מי פה אספרגר ?

יש גם קלאסים חכמים בטירוף וגאונים

למשל הגאונות בחישוב או זיכרון פימונאלי אצל הקלאסים לפי מבדקים הרבה יותר חזק מאשר אצל הגבוהים , לכן תמיד יש יתרונות וחסרונות בנוגע להיותם יותר מקובלים אני מסכים מאוד יש משהוא באספים מאוד מושך כי הם מאוד כנים מאוד מוכשרים לרוב ועדיין לא מבינים את התפישות החברתיות

המקובלות ולמה ? על הקלאסי ישר רואים אבל על האספגר לא לכן זה מעניין יותר בעיני , יותר מפתיע להיות המטורף הגאון מאשר השוטה העלוי מבינה ? בנוגע לגאונים שהתאבדו לי אין מושג על מי את מדברת אשמח לדעת שמות של אספים גאונים

ששמו קץ לחיים ידוע לי שזה רווח לא ידוע לי עד כמה , וכמה זה קשור לגאונות אם כי יש קשר ברור עצם העבודה כי אתה מרגיש בודד בעולם טיפש ורע זה קשה מאוד , לא משנה שכל אור הסנוורים מתז על עיניך מסכים מאוד כל גם אני חש קראו לי גאון זה לא עזר לי להפיג את הבדידות ...


ואחרון גאונות נדירה גם בקרב אספגרים היא נדירה בכלל אבל היא רווחת בקרב אספים יותר מבקרב האוכלוסיה הכללית או הפרעות אחרות אני מסכים לכן אספים נתפשים כמוזרים גאונים בעיני הציבור אבל זה לא בהכרח כך וצריך לזכור שיש מזה גם מן המיתוס זו דעתי לפחות כאחד שנמצא איתם גם עם אספים ולא כולם כאלו חכמים בטח לא גאונים .
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אספרגר מת

לא רק האיש, גם האבחנה הנפרדת, ובצדק לדעתי.
הסיבה היחידה שבגללה לא"ס (ותמיד היה מדובר בא"ס) נתנה הכותרת אספרגר
היא שהוא הפיק מילים (לא משפטים) לפני גיל 3.
אה, כן, ושמבחני IQ ידעו לגלות שיש לו מנת משכל ממומצעת ומעלה.
אפילו על מה שמכונה כישורי יומיום לא מדובר-
אספים אינם בהכרח מה שנקרא בתפקוד גבוה.
זה כ"כ חסר משמעות, שהוחלט למחוק את ההגדרה הנפרדת 'אספרגר'.
יש הרבה גוונים על הספקטרום האוטיסטי, כל א"ס והגוון שלו.
ה
שלי קיבל בזמנו כותרת אספרגר, ואין קשר בינו לבין התדמית של אספי.
כולל בכל מה שקשור לדברנות.
 

arana1

New member
וטוב שכך

כולנו נרוויח, נ"ט וא"ס כאחד, כתשומת הלב תינתן לתוכן ולא לכותרת, שלא במקרה משתנה כל הזמן, צריך לשים לב לאדם, האבחון מסתיר אותו
 

schlomitsmile

Member
מנהל
אם נעצרים באבחון, הוא מסתיר
הרבה אנשים נוטים אכן להעצר בו,
וזה מזיק לכולם- גם לא"ס וגם לסובבים אותו שמפסידים אותו.
&nbsp
אפשר להתייחס לאבחון גם ככלי מיפוי ראשוני,
משהו שמכוון את המבט לכיוון ולסוג הסתכלות רלוונטיים יותר לבנאדם הזה,
ואז הוא יכול לסייע בהבנת התמונה, המהות, שבתוך מסגרת האבחון.
 
אני גם תהיתי האם זה מיתוס

או באמת שאני עברתי להוסטל חשבתי שאמצא שם גאונים ולא מצאתי אפילו אחד , כי זה פשוט לרוב מיתוס אני לא דברתי בכלל עד גיל חמש עד היום אני מאוד נתקשה בדיבור ומתקשר בעיקר בכתב אני גבוה בשכל בכל השאר נמוך בינוני לכן אני באמצע ..
 

schlomitsmile

Member
מנהל
מיתוס מארץ המיתוסים
גם ה
שלי "גבוה" בשכל, בשאר הפרמטרים המקובלים "נמוך-בינוני"
וקיבל אבחנת אספרגר כי הפיק מילים לפני גיל 3.
הוא ממעט מאד להתבטא גם בכתב.
יש כמובן גם פרמטרים לא מקובלים, כגון רגישות, טוהר ועוד
שגם בהם הוא "גבוה".
&nbsp
הייתי אומרת שהוא סוג של אוקינוס:
יש בו עומקים, זרמים חמים וקרים,
אוצרות מופלאים- חלקם נוצרו בו, חלקם שקעו בו,
מערכות חיים ואיזונים רגישים
אבל לא כל אחד קולט את זה.
גם צוללנים מנוסים שהאוקיינוס מקבל לתוכו (כמוני למשל)
יכולים לצלול רק עד עומק מסויים, אולי להגיע ל 10-20% מעומקו
 

arana1

New member
זאת אומרת שה"גאונות" קיימת

מה שלא קיים זה תנאים שיאפשרו את הביטוי שלה,וזה בסדר, אנשים הם לא מכונות ולא יחידות יצור המחוייבות לתפוקה כל הזמן ובכל מצב,
חלק מהגאונות האוטיסטית נמצא דווקא בדרך שהיא לא מתבטאת בכלל אלא שמחמת רגישותה להקשר היא תצא לפועל רק שיזדמן לה הטריגר הנכון.

רגישות להקשר זה סוג חדש של גאונות שמסיבות רבות לא יכול לזכות לשום הכרה כרגע,
וגם בגלל זה שרלטני המקצוע מסמנים למשל סלקטיביות כחלק מהלקות במקום להבין למה וכמה ואיך זה מהותי לאדם שבניגוד להם רגיש ומרגיש
 

schlomitsmile

Member
מנהל
לא אוהבת את המלה גאונות, גם אתה שמת אותה(בצדק לדעתי) במרכאות
אולי מופלאות.
המופלאות בהחלט קיימת
והיא יוצאת לפועל בהבלחים, תלויית הקשר לא רק חיצוני, גם פנימי.
לפעמים הבלחים בוהקים יותר, שקשה לא להבחין בהם,
לפעמים עדינים יותר,
לפעמים קצרים, לפעמים ממושכים יותר.
כל הזמן יש תנועה, פנימה והחוצה.
וכל סוגיית הפנים חוץ, היא תמיד מהותית, מרכזית, שלא לומר בוערת, לפחות רוחשת.
&nbsp
 

arana1

New member
גם אני לא

וחושב שמה שאולי מבלבל ומטעה באוטיזם זה גם בדיוק זה, המידה שבה התפישה המקובלת של גאונות פשוט לא מתאימה.

ומסכים לגמרי שסוגיית הפנים חוץ הכי בוערת באוטיזם, וסביר שגם זה וגם בגלל זה המודעות והרגישות להקשר עדיין חדה הרבה יותר מהמוסכם והנהוג והמקובל.

כמו גם הנטיה לצאת מאיזון בצורה שנדמית לכן כחסרת סיבה למי שלא חווים את הגבול בין הפנים והחוץ כשאלה ותחושה מרכזית כל כך לקיום ולזהות

גם לי לקח המון שנים לזהות שאני הרבה הרבה הרבה יותר אובססיבי לשאלה הזאת מהממוצע, שרוב האנשים פשוט מרגישים נוח בגבולות המקובלים, או נח מספיק, בזמן שאצלי השאלה הזאת רוטטת ללא מנוח, וגם מכך אני מסיק שסביר שאצל אוטיסטים הכל נורא תלוי בהקשר, ומהמעט שלמדתי, דרך ספרות ופילוסופיה וגם תחומים ריאליים יותר, למדתי להבין למה וכמה ואיך זהות מוטת הקשר עדיין מאוד לא סבירה לנורמה, אפילו גרוע מזה, זה נוגע ופוגע במרכיבים הכי מהותיים לזהותה, כמו מקוריות, היחס בין הראשוני למשני, ולכן בין האני לזולת, ובין הגבר לאשה, ובין המאוחר למוקדם ובין הפרט לקבוצה.

לא במקרה אוטיסטים מתבטאים דרך ציטוטים, וחזרתיות, בשביל חלק גדול מאתנו הציטוט כמוהו כמקור, מה שלא מסתבר לנורמטיבי יותר, שנשען על אשלייה של מקוריות ויחודיות שאינה תלויה בדבר, נפרדת מהתנועה.

המשנה היחידה שמעט מעיזה לדבר על זה היא פוסט מודרניזם ולא במקרה רוב האנשים ממש מתעבים אותה
 
תודה

תודה לך ולשלומית. אין כמותכם כאן בפורום כדי לפתוח את לבי להתקרב להבין באופן עדין, טהור ומזוכך את לב העניין. כנראה שלא בכדי אני קוראת את דבריכם כשירה. המילים המדויקות, הנוגעות, המגלמות בתוכן משמעויות רבות של מהות, של אמיתות.
 

schlomitsmile

Member
מנהל
קולאז'
דיבור בציטוטים הוא יצירת קולאז'.
לגזור תמונות קיימות ולהדביק.
בעולם האמנות ברור לכולם שזו דרך להביע אמירה אותנטית ומקורית.
גם לחזרתיות יש מקום והערכה בעולם האמנות.
מקוה שעם הזמן יהיו יותר אנשים שיוכלו להפתח ולראות שמה שנכון לאמנות נכון לחיים.
&nbsp
&nbsp
 
שמע

אמרתי לאבא שאני יכול לומ ר דבר מסיום אלף פעם באותו דרך וזב אצלח כמו הרגע נתקלתי בו הזמן אצלי פחות לנארי לכן גם אז בפוסט על נינה נסיתי להסביר וכמובן לא הצלחתי שהזמן אצלי לא נתקע לכן אתה בן חמש כמו שנינה כבר אמא בעצמה אני רואה הכל גם בעתיד ובעבר ובהווה לכן כל כך לא הבנתי מה עשיתי
 

spirt20

New member
מתה להכיר את התות שלך

אני אספרגרית ומעדיפה לחשוב שיש בי מן הגאונות :) אולי לא יצרתי משהו שישנה את העולם אבל הדרך חשיבה שלי מדהימה ועוזרת לי לשנות סדרי עולם ולהפיק את המיטב לקהילות. הבת שלי בת השנתיים כבר תוייגה כבעייתית ועשו לנו שיחה על חוסר אינטראקציה עם ילדים במעון, איתי אגב יש אינטראקציה מדהימה והיא נראית לי ממש שונה מימני. היא צפויה לעבור ניתוח לשמיעה ולשקדים כי כרגע היא די חירשת ולמרות זאת מדברת נפלא:) אז נחכה ונראה
 

arana1

New member
גם אני זכיתי לשיחה הזאת

כמובן, כולל התניה אלימה, איך לא, וזה גורם לי למות מרוב יאוש בגלל שלא יכול להיות ששישים שנה אחרי שאני הייתי ילד שום דבר לא השתנה במערכת החינוך הכל כך הכי רקובה ומסואבת ומטומטמת.

לא מפסיק להדהים, ולהכעיס, אותי שכנראה אין מצב שהאקדמיה תיגמל מהצורך הכפייתי שלה לייצר רק זבל, טמטום ואלימות.

מבחינתי זה אומר שאין תרופה למערכת, רק הרס מוחלט שלה
 

spirt20

New member
לגמרי מסכימה

לא יכולה לתאר את הכאב שחשתי כשראיתי תמונות מהמעון שבהם כולם על הריצפה ורק הבת שלי בכיסא ליד הגננת. כרגע אני מחכה שיעבור הניתוח ואז לבדוק לאיזה דרך לפנות.. כמו שאמרתי איתי היא יוצר קשר מדהים עם החברים מהשכונה שהם בני גילה, לכן אני נוטה להאמין שאיתן אין לה ביטחון כי הם כבר החריגו אותה אז למה שהיא תרצה לשתף פעולה ? החרדה דווקא מחמירה כשמתייחסים אלייך כחריג. היא מדבר נפלא למרות שהיא לא שומעת כל שאני מסיקה שהמקסימום היא תהיה כמו אמא, ולהיות כמוני זה לא רע בכלל:)
 

arana1

New member
זה הדבר הכי נורא בחיים שלי כרגע

אגב, רגישות שמיעתית יכולה להוביל לחירשות, אולי, 2 ההורים שלי הלכו והתחרשו עם הזמן, וגם ביתי רגישה לצלילים טוטאלית ( אני לא זז בלי אזניות בכלל) , וגם לזה יש קשר ליחס לדיבור, קשר עין ושפה ובכלל, יחס כמובן שמעולם לא נחקר ולא הוכל כי אוטיזם זה לקות אז מה יש בכלל נסות לברר ולהתחשב, רק להשמיד להשמיד להשמיד.

זה נורא גם כי לדעתי ממש לא נכון להשאיר אותה בבית, היא גם חברתית ואוהבת אנשים ומאוד שובת לב ואהובה, וכל מה שצריך זה מעט הבנה והתחשבות ורגישות לעובדה שאנשים הרגישים מאוד למרחב הבין אישי, לאהבה, לא בנויים לעדריות מרעישה אלא צריכים מרחב קשוב ומקשיב, לא קורה, וכנראה גם לא יקרה
 
אני מאוד רגיש לרעש

ויכול להכות את עצמי ברחוב אם היה רעש ממש מכות איומות בגלל זה אני לא יוצא גם לראות הרבה אנשים מלחיץ הרבה תחושתיות הרבה גירוים מפריע לי מאוד .
 

arana1

New member
וזה דבר שכמובן שאינו מובן ולא זוכה להתחשבות

ובוודאי שלא נחקר ובלא הכי משום כך גם לא מיושם למרות שהוא הכי הכי הכי מהותי להתפתחותה של הזהות,
וזה ככה כי הפסיכופאטים דווקא מתים על רעש והם אלה שקובעים מה קורה במערכת החינוך ובאקדמיה
 
ממש כך ארי

אבא שלי רוצה שאני יעבוד בחוץ עם אנשים ויראה אבל זה נורא מלחיץ אותי כי כל אדם מתרכז בי כך אני מרגיש אין סוף עינים אין סוף נשמות וזה מכאיב לי לא מבינים אותי אני בבית והוא רוצה שאצא מחר לים וזה כל כך קשה
 
למעלה