יש פה פוטנציאל. ללא ספק.
בשנים האחרונות ה-NBA עבר שינוי בכל מה שקשור לפיתוח שחקנים צעירים. השיטה עברה להיות משחק מהיר של גארדים, עם חדירות לסל וצורך ביד טובה מבחוץ. מאידך, יש דבר אחד ב-NBA שלא מוותרים עליו - והוא גובה ומסה. כשאתה בוחר שחקנים צעירים אתה לא יודע איך הם ישתלבו מבחינה פיזית בליגה, אבל כשיש לך שחקן גבוה עם מסה בצבע שנותן הגנה מעל הממוצע, זה בהחלט שחקן ששווה להשקיע בו, וזה לא משנה מה הוא עושה בצד ההתקפי. אפשר ללמד שחקנים גבוהים לתפקד גם בחלק ההתקפי, אבל כשמדובר בשחקנים נמוכים לא תמיד הם מצליחים לתפקד התקפית, ובמקרים כאלה יש הרבה נפילות. כלומר, בואו נסתכל על מלוא הכוס ולא רק על חציה. הרבה מסתכלים על הגארדים הצעירים בליגה, אבל כדאי שתראו את הדראפטים של השנים האחרונות (לאוהדים הצעירים שבנינו), ותראו כמה שחקנים יש שאתם לא מכירים אותם, כי הם פשוט לא משחקים ב-NBA. לא צריך להרחיק לכת כדי למצוא דוגמה מתאימה. אנדרו ביינום, הסנטר של לוס אנג'לס לייקרס, בדיוק כמו ת'אביט, הוא שחקן שיש לו נתונים בסיסיים טובים, וזאת למרות שהוא לא בעל יכולת או כישרון מעל הממוצע. ביינום לא למד בקולג', הוא הצטרף ל-NBA ישירות מהתיכון. הוא עשה החלטה שחלק לא מסכימים איתה, והיו לא מעט שטענו שהוא יהיה בינוני מאוד ב-NBA, משום שאין לו ניסיון של קולג' שזה כמה רמות מעל הכדורסל בתיכונים, אבל לביינום היו נתונים פיזיים שנתנו אפשרות ללייקרס לקחת אותו ולעבוד איתו, והיום אנחנו רואים את התוצאות. הוא לא שחקן מבריק, לא ממש טכני עם הכדור (להבדיל משאקיל שהיה 'מפלצת' בתוך הצבע), הוא לא ממש מצטיין בריבאונד, מסירה או קליעה, אין לו יד לחצי מרחק (שזה לא נחוץ בכל מקרה, אם כי אנחנו נתקלים בשנים האחרונות בסנטרים שיש להם יכולת לקלוע מחצי מרחק. עוד הוכחה לכך שהמשחק מתבסס יותר על משחק שמתאים לגארדים ולא לגבוהים), אבל יש לו מסה וגובה שהיה קשה למצוא בשנים האחרונות, והוא גם צעיר מאוד. הלייקרס בחרו אותו בידיעה שהוא פרויקט לשנים הבאות, ואכן העונה זה נראה שהוא מראה ניצוצות של כדורסל, שאמנם זה לא כדורסל שמראה על כישרון גדול, אבל זה כדורסל שמראה על הרבה עבודה באימונים. ואכן, ביינום יצר לעצמו שם בליגה, והחל מהעונה שעברה שמענו על קבוצות שמעוניינות לעשות טרייד עבורו. העונה ג'ייסון קיד הוזכר כמועמד ללייקרס, אבל הלייקרס לא היו מוכנים לתת לנטס את ביינום מאותה סיבה שכל קבוצה אחרת בעלת סנטר עם נתונים פיזיים טובים לא תהיה מוכנה לתת את הסנטר שלה גם אם היא תקבל שחקן כמו ג'ייסון קיד בחזרה. גובה ומסה זה מצרך נדיר בימינו, וקבוצות רבות ירגישו ברות מזל אם הן יצליחו לבחור את ת'אביט, או כל סנטר אחר עם נתונים פיזיים כאלה. לדעתי, וזו דעה שלא מעט יסכימו איתה בעולם המקצועי, כדורסל זה לא משחק שבנוי על כישרון בלבד. זה לא כמו ענפי ספורט אחרים, כדורגל למשל, שאתה צריך להיות מוכשר, וגם עבודה באימונים ולמידה של המשחק לא יעזרו כדי לשפר את יכולותיך המקצועיות. יתכן שב-NBA של פעם הכישרון היה מצרך חשוב יותר, אבל זה בגלל שהכדורסל התבסס על משחק פנים עם הגבוהים יותר מאשר משחק חוץ של הגארדים. כלומר, ת'אביט אולי לא שחקן מבריק מבחינת יכולתו לתרום התקפית לקבוצה, אבל יש לו נתונים פיזיים שמתאימים ל-NBA, הוא משלב הגנה טובה מאוד ואפשר לקחת אותו כפרויקט עתידי, ואני מניח שיש קבוצות רבות ב-NBA שעוקבות אחריו. כאמור, גובה ומסה זה מצרך ב-NBA של ימינו. לא כל דראפט מציע אוקפור או הווארד. לעיתים צריך להסתפק בשחקנים שלעולם לא יגיעו לרמת אול סטאר, אבל שימלאו את החסר בצבע. ולכן, משום שקשה למצוא סנטרים מוכחים ברמה שהתרגלנו לראות בשנים עברו, הקבוצות נוהגות לעקוב קודם כל אחרי סנטרים בעלי נתונים פיזיים. אם קיים סנטר שיש לו את הנתונים המתאימים לשלוט בצבע של קבוצת NBA מתחילים לעקוב אחריו ולראות אותו מבחינה מקצועית. אם נסתכל על ת'אביט צריכים לזכור שמדובר בשחקן בן 19. יש לו עוד שנתיים-שלוש לפחות כדי להתפתח מקצועית, וגם אם הוא לא יעשה את זה, הוא עדיין שחקן שמבחינת הנתונים שלו יבחר גבוה בדראפט. אם הייתי הסוכן שלו הייתי מציע לו לצאת בדראפט הקרוב, כי נראה שהדראפט הולך להיות בינוני, אבל אני לא חושב שהוא נרשם או ירשם לדראפט הקרוב. ת'אביט יכול לקוות שגם הדראפט של העונה הבאה לא יוציא שחקנים ברמה גבוהה מדי, ואז בהחלט אני רואה אותו נבחר גבוה בדראפט.
