תודה לכולכן ותשובות
כן, אני מלווה ביועצת הנקה. היא הייתה כאן שלוש שעות ונותנת תמיכה טלפונית. הבעיה היא שכל ארוחה מתנהלת אחרת ומאוד קשה לי להתייעץ ככה, כי קשה לי לומר בדיוק מה הבעיה. אני מדברת אתה ביום אחד ולמחרת מה שהיא אומרת לי כבר לא נראה לי רלוונטי.
מכיוון שלא עלתה מספיק במשקל, התחלנו לפני שבועיים וחצי לתת פעם-פעמיים ביום תוספת חלב שאוב אחרי הארוחה (חלב ששאבתי אחרי הנקה). במשך שבוע בערך הצלחתי לשאוב 70-80 בפעם אחת וזה הספיק לתוספת פעמיים ביום. אחר כך זה ירד ל30-40. היום אפילו 20 לא הצלחתי, וזה כשניסיתי לשאוב אחרי ארוחה שבה הרגשתי שהיא לא אכלה הרבה.
אבל אני מרגישה שיש חלב, ובתחילת הנקות היא גם משתנקת לפעמים מזרם החלב (ועוזבת את הפטמה וחוטפת שפריץ בעין (-

.
וכשנותנים לה בקבוק היא מבסוטה, לא בוכה, ואף פעם לא מסרבת לו.
לשון קשורה - יועצת ההנקה טענה שיש לה לשון קשורה במידה מסוימת (אם כי זה לא דומה בכלל ל"קשירות" של הלשון של הבכור. גם היא וגם הרופאה טענו שאם היא מצליחה לאכול ועולה במשקל לא צריך לנתק ואז היה נראה שדברים מסתדרים ולא צריך. אני חוזרת לרופאה מחרתיים ואני אשאל מחדש.
רפלוקס סמוי - אני לא יודעת מה זה אבל היה חשש לריפלוקס לא סמוי. היא פולטת הרבה, אם כי עכשיו פחות, אבל כמעט אף פעם לא נראה שזה מציק לה במשהו.
חוץ מזמני הארוחות - היא רגועה ושמחה. ישנה טוב (גיליתי שבאמת יש דבר כזה תינוקות שלא נרדמים בהנקה אבל שמים אותם ערים בעריסה והם נרדמים להם בנחת), ערנית וחייכנית בזמנים אחרים. שום דבר לא באמת מעצבן אותה חוץ מלאכול ולשכב על הבטן..
וברור שיהיה בסדר כך או אחרת, כי אני יודעת שתמיד קיימת האפשרות לעבור יותר ויותר לבקבוקים, ושתינוקות גדלים גם ככה, אבל עוד לא הגעתי לנקודת השבירה שתאפשר לי באמת לקום ולעשות את זה.
בינתיים מישהו צריך לחקור איך זה שלשמוע תינוק בוכה חמש דקות, במיוחד אם זה באמצע הארוחה, יותר מעייף מכל שאר היום ביחד.