מכתב לאחותי

[זואילי]

מכתב לאחותי

היום זה יום ההולדת שלך, אבל זה יום הולדת שלישי שאנחנו כבר לא מרימים כוס לחייך. כי את לא פה. והיום הזה רגיל בדיוק כמו אתמול. כמו לפני שבוע, כמו לפני חודש, כמו לפני שנה ושנתיים. כמו שהחיים נראים כשאת לא איתנו. במקום להיות עם ההורים היום העדפתי להיות לבד.

 

[בואינג 707]

יקרה ../images/Emo201.gif

כל מילה שתיכתב לא תוכל לבטא את גודל האובדן שלך,שלכם. כל כך צר לי על אחותך ואני יכולה לשלוח רק

כתבת בקצרה אבל עם כל כך הרבה כאב,צער וגעגוע, צר לי צר לי יקרה, הלואי והייתי יכולה להקל ולו במעט. בטוחה שהשנים שחולפות לא מביאות הקלה.לא מרפאות את הכאב ואיך אפשר לרפא כאב כזה בכלל?

גדול ומועך

 

[זואילי]

ותפוז העיף לי את ההודעה באמצע...

כי רציתי להגיד לך שקרו כ"כ הרבה דברים מאז ולא היית שם איתי. לא כשגילו לי את האנדו המקולל, לא כששיפצתי את הבית שלנו, לא בניתוח, לא כשהחזירו לי עוברים, ולא כשבכיתי על השלילי. ולא היית שם כשהלב של אבא קרס, ואח"כ קיבלנו אותו מחדש במתנה. אז כן, העדפתי להיות לבד ולא לראות את אבא מחפש אותך ואת עצמו בבית, ולא לראות את אמא שאיבדה את פרי בטנה, ולא לראות איך שניהם מחפשים בעיניי את הדמיון שלי אלייך. והזמן טס ומליון דברים קורים, והגעגוע רק מתחזק. והכאב עדיין חזק כמו שתמיד. ואני אוהבת אותך אחותי היחידה. כמו תמיד.

 

[lee E]

../images/Emo201.gif מרגישה כל כך קרובה אליך עכשיו.

את יודעת שגם אני איבדתי אח לאותה מחלה....מאז אותו היום, יום ההולדת שלי כבר לא יום שמח, כי שנינו חלקנו את אותו התאריך, תעלול אכזרי של הטבע...רק בהבדל של 15 שנה. תמיד חגגנו את יום ההולדת ביחד ועכשיו נגזר גורלי לא לחגוג את יום ההולדת שלי.. יכולה לומר לך, מכיוון שקצת יותר וותיקה ממך בנושא, שהזמן קצת מעמעם את הכאב. כבר לא מתעוררים מחלום שבו חלמת שהנה הוא בחיים ואת רוצה להרים אליו טלפון ולומר לו שחלמת חלום נוראי..לוקח כמה שניות להבין שזו אכן המציאות. כבר כמעט ולא סופרת את השנים כי הרי עברו כבר שנתיים מאז עברתי את הגיל שבו הוא נעלם..והנה אני שתמיד הייתי האחות הקטנה, כבר יותר מבוגרת ממנו בשנתיים. כבר לא חושבת שכל בחור עם קוקו שראיתי ברחוב זה הוא, ולרגע ליבי קופץ קפיצה קטנה....בסוף מתרגלים.... לוחצת על SEND לפני שאתחרט כי הרי אני כבר לא מרשה לעצמי לחטט פנימה בזכרונות.

 

[מייקילולי]

זוזו יקרה ../images/Emo201.gif

קשה, קשה לקרוא את דברייך. אין לי מילים... שולחת לך חיבוק חם

 

[משנה מזל היחידה]

נשבר הלב לרסיסים../images/Emo7.gif../images/Emo14.gif

אין מילים לנחמה.... זואילי יקרה, מחבקת אותך חזק

תודה ששיתפת במשהו כה אישי וכה רגיש.

 

[חדשה וכואבת]

../images/Emo7.gif../images/Emo201.gif

 

[ארץ דימיוני]

אישה יפה

אין מילים שיקלו על הכאב... שום דבר לא יפסיק את הגעגוע... אף אחד לא ימלא את החלל... אין לי מה להגיד שינחם אותך אוהבת אותך שלגי

ענק

 

[זואילי]

../images/Emo51.gif חברותיי היקרות

למזלי התברכתי בחברות אוהבות ותומכות.

 

[galim29]

../images/Emo24.gifזוזו אהובה שלי../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif

באיחור עקב תקופה מטורפת בחיי. אבל ישר התחברתי אלייך כמו לווריד. כל כך מזדהה איתך עם גודל האבדה. ועם הרצון לעבור את היום בשקט, לבד. אולי ליהוש היקרה צודקת שהזמן קצת עושה את ההבדל ומקל אבל בהרבה מקרים הוא רק מגדיל את החוסר. גם אני זוכרת את החלומות שנראה לי כי המציאות היא החלום ואני ישר רצה לאבא לספר לו איזה חלום משוגע חלמתי עליו והוא בכלל הבריא מזמן. רק 3 שנים ועברת כל כך הרבה דברים משמעותיים בחיים שלך, בדיוק כמו שכתבת, והיא חסרה לך. אני זוכרת את כל מה שסיפרת לי עליה, על החצי השני שלך, האדם הכי אהוב עלייך בעולם. ואני אפילו קצת מקנאה שזכית לאהוב בכזאת עוצמה. גם אם לזמן שאול, זמנם של מלאכים בעולמינו הוא תמיד מוקצב. אז נכון שהיא לא כאן ואין מה או מי שימלא את החוסר כי את בעצם גם לא ממש רוצה לוותר לע כל האהבה הענקית שחלקתן. אבל אני פה אוהבת אותך מאוד ועומדת לצידך בהכל, תמיד. מחבקת אותך חזק

 

[זואילי]

כתבת מדהים ומרגש גלגלים אהובה ../images/Emo51.gif

 

[dinosh המקורי]

זואי- כואב כל כך - שלעולם לא יהיה צער בחייך

ובחיי משפחתך. אין מילים להביע צער ואין יותר נורא עלי אדמות מלקבור בת או אחות. מהשמיים תתנחמו ואני מאחלת לך שתביאי הרבה נכדים להורייך שיפצו אתכם על כאב, אובדן וסבל. אמן ואמן יקירתי.

 

[מישמש33]

מדהימה שכמותך

כשאני קוראת את מה שכתבת ואת התגובות לא יכולה לעצור בעד הדמעות, כזו אני וקצת קשה לי להתמודד עם אבל ושכול אין לי ספק שהזמן לא מעלים את הכאב, אולי קצת מעמעם אותו, אבל הגעגוע חזק בכל שנה שעוברת שולחת מלאן

ורוצה לומר לך שאני בטוחה , שאחותך מלאת הערצה ואהבה כלפייך, האדם שאת !!

 

[דמות אחרת]

קראתי ובכיתי איתך

עצוב כל כך מה שכתבת. ואני שולחת לך חיבוק עוטף וחם. אין נחמה במילים שאכתוב לך - כי אין מילים שיכולות לנחם אותך בכאבך ובטרגדיה. לפני כחודש איבדתי בת משפחה שנסעה לטיול עם חברות שלה [שגם נהרגו[ לבוליביה - ואני אומרת לך - זה כאב...וכמה שכאב...אני יודעת שלך כואב יותר כי זו אחות וזה כל הזמן כואב. בוכה איתך ומשתתפת בצערך העמוק...והלוואי שלא תדעי עוד צער. דמות אחרת

 

[שמחה על התמיכה]

זואילי../images/Emo201.gif../images/Emo7.gif../images/Emo201.gif../images/Emo7.gif

המכתב לאחותך ז"ל דקר את ליבי...אהובה, כל כך כואב לקרוא.. כשהייתי הרבה יותר צעירה, הייתי אומרת שהייתי רוצה למות לפני כל מי שאני מכירה, כי איך אוכל להתמודד עם מוות של מישהו מוכר ואהוב.המכתב שלך מתאר את התחושות שהיו לי (ואין לי מושג איך הגעתי לזה בתקופה שבעצם לא ידעתי אובדנות). זואילי, מחבקת אותך המון-המון-המון