילה הבאה פעמיים. בוא נתקדם לשנות האלפיים ונציע משהו אחר. למה שלא תפתח תפילהכארט, כלומר, כל סוף חודש נתפלל תשעים תפילות ביום ונגמור את הסיפור. ככה אולי יהיה לך זמן לפתוח לנו את הדלת פעם אחת ביודש במקום שלוש פעמים ביום. אבל מי אני שאעוץ לך עצה. התלבטתי היום הרבה זמן אם לכתוב לך. בהתחלה חשבתי שאולי רק בגלל שהמצב רוח שלי לא כל כך טוב ביומיים האחרונים אז אני מתעצבן. אבל אז חשבתי לעצמי, על מי אני עובד אם לא על עצמי. כבר חודשים שאני נאבק בין הרגש לשכל, מחפף פה מחפף שם, מורה היתר לעצמי למה הכל מותר ובסדר. אז לא עוד. די. כן, אני מאמין בך, אבל תאמין גם אתה לי. תאמין לי שעשיתי הכל ללכת בדרך שטוענים שאתה רוצה, ותאמין לי, שאם תתן לי סיבה אמתית וטובה להאמין שאני טועה במעשיי כרגע אחזור בי. עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו. נ.ב. ארץ נהדרת בליל שבת, יש עונג שבת גדול מזה?