ביזיון ברשת
New member
מכירים את זה
שאתם מתעוררים בבוקר, קמים מהמיטה ומאז כל פעולה שאתם מבצעים היא טכנית בלבד, הכל כדי לא לתת לרגשות להדהד.
ממלאים את הקומקום במים.
מרתיחים אותו.
מצחצחים שיניים.
שוטפים את הפנים.
מסדרים את השיער.
מכינים קפה.
מתארגנים לעוד יום ובין לבין לוגמים מהקפה.
מגיעים לעבודה.
לא רוצים לדבר עם אף אחד.
אין לכם כוח לכלום.
עובדים, עובדים, עובדים,
העיקר שבזיק של מחשבה שקשורה לחיים האישיים לא תחדור לתודעה.
ואז היא חודרת.
וכל שאיפה ונשיפה שאתם נושמים חותכת לכם את הנשמה,
ואתם מרגישים שריפה בבטן.
בקיצור,
מה עושים במצב כזה?
שאתם מתעוררים בבוקר, קמים מהמיטה ומאז כל פעולה שאתם מבצעים היא טכנית בלבד, הכל כדי לא לתת לרגשות להדהד.
ממלאים את הקומקום במים.
מרתיחים אותו.
מצחצחים שיניים.
שוטפים את הפנים.
מסדרים את השיער.
מכינים קפה.
מתארגנים לעוד יום ובין לבין לוגמים מהקפה.
מגיעים לעבודה.
לא רוצים לדבר עם אף אחד.
אין לכם כוח לכלום.
עובדים, עובדים, עובדים,
העיקר שבזיק של מחשבה שקשורה לחיים האישיים לא תחדור לתודעה.
ואז היא חודרת.
וכל שאיפה ונשיפה שאתם נושמים חותכת לכם את הנשמה,
ואתם מרגישים שריפה בבטן.
בקיצור,
מה עושים במצב כזה?
