מכתב לאהבה.

seaגל

New member
מכתב לאהבה.

כל היום חשבתי על מכתב לכתוב לך שתסבירי לי למה כל כך קשה למה כל כך קשה לי להאמין שיכולים לאהוב אותי למה כל כך קשה לי להאמין שהפעם את תיהיי שונה שהפעם לא תיהיה פגיעה ברגע שאת תחדרי ללב שלי הפרוש שקבלתי ממך עד היום בכל הנוגע לאהבה זה שהכאב הוא רב והאהבה שבאמת אני רוצה וצריכה לא ממש נמצאת שם אז איך איך אני אדע שהפעם זה שונה איך אני אדע שאם אני אסיר את המנעול של האמון שסוגר את הלב שלי כבר כל כך הרבה זמן ואפתח את שער הברזל החלוד ואתן לך לחדור את לא תרסקי לי אותו שוב , תרסקי את מעט המקום הטוב שעוד נשאר לי. ברור לי שאני לא אדע עד שאני לא אנסה אבל הניסיון הוא כל קשה לי כל כך מבלבל אותי אני רוצה באמת רוצה להאמין לך הפעם רוצה להאמין שיש שם מישהו ביקום הזה שאוהב אותי לעולם לא האמנתי כי אנשים מילים זורקים בקלות ,לרוב בקלות רבה מידי והמעשים הוכיחו ההפך.... אך הפעם מרגיש לי שונה הפעם מרגיש לי שהלב לרגעים מעטים מתרחב וזו הרגשה נפלאה ובו זמנית מבהילה בטרוף ומטריפה לי את השכל כל החרדות והפחדים עולים וצפים והקול הזה של חוסר האמון משתלט ולוחש....זה לא יכול להיות תזהרי אל תתקרבי , לא יותר מידי תזהרי!!! כשאני כותבת לך עכשיו אני מרגישה את הלב שלי חצוי בין הצורך הרצון באהבה ובין הכאב הזה שלוחץ בחזה. אני רוצה כל כך רוצה להאמין כל כך רוצה להרגיש פעם אחת בחיים שאוהבים אותי אני לא יודעת איך לתת לך להכנס בלי לפחד ממך אני לא יודעת איך נוגעים בך בלי להפגע ממך אני לא יודעת ..... ולכן אני מפסידה הפחד מרחיק אותך ולא נותן להנות ממה שקיים הפחד גורם לי לחשוב כל הזמן על עוד שעה, על מחר על עוד יום ועוד יום ומה יהיה , ואין סיכוי שזה ימשך, אני אפשל ואז את תעלמי... זה תמיד ככה... אני כותבת לך מכתב ומבקשת שתלמדי אותי להאמין בך מחדש...
 
../images/Emo13.gif

אהבה היא סוג של מפלצת היא יכולה להיות כמו דינוזאור מאיים ומכאיב והיא יכולה להיות כמו דינו הדינוזאור הכחול (זוכרת אותו?)... אהבה , מכל סוג , בכל צורה , ובכל דרך צריך לקחת לאט לאט , צעד צעד. כמו שאמרתי לך אתמול.... וזה נכון לגבי כל סוגי האהבה הקיימים בן אם מדובר בבן זוג ובן אם מדובר על חברה או ידיד האהבה גם אם היא מורגשת מייד היא משהו מאוד תהליכי, כי אפשר לאהוב מישהו מיליון פעמים עד הירח וחזרה, אבל מה שמתלווה אליה הוא יותר חשוב, וזה אמון, וסבלנות, ואמפטיה, וביטחון והקשבה והבנה ורצון אלו דברים שנבנים עם הזמן-כמה זמן שצריך. וזו החוכמה הקטנה באהבה, להבין שצריך בה המון זמן והמון סבלנות . יש בה גם הרבה סיכוי להפגע, אבל זה פשוט סיכון שחייבים כנראה לקחת... לפני כמה זמן כשעשיתי את "השינוי" שסיפרתי לך עליו, אחת ההחלטות שלי היו לתת מעצמי במינונים שפויים, לא להתמסר על עיוור , לא לחברים חדשים ולא לבני זוג, לקחת את הדברים בקצב נורמאלי, ובמקביל להאמין שהאדם מולי לא יפגע בי, שאני לוקחת את הסיכון. אבל סיכון חכם, להקשיב לבטן, ולא לתת להכנס למי שנראה לי שעלול ואפילו בקטנה לפגוע ... אבל מי שהפלוס לצידו... הרוויח. מה אני אומרת? שכנראה אין ברירה אלא לקחת סיכונים שכאלה, הרי בלי הסיכון הזה איך הייתי פוגשת אותך? איך הייתי מוצאת לי חברה כמוך? סיכון מול סיכוי... היה שווה.
אוהבת אותך מהבטן מהלב ומהראש.
 

seaגל

New member
../images/Emo142.gif

את יודעת נראה לי שהחוסר אמון שהכי פגוע בי ולא נותן לי להפתח לסיכון הוא חוסר האמון שלי בי... לא ממש מאמינה שאפשר לאהוב אותי לא ממש מאמינה שיש שם מה לאהוב לא ממש מאמינה שאני מספיק חשובה למישהו לא ממש מאמינה בי גדלתי על משפט שכבל אותי ומנסה בכל כוחי להשתחרר וזה מדהים אותי עד כמה זה קשה עד כמה הפנמתי אותו ולמדתי להאמין בו כי הוא הגיע מהאדם שחשבתי שהכי אוהב אותי בעולם- אבא שלי ובכל פעם שמישהו היה מתקרב אליי או שהוא היה כועס הוא היה אומר "מי שבאמת יכיר אותך כמו שאני מכיר אותך לא ירצה להיות איתך...." היום אני כבר מספיק מבוגרת לדעת שזה הוא ולא אני, אבל מה שעצוב זה שגדלתי להאמין בזה ....והיום זו כבר אני שמשננת לי את המשפט הזה ואז מתרחקת עד כדי נעלמת רק שלא יראו מי אני שלא ידעו, כי אז יברחו בסוף הם תמיד בורחים , והם בתכלס צודקים כי אני בדרך המוזרה שלי גורמת לי לפשל ככה אני מרחיקה אותם לפני שיפגעו בי עבורי אהבה=השפלה, כאב, שליטה, בשם האהבה מותר לעשות הכל .... רוצה כל כך ללמוד אחרת מדהים אותי כמה קשה לי לקבל את זה שאולי באמת זה אפשרי לאהוב אותי .... זה כל כך עמוק שקשה לי להסביר במילים עד כמה אני מבוהלת -מאהבה .
 
למעלה