לפלחית- סיפורים אטיופים וסיפור.
יש לי ספר מדהים שנקרא:סיפורי עם מפי יהודי אטיופיה,הוצאת ידיעות. וסיפור:למי הנערה? לאיש אחד היתה בת יפה במיוחד.גדלה ויפתה הבת והגיעה לפירקה, בחורים רבים החלו לבוא ולבקש את ידה..יום אחד, הגיעו לבית האב שללושה בחורים. שלושתם אמיצים, שלושתם יפים ושלושתם חכמים. וכל אחד מהם רצה לשאת את הנערה לאישה. אמר האב: אנני יודע כיצד לבחור בינכם, את מי להעדיף? אולם יש לי הצעה: צאו לעולם הגדול ללמוד.מי שיצטין בלימודים יותר מן האחרים ישא את בתי לאשה. יצאו השלושה ללמוד, כל אחד מהם למד מקצוע שונה, וכל אחד מהם הצטין במקצועו. האחד למד להחיות מתים.השני למד כיצד לדעת מה קורה במקומות רחוקית.והשלישי למד להגיע ממקום למקום במהירות שיא.לאחר שסימו את לימודיהם נפגשו שלושתם בכפר אחד בדרך לביתם. אמר בעל הראיה למרחקים: אוי , לנו , חלתה נערתנו , ומתה. אמר מחייה המתים: אם אגיע אילה לפני שיקברו אותה, אוכל להחזירה לחיים. אמר גומע המרחקים: תוך דקות ספורות נהיה שם.שלושתם הגיעו לבית הנערה עוד לפני צאת ההלוויה ומחייה המתים הצליח להחזיר לנערה את נשמתה.אלא שכעת פרץ ויכוח בין שלושתם, למי מגיעה הנערה?כל אחד מהם טען שחוכמתו שלו הועילה ביותר, שלולא הוא היא לא היתה בחיים. לא ידע המלך, וגם לא חכמיו , למי לתת את הנערה. כך נותרה הנערה בבתוליה עד היום הזה.