מכירים את זה ש...

מכירים את זה ש...

אזהרה: אם תקרא את ההודעה הזו עד הסוף אתה עלול למצוא את עצמך בסין !!! בהמשך לטורי ההשתפכות והחפירות שנפתחים בפורום כל יום-יומיים, מתחשק לי "להעלות על הכתב" חוויה הזויה מליל שבועות האחרון ש"חגגתי" בצבא. בסעודה של ליל החג עשינו קידוש בהתחלה, והקצין הבכיר באתר שהוא דתי נתן לי לקדש כי הוא ידע שהייתי דתי בעברי. בגלל שהבקבוק היה חדש, היה צריך לקרוע את הכיסוי שמסביב לפקק. אין לי מושג כמה מכם בכלל זוכרים או ידעו את זה, אבל לפי ההלכה צריך לעשות חור בפקק לפני שפותחים אותו כדי לא ליצור כלי בעצם הפתיחה (בבקשה על תתחילו לדון על השאלה ההלכתית הזאת בפורום, זה הזוי מדי). הקצין שלי אפילו לא הכיר את ההלכה הזו, אבל לי הייתה דילמה רצינית. מצד אחד: מה איכפת לי מה ההלכה אומרת. מצד שני: לקיים מצווה תוך כדי עבירה זה טפשי בצורה קיצונית, בערך כמו לברך על צ'יזבורגר או לקדש על יין נסך (במחשבה שנייה, זה מה שעשיתי). בסוף לקחתי סכין ועשיתי חור בפקק לפני שפתחתי. אחר כך התחלתי לאכול סרטים על מה שעשיתי, ואני לא מתכוון לאלה שראיתי בחג (טיפ. "עדות שבורה" חכו לDVD, "יוקרה" אפילו לא זה). אני לא מדבר על אלה שחוששים לעשות מעשים של דווקא נגד אלוהים, כי אולי בכל זאת הוא קיים ויתעצבן, אלא על הקטע שיש לי ונראה לי שיש להרבה יוצאים, שאם כבר עושים מצווה אז עושים אותה ברצינות. כמו... להקפיד על "רצה והחליצנו" "ויעלה ויבוא" כשמברכים ברכת המזון בשבת או חג. להקפיד על ההגייה כשאתם קוראים את מגילת אסתר לחברים המסורתיים שלכם בצבא (נשבע לכם שזה קרה לי). לא עולות לי בראש עוד דוגמאות עכשיו אבל בטוח שיש. איך שלא יהיה זאת סיטואצייה הזוייה שנראה לי שהרבה מאיתנו שותפים לה (אלא אם כן זה סתם קשור לפרפקציוניזם שלי), ולכן נראה לי שגם זה נושא לגיטימי חפירה.
 

uri80

New member
מה זה משנה לך?

אם אף אחד אחר לא מדקדק בכך, למה שאתה תתחיל? (ו"יוקרה" באמת היה גרוע מאד)
 
אם אתה מוצא לנכון לחפור בכך, זה לגיטימי

בחג, הלכתי לבית הכנסת על מנת לפגוש מישהו. בחוץ, ראיתי חברה, והיה נחמד לשמוע ממנה שהיא לא מאמינה באלוהים. היא לא התפללה אמנם, אך המתינה עד שיגיעו לעשרת הדברות, ואז נכנסה לבית הכנסת לשמוע. שאלתי אותה מדוע היא מתנהגת כך, והיא הסבירה לי שאם היא כבר שם, אז מה אכפת לה? פחות או יותר אותו הרעיון שאתה מדבר עליו, ואני באמת לא מצליחה להבין אותו. מה זאת אומרת "אם כבר עושים מצווה אז עושים אותה ברצינות"? הרי אם איני מאמינה שלנענע לולב פועל ישועות, מדוע שאדייק לנענע אותו בצורה מסויימת, ואברך על כך לפני? אם קריאת מילים מסויימות מן הסידור זה שטויות בעיניי, למה שאקפיד לקרוא את המילים המתאימות לאותו הזמן, שמקודש באותה מידה מגוחכת? אני לא מבינה. (גדלתי על כך שלכל יהודי יש את הנקודה היהודית הפנימית שלו, והיא מתעוררת מידי פעם. אז אולי אתה והיא יהודים, ואני לא - כי אני אף פעם לא מרגישה ככה?
)
 
ממש לא מסכים איתך

לדעתי זה שאני לא מרגיש שום בעייה עם ההקפדה על ההלכה במקרים הרלוונטיים, מוכיח כמה אני מנותק ממנה וכמה אני כבר לא צריך להוכיח לעצמי שאני לא מאמין. אני חושב שהסיבה שבגללה אני מקפיד על הפרטים הקטנים היא באמת סוג של פרפקציוניזם שיש לכל אחד, שגורם לך להרגיש מגוכח אם אתה עושה משהו בצורה לא נכונה. איך שלא יהיה, אני חושש שהנקודה הפנימית שלי בקומה עד להודעה חדשה, והיא לא עושה קולות של התעוררות כבר שנים.
 

naf86

New member
אני מסכים

כשקורה מידי פעם שאני צריך לעשות דברים לפי ההלכה, אני מקפיד עד הסוף. אישתי צוחקת עלי לפעמים שאני מקפיד יותר ממנה... בקשר לקיים מצוות תוך כדי עבירות שדיברת עליו מקודם, אז אני בהחלט מכיר את ההרגשה. אני לא התגלחתי בספירת העומר למרות שכל שאר השנה אני מתגלח עם סכין.
 
מה, אז גם אתה לא יהודי?

אני לא ממש התכוונתי שאני מרגישה בעיה להקפיד על ההלכה, אלא שאני לא רואה סיבה לכך. אתה אומר שאם אתה לא מקפיד על הפרטים הקטנים זה גורם לך להרגיש מגוחך. למה? הרי הפרטים הקטנים האלו הם המגוחכים. אתה לא מזייף, מאחר והם אינם נכונים.
 

בתש1

New member
מבינה אותך לגמרי

ולא שאני מתנהגת כך.. רק שאני מבינה את המקום שממנו זה נובע לך.
 
הנקודה היהודית הפנימית שלי מפרפרת, גוססת,

או שמא היא מתעוררת לתחיה? אני יודע שלא רצית דיון הלכתי, אבל יש כמה הלכות מוזרות ומטופשות בהחלט שגם כשהייתי דוס וגם כשאני נמצא בחברתם אני לא מקפיד עליהם ואין לי שום ספק שאלוהים לא התכוון אליהם! למשל... הפתעה! לעשות חור בבקבוק לפני שפותחים אותו (אם לא עשו כן מבעוד יום) בשבת. טיפשי, ומגוחך, ומיותר! ולא, לא נתווכח על ההיבט ההלכתי, אחד הדברים המגוחכים עד צער שאני נתקל בהם, זה כשאחי והילדים שלו מגיעים אל ההורים שלי לשבת (ההורים שלי כיפה סרוגה, אבל דוסים, אחי החליק על השכל, נהיה חרדי, סוג ב כמובן, כי ככה זה כשאתה בא מבית של כיפה סרוגה, וקיבל אשה סוג ב, אחרי סינון של נכות ופיסחות, הוא הגיע אל המנוחה והנחלה בדמות בחורה שלא עלינו גדלה בבית של כיפות סרוגות שגם החליקה על השכל מתישהו) בקיצור באמצע הסעודה האחיינים שלי מבקשים מאמא שתיה, ואם אף אחד מהאחים הלא מספיק דתיים שלי עוד לא פתח את הבקבוק שכן אצל ההורים שלי לא עלינו לא מקפידים לפתוח את הבקבוקים לפני שבת (אני לא זוכר שזה כתוב ביחד עם שלושה דברים צריך אדם לומר) אז האמא שלהם מתחילה לנסות לפתוח את הפקק של הקולה בלי לתלוש אותו מהטבעת אליה הוא מחובר, ואנחנו מציעים לה לפתוח את זה בעצמינו אבל היא לא מסכימה שנעשה כאלה עבירות חמורות בשבילה וזה כפי שכתבתי, מחזה מגוחך עד כאב או למשל הסקוצ' הזה של שבת שאי אפשר חלילה לסחוט אותו וגם אי אפשר חלילה לשטוף איתו את הכלים (כי ככה זה שאתה סוג ב וצריך לשטוף אותך בשבת, סתם, זה לא קשור) כשאני אצל ההורים ואני שוטף כלים, אז אני שוטף בסקוץ של יום חול, ואם מישו נכנס למטבח אני מייד מזיז אותו ועושה כאילו אני שוטף עם הידיים... אבל דרך אגב אם כבר אתה רוצה לעשות מצווה כמו שצריך אז להזכירך אתה מחלל שבת בפרהסיא אז גם ככה יש בעיה קשה עם בקבוקי יין שאתה פותח, נראה לי שזה כמעט כמו יין נסך או סתם יינם או כל שם אחר, לא ידעת את זה? את זה אמרתי ברצינות!
 

Moon rise girl

New member
ברגע שמתנתקים

מהקטנוניות הזאת של הפרטים הקטנים והמייגעים בדת ובוחרים לעשות את הדברים היפים שבה - רק בשביל הנשמה/הכיף/המסורת/הקצין הבכיר, הכל הופך להיות הרבה יותר פשוט ויפה לדעתי. אני מבינה את מה שכתבת, גם לי בהתחלה זה היה מוזר, ובאמת הייתה תקופה שלא שמרתי על כלום כי הרגשתי סוג של צביעות בלהדליק נרות שבת למשל ואז להכנס לאוטו ולנסוע וכד', עד שלמדתי לראות את היופי בדת ולברור אותו מתוך "הפסולת". בדיוק לפני מספר ימים אמרה לי האישה החכמה שאני עובדת לצידה, שהיא חילוניה גמורה, שחשוב לה להדליק נרות שבת ולעשות על ידי כך את ההפרדה בין שבת לחול, אבל היא עושה את זה בזמן שלה, לא בזמן שכתוב בריבוע הקטן בעיתון.
 
מכירה את זה

גם לי יש את הקטעים האלה. למשל, עד שפעם ב... בא לי להתפלל בבוקר (כן, זה קורה לי לעיתים רחוקות) אז אני לא מסוגלת לחפף בתפילה. ואני קוראת הכל כולל הודו, וכל הקטעים האלה שיש עד שמע ישראל שלא חייבים להגיד, וכמובן שאני ממשיכה לעמידה כולל כל ההלכות ו3 פסיעות ולא לזוז. ושיר של יום. אני מרגישה מוזרות וחוסר שלמות אם לא קראתי הכל, כאילו לא התפללתי בכלל. אבל תאמת, זה נותן הרגשה טובה אח``כ. שאם כבר עשיתי משהו, אז הוא נעשה בשלמות.
 
למעלה