ותפוז העיף לי את ההודעה באמצע...
כי רציתי להגיד לך שקרו כ"כ הרבה דברים מאז ולא היית שם איתי. לא כשגילו לי את האנדו המקולל, לא כששיפצתי את הבית שלנו, לא בניתוח, לא כשהחזירו לי עוברים, ולא כשבכיתי על השלילי. ולא היית שם כשהלב של אבא קרס, ואח"כ קיבלנו אותו מחדש במתנה. אז כן, העדפתי להיות לבד ולא לראות את אבא מחפש אותך ואת עצמו בבית, ולא לראות את אמא שאיבדה את פרי בטנה, ולא לראות איך שניהם מחפשים בעיניי את הדמיון שלי אלייך. והזמן טס ומליון דברים קורים, והגעגוע רק מתחזק. והכאב עדיין חזק כמו שתמיד. ואני אוהבת אותך אחותי היחידה. כמו תמיד.