מכיוון

[טריירמון]

מכיוון

שכנראה הפורום מתנקם בי ואני לא מצליח לנצל שרשור להנאתי האישית, אני אכתוב את זה כאן. בעעע אתם עוד שואלים מה??? הפיק, דההה! אבל קודם, הקדמה! כמובן, שכמו בעולם האמיתי שלנו, כל ילד בעולם רואה ואוהב דיג'ימון!]פחות או יותר] ויש מיליוני על מיליוני משחקים, קלטות, ספרים, מה שתרצו! אבל משום מה לא הייתה העונה הרביעית... ולכן העונה השלישית הייתה הכי טובה... טוב זה ההקדמה לעולם האמיתי... ועכשיו, לעולם הדיגיטלי, שקיים, כמובן. הכל אותו דבר, חוץ מזה של3 המלאכים יש 3 סגנים. אני כרגע לא אגיד מי הם, כדי לא לקלקל את המתח. ל3 האלה יש ביחד כוח עתיק וחזק, אבל למזלנו הרע]או הטוב[ הם לא יודעים עליו. היחידי שיודע עליו הוא... הבורא שלהם! ולמזלנו הרע]או הטוב[ הוא רע. פיור איוול. אבל לבינתיים הוא נעלם. נו, ברור שהוא יחזור! אתם לא ראיתם אף פעם דיג'ימון???]למרות שלא נראה לי שזה קשור] טוב זה כל מה שאני מבקש... שם שמתחיל בט'! או שאני קורא לו טאקומו!]המממ בעצם זה לא שם כל כך נורא[ אני אתן לכם 10 דקות..

 

[Snake Bandage]

טאקאשי!

 

[טריירמון]

וואי!

זה שם טוב... טאקאשי! נחמד... ונעבור לפרק ראשון... קיקטריסמון! חלק א']ראו תמונה[ זאת הייתה שעה מאוחרת של לילה. אבל עדיין היו כאלה שלא ישנו. אבל אנחנו רק נתמקד ב2. "אני בחרתי בך להיות השליט. למה אתה לא עושה משהו?" שאל הראשון. "אבל אדוני! אני הכי חלש מביניהם!" השיב לו השני. "אני אתן לך כוח! תשתמש בו בחוכמה]וברשע[!" ומייד הוא ירה קוץ לעבר הדמות השנייה. הקוץ נתקע בגוף החלקלק שלו, והוא צרח.בינתיים במקום אחר, כבר השמש זרחה. השעה הייהת בערך 7:50. וילד אחד מיהר להגיע לבית-ספר... ]הערה: נחשו מי...[. למזלו, הוא הגיע ב7:55. ]הערה: מזל טוב! הערה 2: אל תתייחסו להערות] "טאקאשי,]תודה תודה תודה סנייק בנדייג'!)ככה אומרים את זה, נכון?)]כמעט איחרת!" אמר לטאקאשי אחד החברים שלו. ]טאקאשי! ווי!!!! המממ אני אשתדל לא לשים הערות, זה רק מפריע... אני לא רגיל לכתוב רציני בלי לשים הערות...] השיעור הראשון באותו יום היה מתמטיקה. בזמן שטאקאשי פתר תרגילים מסובכים ] 1+2*3\4 בלה בלה בלה] בדמיון שלו הייתה צללית קטנה. מרוב שהוא היה לא מרוכז הוא התחיל לצייר במחברת המשבצות שלו]שהייתה מלאה בתרגילים מסובכים, ראו למעלה קצת]את הצללית הזאת. "טאקאשי!!!" נשמעה פתאום צעקה. טאקאשי נבהל ומייד קם. נשמעו כמה צחוקים. המורה של טאקאשי הסתכלה עליו בעין מאיימת. "ריתוק! היום בצהריים!" היא צרחה עליו, והוא חזר לשבת. כמובן שבאותו יום הוא קיבל הרבה ריתוקים, ונשאר איזה 5 שעות בבית ספר. אחרי שהוא חזר הביתה סוף סוף, הוא החליט לשחק במחשב, במשחק ששמו... ]נחשו מה...[ דיג'ימון! הוא בחר את גילמון, והתחיל להילחם מול כמה גובלימונים, נלחם נגד ריינמון, נגד אגומון, עד שהוא הפסיד לקבוטרימון רעב במיוחד... פתאום גילמון]שהנתונים שלו נעלמו והוא הפך לשחור] גדל ונמתח על כל המסך. הוא ]או לפחות הצללית שלו[ הסתכל על טאקאשי. "מה... מה קורה כאן?" טאקאשי היה מאוד מבולבל. "אולי זה באג?..." הוא חשב. "או שאני מדמיין!" הציע. בכל מקרה, מה שזה לא היה, לפתע על המסך ליד גילמון הופיע דיג'יכלי! כן כן, דיג'יכלי. בצבע אדום ליתר דיוק. הוא האיר על גילמון אבל עדיין רק ראו צללית. ואז הוא יצא מהמחשב]ביחד עם הדיג'יכלי] ועמד על הרצפה. בהתחהל טאקאשי חשב שזה... "גילמון?" הוא שאל את היצור. רק שזה לא היה גילמון. הייתה לו סמכה שדמתה מאוד לפנים של גילמון, רק שהיתה עליה כוכב. היו לו גם אוזניים]בערך[ של גילמון. על הידיים היו לו קוצים מוזרים, ועל הזנב והבטן היה לו עוד כוכבים. "מי...מי אתה?" שאל טאקאשי. "אני קיקטריסמון!" ענה היצור באושר. המשך יבוא... המממ לשלוט בהערות... חייב לשלוט... אהההה לא מצליח!!!! הן משתלטות עליי!!!! אהההההההההה טוב הנה גמרנו את הפרק הראשוון.... מחר יבוא השני.... התרגילים המסובכים עדיין לא פתורים! ]אל תדאגו, אני אטפל בתרגילים]

 

[טריירמון]

טוב אני משער שתקראו, אבל אני הולך..

. חבל מאוד... לא? מחר אני אראה את התגובות שלכם... אני קמווה שהם יהיו טובות!!!! או שראש נחש ישסע אתכם...

 

[Apikachu L]

ואוווווווווווווווווווווווו

מממממממממגגגגגגגננננננננייייייייייבבבבבבבבב מממממממממאאאאאאאאוווווווודדדדדדדד מממממממאאאאאוווווווודדדדד

 

[Digi Lista]

ואני אשמח להכניס למאמרים...

אבל נראה לי שאיבדתי את שאר החלקים,ובגלל האינטרנט שלי אני מתקשה לחפש,איכפת לך לקשר לי או לפרסם הכול בשרשור אחד כדי שאני אכניס למאמרים?(ולא לשכוח שם לסיפור ולכול פרק)... את מה שכתוב בשרשור הזה קראתי.

 

[טריירמון]

אין "שאר החלקים"

בשרשור הזה רק התחלתי... ושם... אני עוד עובד על זה...

 

[טריירמון]

למה אני מרגיש מוזנח?

טוב אני תמיד מרגיש ככה בלי קשר... כנראה לא הייתם כאן, לא משנה... תכף אני מפרסם פרק 2... "קיקטריסמון! חלק ב'" וזה החלק האחרון של הפרק הזה... קיקטריסמון ילמד קצת דברים על העולם האמיתי,מה אסור ומה מותר, מה לא כדאי לאכול ומה מאוד טעים לאכול]אמרתי משהו בקשר לזה בסוף הפרק הראשון... המבין יבין בקרוב... ומי שלא הבין ישתוק], וגם יראו את המתקפות שלו... זהו. חכו בסבלנות]למיש כאן[.

 

[טריירמון]

פרק ב', חלק ב'

טאקאשי היה בהלם מזה שהוא ראה את קיקטריסמון. "אני רעב!" אמר קיקטריסמון והתחיל לבלגן את החדר של טאקאשי. הוא לקח את המחברת מתמטיקה שלו ואכל אותה. "לא! קיקטריסמון!" טאקאשי יצא מההלם וניסה לעצור את קיקטריסמון. אבל זה היה מאוחר מידי. קיקטריסמון אכל את כל המחברת. 'מה אני אגיד בכיתה?' חשב טאקאשי. "הדיג'ימון אכל לי את השיעורים". למרות המצב הגרוע, הוא צחק לעצם המחשבה הזאת. "קיקטריסמון ליצן?" שאל קיקטריסמון ]אוי פליז תעזרו לי למצוא לו שם! זה שם ארוך מידי...]. "אדוני ליצן!" אמר טאקאשי, ושניהם צחקו למרות שקיקטריסמון אל הבין מה זה אומר. ]אווו הערה... טאקאשי לא חיי בישראל, לכן הוא לא ראה רק בישראל, אבל הוא בכל זאת יודע את המשפט הזה... בלעכס*...] הגיע שעה מאוחרת וטאקאשי]שהצליח איכשהוא להסתיר את קיקטריסמון מתחת למיטה] היה חייב ללכת לישון. הוא מת מעייפות ומבלי להחליף לפיג'מה הוא התעלף על המיטה באמירת "לילה טוב" לקיקטרסימון. "מה זה לילה טוב?" הוא שאל. הגיע הבוקר, טאקאשי קם, וגילה שקיקטריסמון... נעלם! בבהלה הוא התחיל לבלגן את כל החדר עד שהוא מצא את קיקטריסמון בחדר האמבטיה אוכל את משחת השיניים. "קיקטריסמון! זה לא לאכילה! ומה אמרתי לך? אסור שיראו אותך!" טאקאשי מהר גרר את קיקטריסמון בחזרה לחדר השינה שלו. שהגיעה השעה לטאקאשי ללכת לבית ספר, הוא אמר לקיקטריסמון, "תישאר בחדר שלי ובשום אופן אל תצא ממנו, אלא אם יש שריפה או שיטפון או קריסת בניין או טייפון או כל אסון טבע אחר!" ואת כל זה הוא אמר בנשימה אחת. בלי לנשום שוב, הוא לקח את התיק שלו וטס לבית ספר. כמובן שקיקטריסמון מאוד השתעמם. הוא כבר אכל את הפוסטרים של טאקאשי, את כל הקלפים של דיג'ימון שלו, והתחיל לנגוס במקלדת של המחשב. איכשהוא, הוא נכנס לאינטרנט לפורום של דיג'ימון. "ג ' י ד י מ ו ן. מעניין מה זה?" הוא חשב והתחיל להקיש על העכבר והמקלדת. בסוף הוא כתב בפורום הודעה שנראית ככה: נושא: אני אוהב מחברות. תוכן: תגידו, מחברות זה לא טעים? יש לזה אומנם טעם של פוסטר, אבל אם קמצוץ מלח זה טעים. לאחר העבודה הקשה קיקטריסמון לחץ על כפתור 'שלח'. כעבור כמה זמן הגיעו תגובות שאמרו שכותב ההודעה הוא מטורף. קיקטריסמון קיבל את כמחמאה, וכיבה את המחשב בחיפוש אחר משהו אחר לעשות. שטאקאשי חזר הביתה הוא ראה את כל החדר שלו אכול, הרוס, ומבולגן. "קיקטריסמון!!!!!!!!!!!" קיקטרסימון, שהבין מה שהוא עשה, קפץ מהחלון ונחת על הדשא שהיה למטה. הוא התחבא בין השיחים. למזלו הרע, הדיג'יכלי של טאקאשי]שכחתי להגיד שטאקאשי לקח אותו איתו] איתר איפה קיקטריסמון מסתתר, וטאקאשי נתן לו הרצאה ארוכה ביותר על כל הנושאים שאמרתי בהודעה הקודמת. לפתע נפתח שער באוויר. טאקאשי הפסיק את ההרצאה ובהה בשער, ביחד עם קיקטריסמון. משם, יצא גיזאמון שנראה אכזרי במיוחד. "תעשה משהו!" אמר טאקאשי. "מה בדיוק אני אמור לעשות?" הוא שאל בפחד. "אתה דיג'ימון! תילחם בו!!!" אמר טאקאשי. "ג'ידימון..." לחש קיקטריסמון. "חבטת אש!!!!" הקוצים שעל היד שלו זהרו באדום ובערו, ככה שזה היה נראה כמו עיגול אש מסביב ליד של קיקטריסמון, והוא קפץ על גיזאמון וחבט בו. גיזאמון התחיל להתפרק לנתונים, והנתנוים סבבו סביבו. פתאום כאילו מישהו אחר שולט בו, לקח טאקאשי את הדיג'יכלי ולחץ על כפתור, והנתונים של גיזאמון עפו אליו והתרכזו בצורת כדור, ונכנסו לדיג'יכלי. ראו תמונה של גיזאמון על המסך ופורטו כל הנתונים עליו. "אני..." התחיל טאקאשי, "אתה..." אבל הוא לא ידע מה להגיד, אז הוא פשוט חזר עם קיקטריסמון הביתה. *כל הזכויות שמורות לי! לי! ליייי!!!!! טוב מה דעתכם? אה ודרך אגב אמרתי לכם שאני אטפל בתרגילים של טאקאשי... עכשיו קיקטריסמון סובל מהם... ודרך אגב הפורום שהוא היה בו זה הפורום הזה... חי חי חי

 

[טריירמון]

בקשר לשם...

כרגע הייתי קורא לזה "כוח השלושה" מ2 סיבות שאותן תלמדו בהמשך]סיבה אחת כבר למדתם]

 

[OFIRB9]

בזבוז של הודעה, זה חלק מהחתימה?

@_@ כאב ראש יפריע לך עם אני יאמץ את הדיג'ימונים שלך כדיג'ימוני רקע בפיק שלי? (רק טובים כמובן) אהבתי!!!!! תפסיק לבזבז הודעות! זה לא גדל על המחשב!

 

[טריירמון]

כן זה חלק מהחתימה

ולא הבנתי את 2 המשפטים האחרונים... ואת יכולה לאמץ כדיג'ימוני רקע... רק בתנאי ש... אני אוכל להשתמש בטקוקו למטרות ריווחיות!

 

[OFIRB9]

טקוקו?

אה בסדר.... ציירתי פה את הקוקומון הזה לפי התאור והתמונה שלך, אני מחבבת, הוא לא נחנק שם למטה?

 

[טריירמון]

קוקומון?

איזה קוקומון? ד"א אני תכף עושה פרק חדש אבל לפני זה אני הולך לאכול כנראה. ואם התכוונת לקיקטריסמון, עם המסכה שלו, הוא לא נחנק למטה, כי יש לו חורים לאף...

 

[טריירמון]

עשיתי חתימה חדשה!

]וקצת ארוכה[ וגם כתבתי דברים חדשים בכרטיס האישי!

 

[טריירמון]

פרק ג', חלק א']למרות שיש רק חלק אחד

[ טוב הנה זה... פרק ג': חבר חדש זה היה בוקר רגיל, ככל הימים. רק שבמקום כלשהוא בעיר נפתח שער וממנו דיג'ימון מרושע יצא. טאקאשי שוב כמעט-איחר לבית ספר]קיקטריסמון אכל את המיטה של טאקאשי, לכן הוא נאלץ לתת לו הרצאה ארוכה]. הוא לקח איתו את הדיג'יכלי]שבדרך כלל השאיר בבית[ איתו ליתר ביטחון. לפני שהוא נכנס לבית ספר הוא בדק שקיקטריסמון היה בתוך הבית. קיקטריסמון היה בתוך הבית, לפי הדיג'יכלי, אז טאקאשי החזיר אותו לכיס. ילד אחד ראה את טאקאשי מסתכל בדיג'יכלי שלו, הוחליט לעקוב אחריו. אבל הבעיה הייתה שהיה צלצול, לכן הוא נאלץ לחכות להפסקה. בינתיים קיקטריסמון שוב גלש באינטרנט, ופתאום הייתה הפרעה מגנטית מוזרה. "טאקאשי לא אמר לי שהמחשב יכול להתקלקל..." אמר לעצמו קיקטריסמון, ולפתע המחשב התפוצץ. "וגם את זה לא..." קיקטריסמון נפל מהכיסא. לפתע באחת ההפסקות טאקאשי שם לב שמישהו עוקב אחריו. "היי, אתה!" הוא אמר, אבל הילד נעלם. כל מי שהיה בסביבה חשב שטאקאשי השתגע, אבל לא היה אכפת לו. הוא חיפש אחר הילד בכל פינה בבית ספר, ומצא אותו לבסוף שהוא מחזיק ביד שלו... דיג'יכלי! "אתה...?" שאל טאקאשי בתדהמה. "כן גם אני דיג'יגורל. ראיתי שיש לך דיג'יכלי]אה הנה הערה: אין בעולם הזה משחקים בצורת דיג'יכלי, ככה שהוא לא היה יכול לחשוד שזה לא אמיתי], ועקבתי אחריך כדי לוודא. דרך אגב, קוראים לי ריי." אמר הילד. "שלום... אני טאקאשי..." אמר טאקאשי. "לא מה אתה עושה כאן?" לחש לפתע ריי לעבר אחד השיחים, שבתוכו היה משהו. "זה ה...?" התחיל טאקאשי. "כן, ואמרתי לו להישאר בבית!" אמר ריי. פתאום היצור יצא מהשיח. "לא, דמיסוניקמון, לא!" אמר ריי. טאקאשי הוציא את הדיג'יכלי שלו. "דמיסוניקמון, דרגת טירון, מתקפה מיוחדת: מתקפת הד" אמר הדיג'יכלי בקול דיגיטלי. ]אה וגם ציירתי אותו אבל אני לא בבית אז אני לא יכול להעלות אותו מכאן... סורי... אבל בכל אופן הוא מן אוגר עם אוזניים ענקיות...]ריי מהר דחף את דמיסוניקמון בחזרה לשיחים. "הוא אף פעם לא מקשיב לי..." אמר ריי. "וקיקטריסמון אוכל את כל הפוסטרים והמחברות שלי." --------------------------------------------------------------------- טאקאשי חזר הביתה, ושם חיכה לו מחשב מפוצץ, וקיקטריסמון שעדיין היה על הרצפה. "מה??? איך??? אתה!!!!" טאקאשי ניסה להגיד אבל לא מצא מילים. "טאקאשי זה לא אני! המחשב התפוצץ מעצמו!" התגונן קיקטריסמון. פתאום טאקאשי שם לב שהדיג'יכלי שלו מהבהב. "מה זה...?" אמר טאקאשי ופתאום הנתונים של גיזאמון יצאו והסתובבו סביב המחשב והוא חזר להיות חדש. "אבל... מה קשור גיזאמון למחשב שלי?" שאל טאקאשי. פתאום השתנה הקול של קיקטריסמון. "הכמות של הנתנוים הייתה מעמס כבד מידי לדיג'יכלי ולכן הוא יצר הפרעות מגנטיות בכל מכשירי החשמל שבסביבתו, על ידי שיחרור הנתונים הצלחת לתקן את המחשב." וקיקטריסמון חזר לקולו הרגיל ולא זכר כלום ממה שקרה. "מעמס כבד מידי? אלה רק נתונים של טירון! אוי נו אני לא מבין כלום... זה מאוד מאוד שונה מהסדרה..." אמר טאקאשי. פתאום נשמע בום ענק מכיוון הפארק העירוני. המסך של הדיג'יכלי הפך לרדאר ועל הרדאר ראו 3 נקודות, 2 מהן זזות. "הנקודה הראשונה זה אתה... השנית זה האויב, והשלישית... זה דמיסוניקמון..." אמר טאקאשי. "מי זה דמיסוניקמון?" שאל קיקטריסמון. "תכף תראה... בוא!" אמר טאקאשי וגרר את קיקטריסמון לפארק. שם חיכה להם דוגמון]זה השם של הכלב המטורף הזה נכון?[ שצחק צחוק מטורף וזרק פצצות לכל מקום. "אההה תיזהר!" אמר טאקאשי ודחף את קיקטריסמון. אילו הוא לא היה עושה את זה, פצצה הייתה עפה ומתפוצצת עליהם. וכמו שטאקאשי שיער, הופיעו דמיסוניקמון וריי. "טאקאשי! לא ידעתי שתגיע לכאן... וזה קיקטריסמון אני משער." אמר ריי. "כן זה הוא... טוב בוא נילחם!" אמר טאקאשי וקם]וביחד איתו קיקטריסמון[. "חבטת אש!" אמר קיקטריסמון וקפץ על דוגמון וחבט בו. "מתקפת הדדדד!" אמר דמיסוניקמון והאוזניים שלו כאילו גדלו, וגלי קול בלתי נראים]ובלתי שנמעים, תכף רתאו למה] עפו לעבר דוגמון. בהתחלה נראה כאילו כלום לא קרה,א בל אז דוגמון אחז באוזניו וילל יללת כאב. "הוא השתמש בקול שרק כלבים שומעים!" הבין טאקאשי. בזמן שדוגמון סבל, קיקטריסמון קפץ וחיסל אותו. "כדאי שלא ניגע בנתונים." אמר טאקאשי. והם חיכו עד שכל הנתונים התפזרו ונעלמו. יוהו זה היה ארוך!!!

 

[טריירמון]

טוב אני לא אגיד כלום...

1234567890

 

[טריירמון]

אני לא יכול להתאפק יותר!!!

לא אכפת לי אפילו אם אף אחד לא כאן... תקראו לעזאזל!!!!!!! תקראו!!!!!! לא סתם חשבתי במשך שעה על רעיון לסיפור, לא במשך חצי שעה ישבתי וכתבתי אותו בשביל כלום, ובטח ובטח שלא צייתי הכל כדי לזרוק לפח!!!!!!!!!! אוו ההתחלה של החתימה אומרת הכל

 

[moon flower]

אני קראתי עכשיו וזה ממש יפה!

המממ למה אני חושבת על האמטרו כשמזכירים את האוגר הזה... אבל זה עדיין חמוד!!!

 

[טריירמון]

גם לי זה מזכיר את המטארו!

יופי, מישהו קרא...