מכתב לאבי
באופן אירוני, אתה נמצא מרחק יריקה ממני
יריקה שבה עשיתני
מערער על כל צורך בקיום שלי
מדכא כל רגש רצויה שבי
מזכיר לי כמה זה כואב להרגיש דחויה
לא האמנתי שאי פעם אכנס למקום העבודה שלך, בטעות, במרחק של 2 צעדים ממקום הלימודים שלי
אני אולי סולחת אך כאובה ופגועה, כאב דחוק שלא מפסיק לשרוט את נשמתי ולצחוק על כל פעם מחדש על מיתתי
בכל פעם שדחויה על ידי גבר או בחברה,או אפילו רק מרגישה שכך, זה הכל חוזר אליי בחזרה
חבל מאוד שלא ידעתי אב
ואולי מזל שלך שלא היכרתני מראש
משברים, גיל ההתבגרות שנמשך ונמשך..
וקושי להתחיל, לזרוק הכל מאחור ולהמשיך מחדש
אתה לא מכיר אותי ומעולם לא רצית
אולי באמת, זכית מן ההפקר
וניצלת עם ילדה שכמעט כל חייה נמצאת בסטטוס "משבר"
שלך,
בתך הכאובה
והסודית
אשמח אם מישהו רוצה לראות בלוג שכתבתי בו שירים..
באופן אירוני, אתה נמצא מרחק יריקה ממני
יריקה שבה עשיתני
מערער על כל צורך בקיום שלי
מדכא כל רגש רצויה שבי
מזכיר לי כמה זה כואב להרגיש דחויה
לא האמנתי שאי פעם אכנס למקום העבודה שלך, בטעות, במרחק של 2 צעדים ממקום הלימודים שלי
אני אולי סולחת אך כאובה ופגועה, כאב דחוק שלא מפסיק לשרוט את נשמתי ולצחוק על כל פעם מחדש על מיתתי
בכל פעם שדחויה על ידי גבר או בחברה,או אפילו רק מרגישה שכך, זה הכל חוזר אליי בחזרה
חבל מאוד שלא ידעתי אב
ואולי מזל שלך שלא היכרתני מראש
משברים, גיל ההתבגרות שנמשך ונמשך..
וקושי להתחיל, לזרוק הכל מאחור ולהמשיך מחדש
אתה לא מכיר אותי ומעולם לא רצית
אולי באמת, זכית מן ההפקר
וניצלת עם ילדה שכמעט כל חייה נמצאת בסטטוס "משבר"
שלך,
בתך הכאובה
והסודית
אשמח אם מישהו רוצה לראות בלוג שכתבתי בו שירים..
