מי?

מי?

ישות וירטואלית , הפנתה אלי את השאלה: "מי את?" "מי אני?" מי אני ? אני !? אני שהיני ישות וירטואלית לגביה ?… או מי אני ביני לביני?. כלומר מי אני? - עבור עצמי , מי אני שאני רוצה ל"הציג" בפני אחרים? לכאורה שאלה של יום יום. מסוגה אנו נתקלים בכל שאלון בירוקרטי מצוי. האמנם? או שמא זו שאלה מהותית של ממש : שאלה של זהות עצמית... (שאלה בה מתחבטים אנשים צעירים בשלבים קריטיים בהתבגרותם, - שאלה שהם קמים ונופלים עליה, - וכך גם אני) שאלה פשוטה לכאורה, כמה פרטים אישיים כאלו או אחרים. שאלה שאני הודפת מעלי ללא קושי, בכל סמול טוק . "מעבירה הלאה". כי מה זה חשוב לעזאזל אם נולדתי בחיפה או בעפולה, ואם תאריך לידתי המסוים עשני חוסה בצל מזל אריה או תאומים? כי אני איני, בפירוש איני, מוגדרת על ידי אותם פרטים מזוהים שרשומים בתעודת הזהות שלי. וגם איני אותה הדמות המתוארת ברזומה – על אף שהוא שלי וכתבתי אותו בעצם ידי. כשאני פורשת לישון, אני עם עצמי, ועצמי הינה מישהי אחת, ובקומי, אני עם עצמי, וראה זה פלא, עצמי אחרת ושונה. אז כאשר אדם שואל אדם אחר "מי את/ה?" מה בעצם הוא/היא מבקש לשמוע? מה ברצונו/נה לדעת?
 
ומעבר לזה

כאשר אנו בוחרים לענות, איזה "צד " של פנינו אנו בוחרים לחשוף אל האור?
 

שלגיה ו7

New member
מה ז"א מי אני?

אני בלונדינית, עיניים כחולות, גבוהה, גוף מלא חטוב. ת"א. אחות (בד"כ) רווקה גרה לבד וצמאה לקשר.... עם גבר נשוי
 
איך ידעת?!?!?

הכל נכון, חוץ מ: זה שאני אח , (ולא אחות). מה לעשות, צריך לומר אמת לא?! ועם זאת שלגיה עם 7 אני קוראת אותך לסדר!!! פם ראשונה שניה ושביעית. העלתי נושא במלוא הרצינות לדיון, ואת ללא מאמץ גורמת לזילות הנושא. הואילי להתייחס ברצינות, לפני שתקראי לסדר בפעם השמינית, ואז אנה אנו באים?!?! אהה, ובהזדמנות זו : שנה טובה לכל! (לא שזה מרגיש נראה או מריח כך, אבל מותר לקוות ולאחל)
 

שלגיה ו7

New member
ואותי שואלים

"מה את עושה בחיים?" באמת שאלה טובה, מה אני עושה בחיים?
 
../images/Emo11.gif

זו שאלה מהמשפחה של: "מה את עושה כאן תוך שהפנים עוטות הבעת תדהמה מוחלטת. משל היינות בנות נוגה ונפגשנו לפתע - לא פחות ולא יותר - על מאדים... התשובה שלי בד"כ הינה " ומה את?" (וגם - סליחה שלא דיווחתי לך, שפתאומית התחשק לי לקפוץ לכאן, - אני יודעת שזה בניגוד לתנאי "רשיון המעבר" שבידי אבל אולי תמצאי בליבך מחילה?)
 

לולה3

New member
מי אני? אני הרבה...כל מיני...

מה אני חושפת? וברשת ? נאדה... לא יכולה לתמצת את עצמי..וגם לא אעשה אני לעצמי לא יכולה להגדיר את עצמי,אז על אחת כמה וכמה למישהוא אחר למה הם מתכוונים שהם שואלים את השאלה? לרוב אני חושבת שהם פשוט מעוניינים בתיאור רוחב אגן הירכיים , צבע הפיטמות, ואם את בולעת .. את באמת לא מעניינת אותם..את סותמת להם חורים..קצת משעמם נכנסים לרשת ובכאילו מתחילים להתעניין בך...למה כי את שם.. שנה טובה
 

אטיוד5

Active member
לא עונה על השאלה הזאת

יתרה מזאת, לרוב מסיים את השיחה עם הישמע השאלה המטומטמת הזאת. ואם אני במצב רוח קצת פשרני, אני עונה שאפשר לשאלני שאלות ספציפיות. שאין לי תעודת זהות. אין לי מגילת עצמאות. אין לי דרשה מוכנה. מי שחכם יותר יהפוך את השאלה אל השואל - למה אתה מתכוון? וכו´. מי ששואל חושב שהוא סופר-חכם, אבל הוא לא. ולכן גם איאפשר לדעת מה הוא רוצה לדעת. זה מזכיר לי את אלה ששואלים אותך בטלפון "מי זה?" כשאת עונה. התשובה הסטנדרטית שלי לשאלה הזאת היא "אני אלוהים".
 
אהבתי את התשובה שלך אטיוד

מחנך את ילדי כאשר הם מטלפנים הם מציגים את עצמם. וכאשר מישהו מטלפן והמילים הראשונות שלו הן: "מי זה?" התשובה שלהם צריכה להיות "ומי אתה?" במדיה הוירטואלית מנומס להקדים ולהציג את עצמך באותה שאלה שמעניינת אותך על זולתך. זה עדיין לא נותן לגיטימציה לשאול במשפטים הראשונים את השאלות המטומטמות: "מאיפוא את?, במה את עובדת?" וכו´.
 
לא עשיתי צדק

לא עשיתי צדק עם הניק השואל. מרכז תשומת הלב שלי היה בתהיות שהשאלה עוררה במחשבתי, וכפי שציין פיטר, לא כל כך העסיק אותי מה הניק רוצה לשמוע אלא מה אני רוצה להשמיע. וגם זה לא בער בעצמותי, - אלא שהתעורר במוחי גל של מחשבות שונות ולאו דווקא משונות על ה"אני" הזה, שפתאום מתענינים בו. ואגב, אטיוד, קורה לכולנו, גם חכמים שבחכמים וגם נבונים שבנבונים, שנשאל שאלות מטומטמות, או נאמר דברי טמטום. וקורה גם להיפך. מכאן לדעתי המסקנה המתבקשת, הינה ללמוד להקשיב. ומכל מלמדי וגו´ ואז נהיה כולנו חכמים...
 

אטיוד5

Active member
אכן קורה לכולנו

אבל זאת שיטה של אנשים לשאול אותך את השאלה הזאת. כאילו מנסים להתקיל אותך. וזה כבר טימטום. כמו השאלות המטומטמות ששואלים בראיונות עבודה - מה הנקודה החזקה/חלשה שלך? מהו הדבר שעשית השנה שאתה גאה/מתבייש בו? ועוד דבר לך, הולנדית - עדיין לא יצא לי לשאול "מי את?". אם הייתי רוצה לדעת פרופיל כללי הייתי אומר "ספרי לי משהו על עצמך בבקשה". וגם עדיין לא יצא לי אפילו לרצות לדעת פרופיל כללי. אני תמיד מתחיל בפרטים הקטנים. למשל - האם את מעדיפה את החזיה שנפתחת מלפנים או מאחור?
 
מי אני? -מהי ההוויה שלי?

רחוקה מלהיות שאלה של שיח שטוח וירטואלי של היכרות. שאלה מהותית של מורכבות התודעה והתובנה . מהם הפרטים הביוגרפים המרכיבים את תולדות חיי, זו שאלה אחרת לחלוטין. קשה לי להניח שיש מי ששואל "מי את" בשיחה היכרות ובאמת מתכוון, לדון בהוויתך. בד"כ ,סוג של שאלת פתיחה, שמטרתה לעמוד על מאפייני תעודת זהות. כדי שניתן יהיה לקטלג אותך למערכת המידע הממוחשב הקיימת במוחו. שתהיה גם לך שנה טובה.
 

האלי

New member
מצד שני סיס

אם, ורק אם, מתחשק לך לפתח את השיחה מעבר לשיחת הכרות שבלונית. זו שאלה שמאפשרת הזדמנות מצויינת לסטות מהנתיב השבלוני של רוחב האגן וצבע הפטמות כמו שכתבה לולה. כי אם תעני על השאלה הזו ברצינות למי שלא מעניין אותו, מהר מאד הוא לא יהיה שם. ואם זה כן מעניין אותו, מהר מאד תגיעו לשיחה מעמיקה ונעימה. אני מקווה, שלך, האלי.
 

orrrr

New member
מי שמתחיל איתי בשאלות הכרות

שבלוניות, לא יזכה לכל התיחסות בכלל. בעיני זה מעיד על היות הטיפוס משעמם ושאין לו מה להציע.
 
כמו שאומרים "ספר לי על זה"

שיחה שבלונית מעניינת את סבתא שלי, אולי (לא בדקתי במצבה הנוכחי) שיחה שבלונית יש לי עם המוכר במכולת,עם השן הבודדה עם נהג המונית המזיע (תמיד הם מזיעים, למה?) עם מוכר הירקות בסופר סל (אשתו ילדה תאומות, מזל טוב גם לו). לא משוחחת שיחה שבלונית לא עונה לתחקירי שב"כ עם טפסים בשלשה העתקים. אבל במקרה דנן כפי שהסתבר לי בקריאה שנייה כלל לא מדובר במשפטי פתיחה אלא בהיכרות וירטואלית ממושכת יותר ולכן,לשאלה מסוג זה ,יש מקום של כבוד בשיחה.
 
מָה?מוּ?מֶה?מוֹ? ../images/Emo9.gif

כששואלים אותך מה שלומך את עונה תמיד ענינית ואת האמת הצרופה העונה לכך ? העובדה אם רופא שואל זאת או אם שכן שאת רואה פעם בחודש , אינה מהותית ? ישות וירטואלית שלאה אותך מי את . עכשיו הכדור אצלך ואת מחליטה מה לענות. את שואלת - "אז כאשר אדם שואל אדם אחר "מי את/ה?" מה בעצם הוא/היא מבקש לשמוע? מה ברצונו/נה לדעת?" לכך יש שתי אפשרויות ברור.האחת לשאול אותו. השניה להפעיל את הרגישות והשכל ולהבין לבד. העניין הוא שאני מבין ממך שיכול להיות שהבעיה שלך היא לא כל כך עם מה שהוא רוצה לשמוע אלא אם כך שאת לא כל כך יודעת מי את. וה"את" הזאת (וכבר כתבו על זה המון כולל עבדך הנאמן) מרכבת משני שליש התלויים בך ושליש שאינו תלוי בכך. את היא מי שאת חושבת שאת וכיצד את תופשת את עצמך. את היא מה שאת חושבת שאחרים חושבים שאת. את היא מה שהאחרים והסביבה חושבים שאת. מכאן יש משחק של מינונים שלך בתוך עצמך והאופן בו את מחלקת במודע או שלא במודע ונותנת משקל לכל אחד משלושת המרכיבים ולאיזה מרכיב את מייחסת יותר חשיבות או פחות. אבל כל זה כמובן לא קשור למה הוא רוצה לשמוע. יותר חשוב - מה את רוצה להשמיע.
 

אטיוד5

Active member
כששואלים אותי מה שלומי ...

אני תמיד עונה לעניין. גם כשאני שואל, זה לא מתוך נימוס או רוטינה, אלא מתוך זה שאני באמת רוצה לדעת. מכיר את אלה שכששואלים אותם שאלה עונים לך בשאלה "למה אתה שואל? " - אותו סוג טמטום. התשובה היא - כי אני רוצה לדעת, כי מעניין אותי, כי אכפת לי. ומה זה העניין הזה של הפעלת רגישות ושכל? כלומר, תחליט - או שהיא תפעיל רגישות ושכל או שהיא תגיד את מה שהיא רוצה להשמיע. האם אנחנו תמיד מפעילים רגישות ושכל כשאנחנו משמיעים? לאו דווקא. ועוד דבר, באה אליך אישה בצ´ט ואחרי משפט וחצי אומרת לך "מי אתה?". אז איזה שכל או רגישות אפשר להפעיל פה?
 
הצחקת אותי

ולא הבנת את כוונתי. מה ההתממות שלך ? כשאישה פונה אלייך שצ´ט ואחרי דקה וחצי שואלת אותך מי אתה , אתה בבעייה גדולה אטיוד אם אתה לא מבין מצליח להבין למה היא שואלת אותך. היא מסתקרנת ועד כמה וכמה סיבוצ יכולות להיות. כמו שכשאתה שואל אתה מתכוון לשאלה , העלית בדעתך שאולי גם היא התכוונה (זו מהצ´ט) ? אני מציע שתקרא שוב את מה שכתבתי וקצת יותר רגוע. מניח שבפעם השניה תבין
 

*חתולה*

New member
וכשאני בשירותים ציבוריים ודופקים

בדלת. אני ישר אומרת: "יבוא".... סתם, לא שייך, אבל נזקרתי
חג-שמח
 
למעלה