נסיון תרגול
תרגילים ראשונים charlilaו | 08/07/2004 1. אני לא יוצאת הרבה מהבית בימים אלה, לכן בחרתי את החדר שאני ישנה בו. הלילה ישנתי בחדר הילדים על השטיח, בגלל החום ובגלל ים כביסה לא מקופלת על מיטתי (לאחר תקופה ממושכת ללא מכונת כביסה.) בפעם הראשונה זכרתי לעצור, זה הכניס אותי לטשטוש - כמו בחלומות מסויימים, שהמעקב אחרי תודעתי בהם צריך לצלוח מן חומת ערפל. בפעם השנייה זכרתי, וזה עשה לי רעידה של גוף האנרגייה, כזו שקונג-פו מתארת כתוצאה של הסתכלות בידיים בחלימה. התלהבתי. לכן הופתעתי כשבפעם השלישית שכחתי. רביעית שכחתי חמישית זכרתי - עצרתי (עם ידיים מלאות חפצים) עד שהגיע הזרם, ואז המשכתי. שכבתי לקרוא (יש בקרים שאני צריכה להתחיל בהתאוששות) והרגשתי את כל אזורי החסימה בגופי חזק - כתוצאה משחרור אנרגיה. הרגשתי אזור בגוף שראיתי שחסום בגופו של אחד האנשים הקרובים אלי, והחלטתי - אם כבר אני נעצרת עם כל כניסה לחדר, אשלח לו גל אנרגיית ריפוי (טכניקה חזקה במיוחד שקיבלתי פעם בלטיהן, חוללתי אתה נסים, שכחתי אותה לכמה שנים ושבתי ונזכרתי בה) שלוש פעמים הבאות שלחתי לו אנרגייה, והחלטתי שמספיק ליום אחד. (בעבר הנוהל היה - session אחד של 3 פעמיםץ. הפעם עשיתי שלושה sessions של 3 פעמים.) החלטתי שזה יהיה - 3 פעמים ראשונות ביום משלוח אנרגייה, והשאר סתם עצירה. תרגיל 2 החלטתי לנסות להרכיב תריס שנפל מזמן - טרם ביצעתי (חשבתי, בצהריים כזה.) תרגיל 3 אחרי עשר דקות (שבמהלכן קיבלתי אזהרה - שזה אור כחול איפשהו בשדה הראייה שלי, בעיניים פקוחות או עצומות - ובעקבותיה פקחתי עיניים, הנמכתי לאפס את המוסיקה [אמביינט שהתפתח לטראנס תעשייתי] ובתגובה עצמתי עיניים ונסעתי על כיסא המחשב להתרחק מן המחשב) שביליתי בעיקר בנשימת מפוח (ספונטאנית, ההתמקדות בנשימה גורמת לי לכך לפעמים) עלה בי קוצר רוח, חשבתי שאין לי זמן לזה יותר עכשיו, נסעתי בעיניים עצומות למחשב להציץ מה השעה, ואז הייתי צריכה לצאת משומר מסך ועזבתי את זה. חשבתי על עוד דברים, אבל לא איבדתי את הנשימה. תרגיל 4 הנוסח לא נראה לי - בכלל, הדיבור עלי בגוף שלישי נראה לי לא לעניין; אני לא כל כך "טיפוחית"; ה"יצור המופלא" נשמע לי לגמרי מלאכותי; וה"מישורים" לא ברורים ומנמיכים. ומה שיותר חשוב - אין לי אנרגייה פנוייה כעת לטיפוח וקידום כלליים - אני מרגישה יותר כמו בתקופה שהייתי הולכת בשבילי הרים תלולים ומפותלים עם בתי התינוקת על מטפחת ועם תרמיל כבד על הגב, וראיית הלילה שלי לא משהו, והייתי צריכה לבחון כל מדרך כף-רגל. זה לא הזמן לשלוח אנרגייה לכל הכיוונים ללא הבחנה... בחרתי נוסח באג~ורה שהוא נוסח ההתחברות ליה (לרוח, לאלוהים, לרצונו) של נקבה: עָשֻׂהִי צִינוֹר פָּלוּש שָׁקוּף לְיָ(ך) - עָשֻׂהִי כַּלִי צרֻף דַּוֻּר לְיָ(ך) אִמַלָּא אִמָלָּאיָה אֳכִילַ(ך) אֲכִילַ(ך)יָה אַעֲצָם אַעֲצַםְיָה אֶתְעַנָּגּ אֶתְעַנַּגְּיָה זהו הנוסח שאומרת נקבה . הנוסח הזכרי שונה, אין לי זמן לשחזר או למצוא (רשמתי את זה באיזה מקום? על איזה פתק שמתגלגל? מתחת לכל הכביסה?) אז אשמור לפעם אחרת אציין רק שזה הנוסח המלא, שאומרת נקבה לקראת לידה (זכר אומר את שלו לקראת הולדה, הפרייה - שכאשר השפה היתה מדוברת היתה פעולה רצונית לחלוטין) בזמן אחר נשמט ה{אמלא, אמלאיה" - אתמלא, אתמלא עוד ועוד. התרגום: עשני צינור שקוף ומפולש לרצונך עשני כלי צרוף ומושלם לרצונך אתמלא אתמלא עוד ועוד אכילך אכילך עוד ועוד אעצם אעצם עוד ועוד אתענג אתענג עוד ועוד. הבוקר לא זכרתי כשהתעוררתי - היתה לי עוד שעה לישון. אחר כך צלצל השעון, ואמרתי לבתי שתקום לקייטנה, והיא אמרה "לא רוצה" ובסוף קמה, מכל העניין לא אמרתי את הנוסח. אבל ישנתי טוב. עד כאן היגעתי. האם אתה מנהל קבוצה, בן? אם כן, בהתאם לעצתך אחכה עם החוזה עד שאראה אם ניהולך מתאים לי - אבל אשמח לשמוע את הערותיך כבר עכשיו.
תרגילים ראשונים charlilaו | 08/07/2004 1. אני לא יוצאת הרבה מהבית בימים אלה, לכן בחרתי את החדר שאני ישנה בו. הלילה ישנתי בחדר הילדים על השטיח, בגלל החום ובגלל ים כביסה לא מקופלת על מיטתי (לאחר תקופה ממושכת ללא מכונת כביסה.) בפעם הראשונה זכרתי לעצור, זה הכניס אותי לטשטוש - כמו בחלומות מסויימים, שהמעקב אחרי תודעתי בהם צריך לצלוח מן חומת ערפל. בפעם השנייה זכרתי, וזה עשה לי רעידה של גוף האנרגייה, כזו שקונג-פו מתארת כתוצאה של הסתכלות בידיים בחלימה. התלהבתי. לכן הופתעתי כשבפעם השלישית שכחתי. רביעית שכחתי חמישית זכרתי - עצרתי (עם ידיים מלאות חפצים) עד שהגיע הזרם, ואז המשכתי. שכבתי לקרוא (יש בקרים שאני צריכה להתחיל בהתאוששות) והרגשתי את כל אזורי החסימה בגופי חזק - כתוצאה משחרור אנרגיה. הרגשתי אזור בגוף שראיתי שחסום בגופו של אחד האנשים הקרובים אלי, והחלטתי - אם כבר אני נעצרת עם כל כניסה לחדר, אשלח לו גל אנרגיית ריפוי (טכניקה חזקה במיוחד שקיבלתי פעם בלטיהן, חוללתי אתה נסים, שכחתי אותה לכמה שנים ושבתי ונזכרתי בה) שלוש פעמים הבאות שלחתי לו אנרגייה, והחלטתי שמספיק ליום אחד. (בעבר הנוהל היה - session אחד של 3 פעמיםץ. הפעם עשיתי שלושה sessions של 3 פעמים.) החלטתי שזה יהיה - 3 פעמים ראשונות ביום משלוח אנרגייה, והשאר סתם עצירה. תרגיל 2 החלטתי לנסות להרכיב תריס שנפל מזמן - טרם ביצעתי (חשבתי, בצהריים כזה.) תרגיל 3 אחרי עשר דקות (שבמהלכן קיבלתי אזהרה - שזה אור כחול איפשהו בשדה הראייה שלי, בעיניים פקוחות או עצומות - ובעקבותיה פקחתי עיניים, הנמכתי לאפס את המוסיקה [אמביינט שהתפתח לטראנס תעשייתי] ובתגובה עצמתי עיניים ונסעתי על כיסא המחשב להתרחק מן המחשב) שביליתי בעיקר בנשימת מפוח (ספונטאנית, ההתמקדות בנשימה גורמת לי לכך לפעמים) עלה בי קוצר רוח, חשבתי שאין לי זמן לזה יותר עכשיו, נסעתי בעיניים עצומות למחשב להציץ מה השעה, ואז הייתי צריכה לצאת משומר מסך ועזבתי את זה. חשבתי על עוד דברים, אבל לא איבדתי את הנשימה. תרגיל 4 הנוסח לא נראה לי - בכלל, הדיבור עלי בגוף שלישי נראה לי לא לעניין; אני לא כל כך "טיפוחית"; ה"יצור המופלא" נשמע לי לגמרי מלאכותי; וה"מישורים" לא ברורים ומנמיכים. ומה שיותר חשוב - אין לי אנרגייה פנוייה כעת לטיפוח וקידום כלליים - אני מרגישה יותר כמו בתקופה שהייתי הולכת בשבילי הרים תלולים ומפותלים עם בתי התינוקת על מטפחת ועם תרמיל כבד על הגב, וראיית הלילה שלי לא משהו, והייתי צריכה לבחון כל מדרך כף-רגל. זה לא הזמן לשלוח אנרגייה לכל הכיוונים ללא הבחנה... בחרתי נוסח באג~ורה שהוא נוסח ההתחברות ליה (לרוח, לאלוהים, לרצונו) של נקבה: עָשֻׂהִי צִינוֹר פָּלוּש שָׁקוּף לְיָ(ך) - עָשֻׂהִי כַּלִי צרֻף דַּוֻּר לְיָ(ך) אִמַלָּא אִמָלָּאיָה אֳכִילַ(ך) אֲכִילַ(ך)יָה אַעֲצָם אַעֲצַםְיָה אֶתְעַנָּגּ אֶתְעַנַּגְּיָה זהו הנוסח שאומרת נקבה . הנוסח הזכרי שונה, אין לי זמן לשחזר או למצוא (רשמתי את זה באיזה מקום? על איזה פתק שמתגלגל? מתחת לכל הכביסה?) אז אשמור לפעם אחרת אציין רק שזה הנוסח המלא, שאומרת נקבה לקראת לידה (זכר אומר את שלו לקראת הולדה, הפרייה - שכאשר השפה היתה מדוברת היתה פעולה רצונית לחלוטין) בזמן אחר נשמט ה{אמלא, אמלאיה" - אתמלא, אתמלא עוד ועוד. התרגום: עשני צינור שקוף ומפולש לרצונך עשני כלי צרוף ומושלם לרצונך אתמלא אתמלא עוד ועוד אכילך אכילך עוד ועוד אעצם אעצם עוד ועוד אתענג אתענג עוד ועוד. הבוקר לא זכרתי כשהתעוררתי - היתה לי עוד שעה לישון. אחר כך צלצל השעון, ואמרתי לבתי שתקום לקייטנה, והיא אמרה "לא רוצה" ובסוף קמה, מכל העניין לא אמרתי את הנוסח. אבל ישנתי טוב. עד כאן היגעתי. האם אתה מנהל קבוצה, בן? אם כן, בהתאם לעצתך אחכה עם החוזה עד שאראה אם ניהולך מתאים לי - אבל אשמח לשמוע את הערותיך כבר עכשיו.
