פרק 4
נא להכיר, קריסטלמון הערה: זה שם זמני. "חבטת אש!!!" קיקטריסמון הכה בפאגומון, והפאגומון התפורר לנתונים. הנתונים, במקום להיאסף ולכדור ולהיכנס לתוך הדיג'יכלי של טאקאשי הקיפו אותו במעגל זוהר, והוא נעשה בהיר יותר וקצת גדול יותר. "מה...?" אמר טאקאשי. לפתע הקול של קיקטריסמון שוב התחלף. "הדיג'יכלי שלך השתדרג, עכשיו הוא יוכל להכיל יותר מידע" וקיקטריסמון כמו בפעם הקדומת זחר לעצמו ולא זכר כלום. "השתדרג?" חשב טאקאשי. ]שיט אני שונא את זה. שכחתי להזכיר שהדיג'יכלי של טאקאשי אדום, ושל ריי ירוק]. בינתיים מישהו צפה בקרב שהתרחש... בינתיים גם הד'יג'יכלי של ריי השתדרג, בתוצאה מקרב עם בטאמון קטן. למחרת ריי וטאקאשי הלכו]כהרגלם[ לבית הספר, ודמיסוניקמון וקיקטריסמון נשארו בבית. באחת ההפסקות הדיג'יכלי של טאקאשי הבהב. "מה זה...?" הוא חשב ועקב אחרי האות ברדאר. "זה דיג'ימון! אולי אני אצליח להשיג עוד מידע עליו?" אמר טאקאשי והחל לשחק עם הכפתורים. על הצג ראו צללית של משהו חצי אדם- חצי חיה, ולידו היה כתוב שהוא בדרגת טירון. "היי טאקאשי! יש כאן בסביבה דיג'ימון!" הופיע פתאום ריי. "אני יודע..." אמר טאקאשי בלי להוריד את העיניים מהדיג'יכלי שלו. קיקטריסמון בינתיים המשיך לאכול פוסטרים ומחברות]הוא גם גילה מאכל חדש- עפרונות[ שלפתע הוא הריח משהו.האו החליט לצאת דרך החלון ולבדוק מה זה]קיקטריסמון דווקא לא הריח אוכל... למרות שזה בדרך כלל מה שהוא מריח...] ------------------------------------------------------------------- הגיעה שעת צהריים, ונגמרו הלימודים בבית הספר של ריי וטאקאשי. "עכשיו נוכל לחפש את הדיג'ימון הזה!" אמר ריי. "כן, בוא נמהר, כי לפי האות ברדאר הוא מאוד מהיר!" אמר טאקאשי והם התחילו לרוץ. בינתיים בדרך הלכה ילדה]אם אתם פירוט אז היא בלונדינית...], ואז עברו לידה ריי וטאקאשי בריצה וכמעט הפילו אותה. "אה, סליחה!" אמר טאקאשי בלי להסתובב אפילו ובלי לעצור. "חצופים..." חשבה לעצמה הילדה. פתאום היא הוציאה משהו מהכיס והסתכלה בו. "אוי, לא שוב!" היא אמרה ורצה]ובמקרה זה היה בכיוון של טאקאשי וריי[. בינתיים קיקטריסמון ריחרח שלפתע הוא נתקל בדמיסוניקמון. הם רחרחו אחד את השני. "אתה לא הוא!" שניהם אמרו בו זמנית ובלי שלים לב אחד לשני המשיכו לרחרח אחרי הדיג'ימון. ]יוהו! כמה רודפים אחרי הדיג'ימון הזה!]. "אוי לא! הצטרף עוד דיג'ימון!" אמר פתאום טאקאשי. "איפה הם בכלל?" שאל ריי. "נראה לי שבפארק." אמר טאקאשי. "מה הקטע שלהם מהפארק?" שאל ריי. "לא יודע... בוא נמשיך... לרוץ!" אמר טאקאשי. לאחר זמן-מה הם התעייפו והפסיקו לרוץ. הם הלכו לאט, בעודם מתנשפים ומוחים את הזיעה. לפתע השיגה אותם הילדה. "לאן היא ממהרת?" אמר טאקאשי. "אין לי מושג..." אמר לו ריי. בינתיים קיקטריסמון ודמיסוניקמון התקרבו לפארק. ובתוך הפארק... היו 2 דיג'ימונים, אחד ברח מהשני, אבל מידי פעם המסלול השתנה. פתאום הילדה נתקלה בקיקטריסמון ודמיסוניקמון. "אהה!" היא צרחה, מעדה אחורה, ונפלה. קיקטריסמון עלה עליה וריחרח אותה. בינתיים גם טאקאשי הגיע למקום. "לא... קיקטריסמון!" אמר טאקאשי וגרר את קיקטריסמון. "את בסדר?" ריי שאל את הילדה. "איזה דיג'ימון חצוף! וגם ריח הפה שלו לא משהו..." אמרה הילדה. "מה? איך ידעת שהוא דיג'ימון?" שאל טאקאשי. "דההה, גם אני דיג'יגורלית!" אמרה הילדה והציגה את הדיג'יכלי הצהוב שלה. "דרך אגב, קוראים לי דיאנה." היא הוסיפה. פתאום שני דיג'ימונים הגיעו למקום. קונמון, ומישהי מוזרה]שהייתה קצת דומה לסאקויאמון[, עם מסכה של שועלה]בעעע[ ועליה יהלום. "קריסטלמון!" אמרה דיאנה. "היא... שלך?" שאל טאקאשי. "האדון ישמח אם אני אביס אתכם!" אמר הקונמון. "או או! תתכוננו לצרות!" אמר ריי. "חבטת אש!" "מתקפת הד!" "ברד קריסטלי!" אמרה קריסטלמון, ומשום מקום הופיע ענן שהמטיר על קונמון ברד בצורת קריסטלים, שדקרו אותו. "לאאא!" ציפצף קונמון, והתחיל להתפורר. "תגיד לנו מי האדון שלך!" דרש טאקאשי. "לעולם... לעולם לא!" אמר קונמון והנתונים שלו נעלמו. "מי יכול להיות האדון שלו?" אמר ריי. מי באמת האדון שלו? האם דיאנה תמשיך לחשוב שכולם חצופים? האם קיקטריסמון יישתמש במי-פה? כל זאת ועוד גלו בפרק הבא!