האביר הכפול
New member
מכתב לאחת שלא תבוא
שלום לך אשה.
אינני יודע מי את, היכן את, או אם בתוכנית הכללית של היקום את קיימת.
מה שאני מעוניין לומר לך הוא שאני כבר עייף.
אני עייף מלחפש, עייף מלהרגיש שאולי אין לי מה שצריך בעולם של היום כדי למצוא אותך.
אני כבר בן 39. האשימו אותי שיש בי מרירות, שיש בי כעס, השד יודע מה עוד.
אז בסופו של דבר המטרה שלי הייתה אחת: לגרום לך אושר.
יתכן שמה שנדרש כדי שזה יקרה הוא לברך אותך בכל הטוב בעולם ולאפשר לך להיות מאושרת במקום אחר.
כשאני מדבר על זה עם אנשים אחרים הם אומרים לי לא לוותר ולהמשיך.
אבל מה בעצם מפחיד אותם? ההשלמה עם האמת, מרה ככל שתהיה?
אולי הויתור הזה נשמע להם כמו מוות.
אז זו הבעיה שלהם. אני מעולם לא ראיתי את הזוגיות רק כ"מה אני מקבל" אלא גם כ"מה אני נותן". לעיתים האדם חושב שיש לו מה לתת אבל אין.
אז במצב כזה מה שיש לתת לצד השני הוא את החירות.
אני נותן לך את חירותך. היי מאושרת.
שלום לך אשה.
אינני יודע מי את, היכן את, או אם בתוכנית הכללית של היקום את קיימת.
מה שאני מעוניין לומר לך הוא שאני כבר עייף.
אני עייף מלחפש, עייף מלהרגיש שאולי אין לי מה שצריך בעולם של היום כדי למצוא אותך.
אני כבר בן 39. האשימו אותי שיש בי מרירות, שיש בי כעס, השד יודע מה עוד.
אז בסופו של דבר המטרה שלי הייתה אחת: לגרום לך אושר.
יתכן שמה שנדרש כדי שזה יקרה הוא לברך אותך בכל הטוב בעולם ולאפשר לך להיות מאושרת במקום אחר.
כשאני מדבר על זה עם אנשים אחרים הם אומרים לי לא לוותר ולהמשיך.
אבל מה בעצם מפחיד אותם? ההשלמה עם האמת, מרה ככל שתהיה?
אולי הויתור הזה נשמע להם כמו מוות.
אז זו הבעיה שלהם. אני מעולם לא ראיתי את הזוגיות רק כ"מה אני מקבל" אלא גם כ"מה אני נותן". לעיתים האדם חושב שיש לו מה לתת אבל אין.
אז במצב כזה מה שיש לתת לצד השני הוא את החירות.
אני נותן לך את חירותך. היי מאושרת.